בצלם לרשויות: היערכו למעשי נקם של מתנחלים

4 יוני 2009

ב-2 ביוני פנה בצלם במכתב לשר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז ולמפקד מחוז ש"י במשטרת ישראל בדרישה להיערך למעשי נקם של מתנחלים בעקבות פינוי מאחזים.

הדרישה באה בעקבות גל של התקפות אלימות של מתנחלים על פלסטינים יום קודם לכן, ועל רקע הניסיון המצטבר מן השנים האחרונות בכל הנוגע למה שהמתנחלים מכנים מדיניות "תג המחיר".

במכתב טען בצלם כי ניתן היה לצפות שמתנחלים ינסו לפגוע בפלסטינים וברכושם בעקבות פינוי מאחזים. לפיכך, היה על כוחות הביטחון להיערך מראש על מנת למנוע התקפות מסוג זה, וודאי שהיה עליהם לעצור את התקיפות מיד לאחר שהחלו, באמצעות הרחקת התוקפים. כמו כן דרש בצלם מכוחות הביטחון למלא את חובתם לאפשר חופש תנועה ופעולה לשירותי הכיבוי וההצלה הפלסטיניים, או לחלופין לדאוג בעצמם לפינוי הנפגעים מתקיפות המתנחלים ולכיבוי השריפות שהציתו.

רקע:

בשנים האחרונות תיעד בצלם כמה מקרים בהם פעלו מתנחלים לפי מדינות "תג המחיר". מעשי האלימות נעשו לאחר פינוי התנחלויות או לאחר שהרשויות הרסו בהן מבנים הרס מבנים וכללו ירי, תקיפות פיזיות, פלישות לאדמות ולכפרים פלסטיניים, הצתת שדות, עקירת מטעים ופגיעה ברכוש. להלן כמה דוגמאות מהשנה החולפת:

ב-24.7.08, לאחר פינוי אוטובוס שהוצב במאחז עדי עד, תקפו מתנחלים פלסטינים באזור יצהר וגרמו נזקים למטעים ולרכוש. במהלך השבוע שלאחר הפינוי תעד בצלם עוד כמה מעשי אלימות של מתנחלים, כולל אירוע בו מתנחלים תקפו רועים והציתו בית בכפר בורין ואירוע בו מתנחל יידה אבן על מכונית שנסעה בכביש 60 סמוך ליצהר ופצע קשה אם ובתה.

ב-18.9.08, לאחר פינוי קרוואן במאחז יד יאיר, התרחשו כמה אירועים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. על פי התקשורת, מתנחלים יידו אבנים לעבר כלי רכב פלסטיניים בצומת שילה, הציתו מטעי זיתים באזור ההתנחלות יצהר וניסו לחסום כביש באזור חברון כתגובה לפינוי. בנוסף, תעד בצלם באותו היום אירוע במהלכו כעשרים מתנחלים רעולי פנים תקפו חקלאים וגרמו נזקים כבדים לחווה שבבעלותם, בסמוך למאחז.

בחודשים אוקטובר ונובמבר 2008, במהלך פינויי חוות פדרמן בחברון, מתנחלים פרצו את הגדר המקיפה את השטח הביטחוני המיוחד של ההתנחלות גבעת החרסינה, בתוכו הוקם המאחז ותקפו מספר פעמים את תושבי הבתים הסמוכים ואת רכושם. התקיפות כללו ידויי אבנים, הצתה וניסיון לפרוץ לאחד הבתים השכנים.

באירועים שבצלם תעד, אשר כללו פשיטות אלימות של מתנחלים על כפרים פלסטיניים סמוכים, כוחות הביטחון התערבו רק בשלבים יחסית מאוחרים, בדרך כלל רק לאחר שפלסטינים החלו להתגונן באמצעות יידוי אבנים על תוקפיהם. במקרים אלה, נכנסו כוחות הביטחון לכפר ותקפו את הפלסטינים באמצעים לפיזור הפגנות ובירי, במקום להגן עליהם ולעצור את המתנחלים התוקפים או להרחיקם. כתוצאה מכך, נפגעו בעבר תושבים פלסטינים ונגרמו נזקים כבדים נוספים לרכושם.

