מזרח ירושלים
הכפר אל-ולג'ה, בו גרים כמעט 3,000 תושבים, שוכן כיום על רכס המתנשא מדרום לנחל רפאים, בסמוך לבית ג'אלא. עד 1949 שכן הכפר מעברו השני של הנחל, סמוך למיקומם הנוכחי של המושבים אורה ועמינדב, ולרשותו עמדו קרקעות בהיקף של קרוב ל-18,000 דונם. במסגרת הסכמי שביתת הנשק שנחתמו עם ירדן בתום מלחמת 1948, עזבו התושבים את הכפר וחלקם עברו מזרחה והקימו את אל-ולג'ה "החדשה", על שטח של כ-6,000 דונם מאדמות הכפר, שנותרו מצידו השני של הקו הירוק. ב-1967, לאחר שכבשה את הגדה המערבית, סיפחה ישראל כשליש משטח הכפר החדש לשטחה המוניציפאלי של ירושלים. כמחצית מ-6,000 הדונם שנותרו לתושבי הכפר, נוצלו כבר בשנות השבעים על ידי ישראל לצרכיה שלה: חלקן הופקעו לטובת הקמת שכונת גילה, בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים, וחלקן נתפסו בצו תפיסה צבאי לטובת הקמת ההתנחלות הר גילה. מאז סיפוח חלקו של הכפר לתחום המוניציפלי של ירושלים, לא סיפקה לו העירייה שירותים עירוניים כלשהם, ובכלל זה סירבה לאשר עבורו תוכניות מתאר. בהעדר ברירה אחרת, בנו התושבים במהלך השנים את בתיהם ללא היתרים. בשכונת עין ג'ויזה, בחלק שסופח לירושלים, גרים כיום כאלף תושבים. ל-38 מתוך 60 הבתים בשכונה הוצאו צווי הריסה שהוציאה הרשות לאכיפה במקרקעין במשרד המשפטים. 22 הבתים הנותרים בשכונה נבנו גם הם ללא היתר וגורלם עלול להיות דומה. אם ימומשו הצווים יאבדו 380 בני אדם את בתיהם. צווי ההריסה מסתמכים על "חוק קמיניץ" המטיל קנסות גבוהים על מי שבנה ללא היתר או שלא הרס בעצמו את ביתו. ב-2018 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ בדרישה למניעת ההריסות ולהכנת תוכנית מתאר בחלק של הכפר שנכלל בשטח המוניציפאלי של ירושלים. השופטים הוציאו צו ביניים עד להכרעה בעתירה. בדיון שהתקיים בסוף מארס 2022 החליטו השופטים להאריך את צו הביניים בחצי שנה נוספת כדי לאפשר לרשויות לבחון את האפשרות לקדם תוכנית מתאר במקום. במהלך השנים הכינו תושבי הכפר תוכניות מתאר בעצמם, בסיוע האדריכל קלוד רוזנקוביץ ולאחר מכן בסיוע העמותות במקום ועיר עמים. כל התוכניות נדחו על ידי ועדות התכנון העירונית והמחוזית. בינואר 2021 דחתה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית נוספת שהגישו תושבי הכפר בתואנה שאדמות הכפר הן בעלות "ערכיות נופית וסביבתית גבוהה, ברצף של שטחים פתוחים ובערכי תרבות חקלאית עתיקה ויוצאת דופן", ושהתוכנית פוגעת בערכים אלה. ה"ערכיות הנופית והסביבתית" מתייחסת לטראסות הייחודיות המשמשות את תושבי הכפר. אלא שטיעון זה משמש את הרשויות הישראליות רק כדי לעצור בנייה ופיתוח פלסטיניים. כאשר מדובר בפיתוח פרויקט ההתנחלות, ערכים אלה כלל אינם נלקחים בחשבון. כך, על אדמות הכפר שלא סופחו, סללה ישראל לפני 25 שנה את כביש עוקף אל-ולג'ה, ששימש ככביש גישה לירושלים עבור מתנחלי גוש עציון, עד לסלילתו של כביש המנהרות. האדמה נתפסה באמצעות צווים צבאיים