בית ספר חדש שהוקם עבור ילדי קהילת עין סאמיה בסכנת הריסה מיידית

5 ספטמבר 2022, עודכן ב-11 ספטמבר 2022

מבנה בית הספר בעין סאמיה. צילום: עבדאללה אבו רחמה.

בקהילת עין סאמיה, השוכנת ממזרח לכפר מאלכ שבמחוז רמאללה, גרות 28 משפחות המונות יחד כ-200 תושבים. מאז הקמת הקהילה ב-1977 תושביה חשופים לסכנת גירוש וסובלים מאלימות מתנחלים וכוחות ישראליים. מאז הקימו מתנחלים לפני כשלוש שנים את מאחז "החווה של מיכה" התגברו מעשי האלימות של המתנחלים מהם סובלים תושבי הקהילה כמו גם תושבי הכפרים אל-מור'ייר, כפר מאלכ ויישובים נוספים באזור.

בקהילה כ-40 ילדים בגיל בית הספר. עד שנת 2013 נאלצו ילדי הקהילה לצעוד מדי יום כמה קילומטרים ברגל לבית הספר בכפר מאלכ והחל משנה זו מימן משרד החינוך הפלסטיני הסעה לבית הספר ובחזרה. בשנת 2020 אישר משרד החינוך הפלסטיני, לבקשת תושבי הקהילה, את הקמתו של בית ספר בתחומה, במימון האיחוד האירופי. הקמת בית הספר התעכבה בשל מגפת הקורונה.

עבודות הבנייה החלו רק ב-15.1.22, וכללו יציקת משטח בטון בשטח של 500 מ"ר שעליו הוצבו מבנים טרומיים מפח מגולוון הכוללים ארבע כיתות לימוד ושני חדרי שירותים. "בית הספר באדיית עין סאמיה היסודי המעורב" נפתח בינואר השנה. היות שמדובר באמצע שנת הלימודים, החלו ללמוד בו בשנה האחרונה רק שבעה תלמידים, והיתר השלימו את שנת הלימודים הנוכחית בכפר מאלכ ואמורים להצטרף אליו בספטמבר הקרוב. עם תחילת הבנייה קיבלו התושבים הודעה בעל-פה ממנהל האזרחי, כי בכוונתם להרוס את בית הספר באופן מיידי.

תיעוד הקמת בית הספר. צילום: עבדאללה אבו רחמה (ינואר 2022)

התושבים פנו לבג"ץ בדרישה למנוע את ההריסה, אך הבקשה נדחתה, וב-28.4.22 מסר המנהל האזרחי צו הפסקת עבודה והריסה לבית הספר. תושבי הקהילה עתרו נגד הצו לבית המשפט המחוזי, אך עתירתם נדחתה ב-10.8.22. ב-14.8.22 הוגשה עתירה נוספת כנגד סירוב הרשויות להקפיא את צו ההריסה עד להכרעה בתוכנית בנייה שתושבי עין סאמיה הגישו מוקדם יותר.

ב-30.10.22 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירת התושבים להקפאת צו ההריסה וכעת עלולות הרשויות לבצע אותה החל ב-31 בדצמבר 2022.

הריסת מבני חינוך הנה אחת הדרכים באמצעותן מנסה ישראל לגרש קהילות פלסטיניות מבתיהן ולרכז את תושביהן במובלעות, במטרה להשתמש בשטח לצרכיה שלה. בית הספר של קהילת עין סאמיה הוא אחד מ-44 בתי ספר בגדה המערבית המאוימים בהריסה לפי נתוני האו"ם, 8 מהם במזרח ירושלים. בבתי ספר אלה לומדים כ-4,800 תלמידים.

פריטים מומלצים

חורבות אחת הכיתות שהרס המנהל האזרחי. צילום: אחמד איבראהים

קהילות בסכנת גירוש

המנהל האזרחי הרס הבוקר שתי כיתות בבית הספר של קהילת אבו א-נוואר

תיעוד וידיאו: אחמד איבראהים. הכיתות נבנו בספטמבר האחרון ולמדו בהן כ-25 תלמידי כיתות ג' ו-ד'. הריסת מבני חינוך הנה אחת הדרכים באמצעותן מנסה ישראל לגרש קהילות פלסטיניות מבתיהן ולרכז את תושביהן במובלעות, במטרה להשתמש בשטח לצרכיה שלה. הבוקר, 4.2.2018, בסביבות השעה 5:00, הגיעו פקידי המנהל האזרחי וכוחות הבטחון לקהילת אבו א-נוואר והרסו שני מבנים בבית הספר של הקהילה ששימשו את כ-25 תלמידות ותלמידי כיתות ג' ו-ד'. המבנים נבנו במימון האיחוד האירופאי והרשות הפלסטינית בסוף ספטמבר 2017. ב-7.10.17 הגיעו פקידי של המנהל האזרחי, מלווים באנשי כוחות הביטחון, והחרימו את דלתותיהן של שתי הכיתות הללו. צו ההריסה הונח באחד המבנים הללו ב-13.12.17, וההליך המשפטי לגביהם טרם הסתיים. קהילת אבו א-נוואר, המונה כ-650 תושבים, כמחציתם ילדים ובני נוער, שוכנת מדרום- מזרח לעיירה אל-עיזרייה, באזור שהוגדר על-ידי הרשויות מתחם E1 ומשני עבריה הוקמו ההתנחלות קידר וההתנחלות מעלה אדומים. בית הספר כלל שני מתחמים: מבנה ישן שבו פועלים גני הילדים וכיתות א'-ב', ולומדים בו כ-72 תלמידים, והכיתות שנהרסו. בקיץ האחרון הגיעו כוחות צבא למתחם בית הספר, הכריזו עליו שטח צבאי סגור והחרימו לוחות סולאריים שסיפקו חשמל לבית הספר ולבית ההארחה של הקהילה.

4 פברואר 2018

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

ההריסה בח'ירבת חומסה. צילום: עארף דראר'מה, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה. על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם. הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.

7 יולי 2021