דוגמאות מהשנה החולפת:

ב- 19.6.08, לאחר שהמשטרה הרסה שני מבנים במאחז חוות שקד הסמוך ליצהר, פשטו עשרות מתנחלים ופעילי ימין על הכפר הסמוך בורין, יידו אבנים על תושביו והציתו שטחים חקלאיים נרחבים. מעדויות שבצלם גבה עולה כי החיילים שהתייצבו בין התוקפים לבין תושבי הכפר ירו רימוני גז לתוך הכפר ולא נקטו באמצעים דומים נגד התוקפים שנשארו במקומם והמשיכו בתקיפה במשך כמה שעות.

לקראת פינוי "בית המריבה" בחברון, ובמהלך הפינוי עצמו, תעד בצלם מספר רב של מקרים בהם מתנחלים תקפו פלסטינים ורכושם באזור ההתנחלות. בכמה מהמקרים כוחות הביטחון אבטחו את התוקפים או עמדו בקרבת מקום מבלי לעשות דבר להפסקת התקיפות. החמור שבמקרים היה אירוע מה-4.12.08 שבו לא מנעו כוחות הביטחון כניסה של עשרות מתנחלים לשכונה פלסטינית בוואדי הסמוך לבית א-רג'בי, ואפשרו להם לתקוף את תושבי השכונה. במהלך אירוע זה ירו ארבעה תושבי קריית מארבע על בני משפחה המתגוררת במקום ופצעו שניים מהם.

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

המתנחלים נכנסים לג'אלוד. מתוך התיעוד במצלמות אבטחה באדיבות התושבים

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

קוסרה, תלפית וג׳אלוד, מחוז שכם: תושבי שלושה כפרים סובלים מאלימות מתנחלים קיצונית מאז הוקם מאחז חדש ביניהם

ב-21.1.26, הקימו מתנחלים את המאחז "תל תלפיות" על פסגת הר המכונה ג׳בל עין עינא באדמות הכפר תלפית, בעומק אזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו. באזור זה, הנמצא בלב כפרים פלסטיניים והרחק משטח C, לא נכחו קודם לכן מתנחלים.עם הקמת המאחז, השתלטו המתנחלים על בית בבנייה של אחד מתושבי תלפית ומנעו את המשך בנייתו.מאז הקמת המאחז, סובלים תושבי הכפרים תלפית, קוסרה וג׳אלוד מאלימות קשה של מתנחלים.במהלך החודש שלאחר הקמתו, תיעד בצלם עשר התקפות קשות על תושבי האזור, ובהן התקפה קשה על פעילי זכויות אדם שליוו משפחה לבית שנאלצה לעזוב באזור בעקבות אלימות המתנחלים.ההתקפות כוללות תקיפות באבנים ובאלות, הצתת בתים והשחתה והצתה של כלי-רכב. [block:settlers_blog_map_block nid=217668 updates=217835,217836,217837,217838,217841,217842,217812,217849 arrows hide_nid]הקליקו על האייקונים במפה לתיאור של חלק מההתקפות שאירעו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2026. בחלק מההתקפות תועדו המתנחלים כשהם מגיעים רכובים על טרקטורון שעל פניו נראה כמו הטרקטורונים שחולקו על ידי משרד ההתיישבות ומשרד האוצר – יוזמה של השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק.ב-14.3.26, הרגו מתנחלים שתקפו בתים בפאתיו המערביים של הכפר קוסרה, את אמיר עודה, בן 28, שהתקדם לעברם יחד עם אביו, מועתסם, וכמה תושבים נוספים, לאחר שהתרחקו מעט לכיוון המאחז. הייתה זו התקיפה השנייה של מתנחלים על בתים באזור זה באותו יום, והתושבים חששו כי הם יחזרו לתקוף. לאחר יידוי אבנים הדדי קצר ממרחק של 100 מטרים בין המתנחלים לתושבים, פתח אחד המתנחלים באש לעבר התושבים ופצע את עודה בחזהו ושני תושבים נוספים ברגליהם. כשניסה אביו של עודה להיחלץ לעזרתו, תקפו המתנחלים את השניים במכות אלות ודקירות, עד שהאב איבד את הכרתו. רק לאחר שהמתנחלים נסוגו עוד לכיוון המאחז, הצליחו התושבים לפנותם לבית חולים, שם נקבע מותו של עודה.

27 מאי 2026