רצועת עזה

מדיניות נקמה יצאה לדרך; ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה

בשבת נכנסו מאות חמושים פלסטינים מרצועת עזה לשטח ישראל, הרגו מאות אזרחים, חיילים ושוטרים, שרפו בתים וחטפו למעלה ממאה בני אדם. ממדיהם של הפשעים המחרידים שבוצעו עדיין הולכים ומתחוורים. 

באותו ערב הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל נמצאת במלחמה עם עזה וכי היא תנקום בעוצמה. הוא הבטיח שהמקומות בהם פועל חמאס ייהפכו "לעיי חרבות" והודיע לתושבי הרצועה "צאו משם עכשיו. אנחנו נפעל בכל  מקום ובכל העוצמה". שר הביטחון יואב גלנט הורה לסגור את כל המעברים והודיע כי "לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק - הכול סגור. אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו נוהגים בהתאם". הבוקר הבהיר דובר צה"ל שאכן "הדגש הוא על נזק ולא על דיוק".

מדיניות נפשעת של נקמה יצאה לדרך. עד עתה הטילה ישראל מאות טונות של פצצות על רצועת עזה. קריאתו של ראש הממשלה לתושבים לעזוב היא לעג לרש ומנותקת מהמציאות. רצועת עזה סגורה מכל עבריה ואין לתושבים מוצא. ברצועה גם אין ממ"דים, אין מקלטים ואין מרחבים מוגנים ולתושבים אין כל דרך להתגונן מפני ההפצצות. בין ההרוגים, שחלקם עדיין קבורים מתחת להריסות, משפחות שלמות שנמחו באחת, בהם לפחות 140 קטינים ו-105 נשים. המספרים עולים מרגע לרגע. 

ההוראה לגרום לנזק בלי לדייק מומשה אף היא. מאות בתים כבר נהרסו, בהם מגדלי מגורים שקרסו ובתים שקרסו על יושביהם. למעלה מ-180,000 בני אדם נעקרו מבתיהם. כבישים ומבני ציבור – בהם בתי ספר ומרפאות – נפגעו מההפצצות. גם בתי החולים מתפקדים באופן חלקי לאחר שחלקם נפגעו מההפצצות ובעיקר בשל מחסור חמור בציוד רפואי ובדלק לגנרטורים.

גם ההחלטה לסגור את הרצועה ולכלוא את התושבים בתוכה באופן הרמטי יותר מתמיד מומשה. המעברים לרצועה נסגרו ולא ניתן להכניס אליה סחורות. ישראל ניתקה את רצועת עזה מרשת החשמל והתושבים תלויים כעת בתחנת החשמל הקטנה שבתוך הרצועה, שכבר בימים הקרובים לא תוכל לתפקד, כשיסתיים הסולר שברשותה. אספקת המים נפגעה אף היא: רובם המוחלט של המים המופקים ברצועת עזה אינם ראויים לשתייה ללא התפלה או טיהור, שלא ניתן לקיים בהיעדר חשמל. ישראל גם צמצמה את כמויות המים שהיא מוכרת לרצועה, חלק מרשת המים נפגע בהפצצות. 

אין כל דרך להצדיק את מעשיה אלה של ישראל המהווים פשעי מלחמה, שעל ביצועם הורו בפומבי גורמים בכירים בישראל. גם מול הזוועות, גם מול האימה – פגיעה מכוונת באזרחים, ברכושם ובתשתיות אזרחיות הם לעולם אסורים. פשע לא מצדיק פשע, עוול לא מצדיק עוול ומעשי נקמה אינם מותרים. לא לפי עקרונות מוסר בסיסיים, לא לפי הוראות המשפט הבינלאומי שישראל מחויבת לקיימם. 

בניגוד למשתמע מדברי השרים, התנהלותה הנוכחית של ישראל אינה מדיניות חדשה שנהגתה כעת אלא זו מדיניות המיושמת על ידה מזה שנים ארוכות. כל המוות, ההרס, הכאב והאימה שמדיניות זו הולידה לא תרמו דבר, מלבד עוד ועוד מאותן הזוועות. זה הזמן לדרוש לחיות במציאות שונה. לדרוש עתיד שונה.  עבור כל בני האדם החיים כאן. 
 

פריטים מומלצים

אזרחים ישראלים נסים מפני חמושים פלסטינים באזור רעים שבעוטף עזה, 7.10.23. התמונה לקוחה מסרטון שפורסם ברשתות החברתיות. שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

