עדלה אבו ארמיילה, בת 86, אם לחמישה וסבתא, תושבת שכונת דאחיית אל-בריד במזרח ירושלים, סיפרה על הקושי להגיע לטיפול רפואי בעיר לאחר שישראל חסמה את היציאה ברכב מהשכונה
אני גרה עם בעלי, מוחמד, בן 90, וחמשת הילדים שלנו גרים עם המשפחות שלהם בדירות בבניין שלנו ובבניין ליד. אני חולת סוכרת, ולפני שנתיים בערך נפלתי בבית ושברתי את הירך. עברתי שלושה ניתוחים שכללו גם השתלת פלטינה וברגים, ומאז, פעם בחודש אני מגיעה לקופת חולים כדי לקבל זריקה נגד דלקות. מוחמד, בעלי, איבד לפני שלוש שנים את הראייה, וסובל מלחץ דם גבוה. אנחנו מטופלים בקופת חולים "מאוחדת" בשכונת בית חנינא שסמוכה לשכונה שלנו, והילדים, הנכדים והכלות שלנו, דואגים לקחת אותנו לשם כשצריך.
אני חולת סוכרת, ולפני שנתיים בערך נפלתי בבית ושברתי את הירך. עברתי שלושה ניתוחים שכללו גם השתלת פלטינה וברגים, ומאז, פעם בחודש אני מגיעה לקופת חולים כדי לקבל זריקה נגד דלקות. מוחמד, בעלי, איבד לפני שלוש שנים את הראייה, וסובל מלחץ דם גבוה. אנחנו מטופלים בקופת חולים "מאוחדת" בשכונת בית חנינא שסמוכה לשכונה שלנו.
לפני כמה ימים, בסביבות 6:00 בבוקר, הגיעו כוחות משטרה וצבא עם מנופים לאזור "כביש הגדר", הרחוב שעובר בין השכונה שלנו לשכונת בית חנינא, שאנחנו גרים לידו, פינו את הרכבים שחנו לאורך הרחוב, וחסמו את המעבר בין השכונות עם בטונדות [קוביות בטון] – בטענה שפועלים מהגדה המערבית שמטפסים על הגדר, נכנסים דרך שם לבית חנינא ומשם לשאר ישראל.
אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש אבודה. אני ובעלי מוגבלים בתנועה – אני לא מסוגלת ללכת מרחקים ארוכים, וגם בעלי, שהוא עיוור, מתקשה מאוד עם ההליכה. איך נגיע עכשיו לקבל טיפול רפואי? עד היום, הבנים שלנו או הכלות שלנו היו מסיעים אותנו לאן שהיינו צריכים להגיע – קופת חולים, בתי חולים, מה שצריך, ועכשיו, אחרי שסגרו את השכונה באמצעות הבלוקים האלה, זה נהיה בלתי אפשרי. לכל היותר, הם יכולים להסיע אותנו עד הבטונדות, ומשם צריך לעבור איכשהו לצד השני. ואם יקרה לנו משהו בזמן שכולם נמצאים בעבודה, למשל, איך אמבולנס יוכל להגיע לבית שלנו כדי לפנות אותנו לבית החולים כשהשכונה סגורה ככה?
אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש אבודה. אני ובעלי מוגבלים בתנועה – אני לא מסוגלת ללכת מרחקים ארוכים, וגם בעלי, שהוא עיוור, מתקשה מאוד עם ההליכה. איך נגיע עכשיו לקבל טיפול רפואי? [...] אחרי שסגרו את השכונה באמצעות הבלוקים האלה, זה נהיה בלתי אפשרי [...]. ואם יקרה לנו משהו בזמן שכולם נמצאים בעבודה, למשל, איך אמבולנס יוכל להגיע לבית שלנו כדי לפנות אותנו לבית החולים כשהשכונה סגורה ככה?
יש לנו תעודת זהות כחולה ואנחנו משלמים מסים לממשלה ולעירייה, ובתמורה אנחנו מצפים שלא יסגרו לנו את השכונה בבטונדות כמו שעשו, ושלא ישללו מאיתנו זכות בסיסית כמו חופש תנועה.
אני גרה בשכונה מאז שנת 1978, ובשנת 1991, הוטל מס ארנונה על חלקים מהשכונה שקרובים להתנחלות נווה יעקב, שהוקמה מדרום-מזרח לשכונה שלנו, וזה כולל את הבניינים שאנחנו והבנים שלי גרים בהם. כלומר, אנחנו תושבי ירושלים, יש לנו תעודת זהות כחולה ואנחנו משלמים מסים לממשלה ולעירייה, ובתמורה אנחנו מצפים שלא יסגרו לנו את השכונה בבטונדות כמו שעשו, ושלא ישללו מאיתנו זכות בסיסית כמו חופש תנועה.
- העדות נגבתה על ידי תחקירן בצלם עאמר אל-עארורי ב-15.2.26