התנחלויות

חברת "נאות הפסגה מודיעין עילית בע"מ" דחתה את גיוס ההון בעקבות פניית בצלם ובמקום לרשות לניירות ערך

בצלם ובמקום פנו ב-28.8.06, לממונה על האכיפה ברשות לניירות ערך, על-מנת להביא לידיעתה אי-דיוקים בתשקיף של חברת "נאות הפסגה מודיעין עילית בע"מ" מתאריך 22.8.06. היום פורסם כי החברה החליטה לדחות את גיוס ההון בעקבות פניית הארגונים.

בחודש דצמבר 2005 פרסמו בצלם ובמקום מחקר מקיף על תוואי גדר ההפרדה תוך ניתוח מקרים שבהם הושפע התוואי באופן משמעותי מתכניות להרחבת ההתנחלויות והשלכות התוואי המתוכנן על זכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית. במסגרת זו נחקר, בין השאר, המקרה של גדר ההפרדה באזור מודיעין עילית ונמצא כי תוואי המכשול באזור זה נועד לקדם את הרחבת גוש ההתנחלויות שבמרכזו מודיעין עילית, בין השאר, על-ידי השתלטות על אדמות חקלאיות, הנמצאות בבעלות פלסטינית פרטית.

ב-22.8.06 פרסמה החברה תשקיף לקראת הנפקת אגרות חוב וכתבי אופציה לציבור הרחב. בצלם ובמקום הצליבו את המידע שהתפרסם בתשקיף עם המידע הרב שהצטבר במשרדי הארגונים בעקבות התחקיר. בבדיקה נתגלו אי-דיוקים רבים בתשקיף בכל הנוגע לפרויקט נאות הפסגה שבונה החברה בהתנחלות מודיעין עילית. אי דיוקים אלה יש בהם, לדעת הארגונים, כדי ליצור מצג שווא שנועד להסתיר חלק מן הבעיות המהותיות הכרוכות בפרויקט הבנייה שהחברה עוסקת בו.

הטענות שהועלו במכתב מצטמצמות למידע המטעה שפורסם בתשקיף, ואינן כוללות תיאור מקיף של הפרות זכויות האדם של התושבים הפלסטינים החיים בכפרים הסמוכים לפרויקט, הנגרמות כתוצאה ממנו. תיאור כזה ניתן למצוא בדו"ח הארגונים מחודש דצמבר 2005.

להלן חלק מן הנקודות שהוצגו במכתב:

בפועל
על-פי התשקיף
הנקודה הקרובה ביותר לקו הירוק בפרויקט נמצאת במרחק של 3 ק"מ ממנו.
הפרויקט מוקם כולו בצמוד לתחומי הקו הירוק
חלק מתוואי הגדר באזור זה תלוי ועומד עדיין בבית המשפט ולפיכך טרם נקבע סופית.
הפרויקט מוקם כולו בתוך תחום גדר ההפרדה
לא כל קטעי המכשול באזור הושלמו ולגבי אחד הקטעים קיים צו ביניים האוסר על המשך הבנייה.
בניית גדר ההפרדה באזור זה הושלמה
ב-12 בינואר 2006 הקפיא בג"ץ את הבנייה בשכונה זו ולפיכך טרם נשלמה.
הבנייה בשכונת מתתיהו מזרח הושלמה
שטח נרחב הגובל בפרויקט מדרום אינו נכלל בתחום השיפוט של ההתנחלות ולא חלה עליו כל תוכנית תקפה לבניית שכונה נוספת או להרחבתה. השטח נטוע בצפיפות בעצי זית ומשמש לעיבוד חקלאי של תושבי בלעין.
שכונת מתתיהו מזרח מגיעה עד לוואדי שמדרום לשטח פרויקט נאות הפסגה

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

פרויקט המחיקה: פירוק הקיום הפלסטיני בגדה המערבית בידי ישראל

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

שכונת בטן אל-הווא. צילום: עמרי ערן-ורדי, אקטיבסטילס, 4.1.25

מזרח ירושלים

הטיהור האתני במזרח ירושלים קורה עכשיו – כוחות ישראליים גדולים נכנסו הבוקר לשכונת סילוואן ומפנים ברגעים אלו 11 משפחות פלסטיניות מבתיהן

בחסות המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן, ישראל מרחיבה את הטיהור האתני במזרח ירושלים ומשליכה משפחות פלסטיניות לרחוב.דיווחים ראשוניים מהשטח: כוחות משטרה סגרו את השכונה כולה ומונעים מאנשים, כולל עיתונאים, להיכנס אליה. דיווחים ראשוניים מעצרים אלימים של בני משפחה. ברגעים אלו ממש, מתנחלים שהובאו כדי לפנות את הבתים משליכים את חפצי המשפחות מהחלונות.פינוי 11 המשפחות המתרחש כעת מסמן את תחילתו של גל גירוש המוני: כ-2,200 בני אדם בסילוואן עומדים בפני איום מיידי של טרנספר בכפייה - 150 משפחות (1,500 נפשות) באל-בוסתן ו-90 משפחות נוספות (700 נפשות) בבטן אל-הווא.הגירוש בכפייה מגיע בעקבות החלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורן של 20 משפחות פלסטיניות מבטן אל-הווא, החלטה המותירה 136 בני אדם בסכנה מיידית לאובדן בתיהם.זוהי המציאות של אלימות ממסדית וסיסטמית, וביטוי מובהק של מדיניות ישראלית שמטרתה להנדס את המאזן הדמוגרפי ו"לייהד" את השכונה תוך ניצול חוקים מפלים. צעדים אלו נועדו להרחיב את הנוכחות והשליטה הישראלית באחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית ודתית באזור, והם מהווים מרכיב מרכזי בטיהור האתני הנרחב המתרחש כעת ברחבי הגדה המערבית.

25 מרץ 2026