מוחמד נזאל, מפעיל תחנת דלק
אני מפעיל את תחנת דלק בג'בע, שנמצאת ליד ההתנחלות שא-נור. התחנה שייכת לכאמל מוחמד כאמל ג'ראר. הוא פלסטיני ויש לו אזרחות קנדית. אני עובד בתחנה ומקבל אחוז [הכוונה לאחוז אחד או סתם אחוז מסוים???] מהרווחים. לתחנה יש רשיון מהשלטונות הישראלים. מאז שהתחלתי להפעיל את התחנה, ב-2004, הישראלים לא מאשרים לנו להפעיל אותה בלילה, משיקולים ביטחוניים שלהם. לכן אני עובד עד הערב. יש בתחנה מתקן לרחיצת מכוניות ומבנה בן שתי קומות, שהשטח שלו הוא כ-160 מ"ר. בקומה השניה של המבנה נמצאים המשרדים של התחנה. יש בתחנה גם גנרטור.
מאז חודש יולי 2005, הצבא והמתנחלים מטרידים אותנו. באחד הימים של חודש יולי הייתה מסיבה בשא-נור והמתנחלים השתמשו בתחנה כחניון. במהלך החגיגות הגיע ג'יפ של הצבא הישראלי והחיילים הורו לנו לסגור את התחנה. הצבא הישראלי גם יישר שטחים גדולים ששייכים לתחנה ונהרסו צינורות ביוב. כשהתחילו הדיבורים על הנסיגה, קיבלתי צו הפקעה מהאחראי על עיזבון הנפקדים ונכסי המדינה לחלקה אחת שבבעלות כמאל ג'ראר. כשביררתי, אמרו לי שהתפיסה קשורה להתנתקות. בסוף חודש יולי הגיעה מכונית של המינהל האזרחי. עובד שלנו, נידאל עלאוונה, היה תורן וקצין מהמינהל האזרחי הודיע לו כי החל מתאריך 15.8.05 ועד לתאריך 15.9.05 הכביש ייסגר. הוא מסר לו מסמכים כדי שיעביר אותם לבעלי האדמות שמסביב להתנחלות. נידאל התקשר אלי וסיפר לי מה קרה. התקשרתי לבעל התחנה ודיווחתי לו על ההתפתחות.
בתחילת אוגוסט, התקשרו אלי ממשרד המושל של ג'נין. המושל, מר קדרה מוסא, אמר שעד ל-15.8.05, אני צריך לפנות את התחנה ולרוקן את מאגרי הדלק כי יכול להיות שמתנחלים יתפרעו באזור. התקשרתי לבעל התחנה ומסרתי לו את כל הפרטים. לא הצלחנו לרוקן הכל עד התאריך שהם אמרו. אני מעריך שהמיכלים היו חצי מלאים.
ביום שני, 15.8.05, פועל בשם ח'אלד היה התורן בתחנה. הוא התקשר אלי בסביבות 10:00 ואמר לי שהצבא והמתנחלים מתעמתים בכניסה לתחנה. ביקשתי מרואה החשבון של התחנה, טארק ג'ראר, שילך לשם ויסגור את תחנה. רואה החשבון אמר לי אחר כך שהוא ניסה להגיע לתחנה אבל מתנחלים מנעו ממנו להתקרב. ח'אלד, הפועל, הצליח לצאת משם מאוחר יותר.
תחנת הדלק הסמוכה לשא-נור. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם 22.8.05
למחרת, 16.8.05, נידאל התקשר אלי ואמר שהמתנחלים מתקיפים את התחנה. הלכתי לתחנת המשטרה בסאלם כדי להגיש תלונה אבל החיילים בכניסה לא נתנו לי להיכנס. אחד מהם אמר לי: "לך מכאן, אתה פרחח{??? ואו, איזה שוטר ספרותי... ככה הוא באמת אמר?}". התקשרתי לשוטר בשם פארס, שפעם נתן לי את הטלפון שלו. פארס נתן לי מספר טלפון של מישהו בסאלם ואמר לי לדבר איתו. התקשרתי למספר שפארס נתן, דיברתי עם הבחור מסאלם והוא אמר לי שהוא ישלח ניידת מחומש לצומת ג'בע ושאני אחכה לו שם. הוא אמר שהניידת תאבטח את התחנה בזמן שאני אסגור אותה כמו שצריך. התקשרתי לנידאל ואמרתי לו שיחכה לשוטרים. נידאל חיכה להם עד 16:00 אחרי הצהרים אבל השוטרים לא הגיעו.
אחרי השיחה, הלכתי לג'בע ומשם לכפר אל-עסאעסיה, שממנו אפשר לראות את תחנת הדלק ואת ההתנחלות שא-נור. עמדתי על גג של בניין והסתכלתי על מה שקורה בתחנה. ראיתי כמה מתנחלים מוציאים את הריהוט מתוך המבנה שבתחנה ולוקחים אותם אל מאחורי הבניין, שםהם יצאו מטווח הראיה שלי. ראיתי גם שני מתנחלים מרימים את הכיסויים ממתקן השטיפה האוטומטי וזורקים אבנים על המכשירים. כמה חלונות ודלתות היו שבורים ומתנחל אחד היכה בגרזן על הקירות של המשרד. התקשרתי למנהל הקישור הפלסטיני, מג'די עלאוונה ודיווחתי לו על מה שקורה. אחרי כעשרים דקות עבר ג'יפ האמר ליד התחנה. המתנחלים התחבאו מאחורי התחנה ובתוך המבנה והג'יפ עזב, בלי שהחיילים בדקו את התחנה. הג'יפ עצר במרחק של כמאה מטרים ממזרח לתחנה ושני ג'יפים נוספים הגיעו ונעצרו ליד הג'יפ הראשון. המתנחלים המשיכו להשחית את התחנה ואחרי כמה זמן הלכתי משם.
ביום רביעי, 17.8.05, נידאל התקשר ואמר שהמתנחלים שואבים סולר מהמשאבות ומעבירים אותו מהתחנה במכונית מיצובישי לבנה. בשעות אחרי הצהריים המאוחרות של אותו יום, הלכתי לאזור אל-עסאעסה והתחלתי לעקוב אחרי מה שקורה. ראיתי ארבעה מתנחלים סוחבים מיכלים צהובים של התחנה וממלאים אותם בסולר. בכל פעם שעברו ג'יפים של הצבא, המתנחלים התחבאו. המתנחלים לקחו גם מיכלי השמן. הייתה בכפר קבוצה של מתנדבים זרים וביקשתי מהם שילכו איתי כדי להפסיק את זרם החשמל לתחנה, אבל הם פחדו ולא הסכימו. המתנחלים גנבו דלק מהתחנה עד שעות אחר הצהריים. ביום שבת, 20.8.05, הגשתי תלונה במשטרה בג'נין ובקישור הצבאי. דיווחתי להם על כל מה שראיתי. אני לא יכול להעריך את ההפסדים. מאז התחנה סגורה.
מוחמד ח'אלד מחמוד נזאל, בן 33 ואב לילד, הוא מפעיל תחנת דלק, תושב ג'נין. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, ב-22.8.05, בג'נין.