וללא תוכנית מאושרת. לאחרונה, הגישה מועצת גוש עציון תוכנית ל"הכשרת" הכביש – תנאי מקדים להרחבת ההתנחלות הר גילה ב-560 בתים נוספים שיקיפו את אל-ולג'ה מצידו המערבי. הכביש החדש, הגולש גם לתחומי העיר ירושלים, מתואר בתוכנית כעורק תחבורה העתיד לשרת "את שתי האוכלוסיות", אך בפועל תושבי אל-ולג'ה לא יוכלו ליהנות ממנו שכן נאסר עליהם לנסוע בכביש הזה לירושלים. תוכנית זו הוגשה למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי ללא תסקיר השפעה על הסביבה או סקרים גיאולוגיים והידרולוגיים, למרות הסכנה למפולות קרקע וסלעים באזור, ואף לקריסה של הכביש עצמו, כפי שצוין בחוות דעת שנכללו בהתנגדות לתוכנית שהגישה עמותת במקום בשם מועצת הכפר. הפגיעה בטראסות העתיקות, הייחודיות לאזור, לא הטרידה את הרשויות הישראליות גם כשהחלו העבודות להקמת גדר ההפרדה ב-2011, מצפון-מערב ומדרום לשכונת עין ג'ויזה ולאדמות שסביבה. במקרה זה, בצעד נדיר, הגישה החברה להגנת הטבע חוות דעת נגד תוואי הגדר באזור, בה תיארה את נוף הטראסות הקיימות עוד ממחצית האלף הראשון לספירה כנכס תרבותי המשמר את מסורות העיבוד החקלאי בטראסות. החברה הציעה לשמר אזור זה ולהכריז עליו כאתר מורשת עולמית. כמו כן הציעה החברה להעתיק את התוואי ולמקמו בסמוך לתוואי כביש עוקף אל-ולג'ה, ליד תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים. באוגוסט 2011 דחה בג"ץ את עתירת תושבי ולג'ה נגד תוואי הגדר. גדר ההפרדה, רובה בצורת חומת בטון המתנשאת לגובה של תשעה מטרים, הוקמה על כ-500 דונם מאדמות אל-ולג'ה והותירה לתושבים נתיב יחיד לכניסה מהכפר וליציאה ממנו. הגדר ניתקה את הכפר מ-בחלקות חקלאיות. באדמות אלה גידלו התושבים עצי זית ושקדיות וכיום הם רשאים להגיע אליהן רק לאחר תיאום ורק בעונת המסיק, דרך שער יחיד הנמצא בבית ג'אלא הסמוכה. הגדר גם חיסלה את ענף גידול הצאן בכפר שכן הקמתה צמצמה מאוד את שטחי המרעה ומנעה גישה למעיינות הנמצאים באדמות הכפר שמעבר לה. נוסף על כל אלה, בעיות ניקוז קשות שנוצרו עקב הקמתה גרמו לפגיעה נוספת בטראסות החקלאיות העתיקות. הקמת הגדר גם אפשרה לרשות הטבע והגנים ולרשות לפיתוח ירושלים לקדם מצפון לאל-ולג'ה את תוכנית הגן הלאומי עמק רפאים, כפארק מטרופוליטני "לרווחת תושבי ירושלים". התוכנית אושרה ביולי 2013 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. הגן נחנך בתחילת 2018 על שטח של כ-5,700 דונם, כאלף מהם הן אדמות הכפר. האטרקציה המרכזית בגן היא מעיין עין ח'ניה, שהיה בעבר מקור המים העיקרי של הכפר ושימש את התושבים להשקיית אדמותיהם החקלאיות ולפעילות פנאי. באל-ולג'ה נותרו כיום שני מעיינות, אך אלו מחייבים עבודות ניקוז מתמשכות ויקרות. התושבים לא יכלו עוד לעמוד בכך וחדלו להשתמש בהם. כיום מקבלים תושבי אל-ולג'ה אספקת מים ממאגר שהקימה הרשות הפלסטינית עבור בית ג'אלא, אל-ולג'ה ואל-חד'ר, הנמצא בסמוך למלון אוורסט בבית ג'אלה.
17 פברואר 2022