פגיעה באזרחים ישראלים על-ידי פלסטינים

כל מי שנוטש את העיקרון המוסרי הבסיסי שכל בני האדם נבראו בצלם – איבד צלם אנוש‎

ביום שבת ביצע חמאס פשע מזעזע שמימדיו המחרידים עדיין הולכים ומתחוורים. מאות חמושים פלסטינים נכנסו לשטח ישראל, ירו לכל עבר, הרגו מאות אזרחים ללא כל הבחנה ופצעו אלפים, שרפו בתים על יושביהם, וחטפו למעלה ממאה בני אדם – בהם ילדים, נשים וקשישים – שישמשו אותם כקלפי מיקוח. רבים עדיין נעדרים וגורלם לא ידוע. מאז, מגיעות עוד ועוד תמונות ועדויות של תושבים שנכלאו שעות בבתיהם, אחוזי חרדה ואימה, כאשר חמושים מסתובבים בין הבתים ובתוכם ויורים; של אנשים שנלקחו כבני ערובה; של מבלים במסיבה שנמלטו לכל עבר כשחמושים יורים לעברם והורגים מאות מהם; של בני משפחה שעדיין לא יודעים מה עלה בגורל יקיריהם שנשבו ונלקחו לרצועת עזה. ישראל בוודאי שאינה יכולה לרחוץ בנקיון כפייה: שרים בממשלה הקוראים כעת להרוג, להרוס, לכתוש, לרסק, ואפילו להרעיב את תושבי הרצועה שוכחים שזוהי כבר כעת המדיניות הישראלית. ברגעים אלה, ישראל תוקפת ברצועה, כאשר ברור שגם הפעם רבים מהקורבנות הם אזרחים – בהם נשים, ילדים וקשישים. פגיעה מכוונת באזרחים היא תמיד פסולה ואסורה. לא יכולה להיות שום הצדקה לפשעים כאלו, לא כאשר הם נעשים במסגרת מאבק לחירות ולשחרור מדיכוי, ולא כאשר מתרצים אותם כמאבק בטרור. כל מי שנוטש את העיקרון המוסרי הבסיסי שכל בני האדם נבראו בצלם – איבד צלם אנוש.

9 אוקטובר 2023

ירי גז בהפגנה ממזרח לעיר עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 27.4.18

מדיניות הפתיחה באש

סיכום שנת 2019: כוחות הביטחון הרגו 133 פלסטינים, בהם 28 קטינים

במהלך שנת 2019 הרגו כוחות הביטחון 133 פלסטינים, בהם 28 קטינים. 104 מהם נהרגו ברצועת עזה, 26 בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) ושלושה בתוך ישראל. רובם המכריע נהרגו כתוצאה ישירה של מדיניות פתיחה באש מופקרת שמיישמת ישראל, באישור הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר ובגיבוי מערכת המשפט. הודעת התובעת הראשית בהאג לפיה קיים בסיס לחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה בנוגע לחלק מהיבטיה של מדיניות זו היא מחויבת המציאות, על רקע סירובה של ישראל לשנות את מדיניותה הקטלנית והבלתי חוקית. ברצועת עזה הרגו כוחות הביטחון 104 פלסטינים, בהם 7 נשים ו-22 קטינים. 56 מההרוגים – למעלה ממחציתם – לא השתתפו בלחימה, 46 מההרוגים השתתפו בלחימה, ולגבי שניים - לא ידוע לבצלם האם השתתפו בלחימה. שני פלסטינים נוספים מרצועת עזה, אחד מהם נער בן 15 שלא השתתף בלחימה, נהרגו בשטח ישראל, ליד גדר המערכת, לאחר שחצו אותה. במהלך שנת 2019 תקפה ישראל ברצועת עזה פעמים רבות. בשני סבבי לחימה שהתנהלו בחודשים מאי ונובמבר הרגה ישראל 60 בני אדם. 27 מהם – כמעט מחצית – לא השתתפו בלחימה, בהם שש נשים ועשרה קטינים. בתקיפה אחת, ב-14.11.19, נהרגו תשעה מבני משפחת א-סווארכה. במהלך 2019 נמשכו כמעט מדי שבוע ההפגנות בסמוך לגדר המערכת, וישראל הרגה במהלכן 32 פלסטינים, 12 מהם קטינים, בהם שישה בני פחות מ-16. מאז החלו ההפגנות בשנת 2018 כוחות הביטחון מיישמים במהלכן מדיניות פתיחה באש לא חוקית ולא מוסרית, במסגרתה הם יורים ירי חי על מפגינים לא חמושים, העומדים מצידה השני של הגדר. השנה נהרגו כתוצאה מיישומה של מדיניות זו 27 מפגינים, בהם אישה ו-9 קטינים. ארבעה מפגינים נוספים נהרגו מפגיעה של רימון גז מדמיע בראשם ומפגין חמישי נהרג מפגיעה של רימון הלם שנורה ממטול בראשו. בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) הרגו כוחות הביטחון 26 פלסטינים, בהם 5 קטינים. שלושה פלסטינים נהרגו במהלך אירועי יידוי אבנים או זמן קצר לאחר שהסתיימו, בהם סאג'ד מוזהר, פרמדיק מתנדב בן 17, שנורה למוות כשניגש לטפל בפצוע במחנה הפליטים א-דוהיישה. אדם נוסף – מוחמד עבייד, בן 21 מעיסאוויה – נורה למוות בידי שוטרים כשירה לעברם זיקוקים. כל הארבעה נורו למוות כשלא סיכנו את חייהם של מי מאנשי כוחות הביטחון או אנשים אחרים. שישה מההרוגים נהרגו במהלך אירועים שכללו השלכת בקבוקי תבערה או מטען (או שנטען שהיו מעורבים במעשים כאלו), או מיד לאחר שהסתיימו. בצלם תיחקר שלושה מהמקרים הללו, ומכולם עלה כי ההרוגים לא סיכנו את חייו של אף אדם כשנורו למוות. אחד מהם, עומר אל-בדווי, בן 22, ממחנה הפליטים אל-ערוב, כלל לא השתתף בעימותים במחנה. הוא נורה על ידי חייל כשניסה לכבות אש שהתלקחה בסמוך לביתו כתוצאה מבקבוק תבערה, ומת מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. בנוסף, עבדאללה ר'יית', נער בן 15, נורה למוות בידי שוטר מג"ב כשניסה להיכנס לישראל כדי להתפלל בירושלים. אחמד מנאסרה, בן 22, נורה למוות כשניסה לסייע למשפחה שמכוניתה נעצרה באמצע הכביש וחיילים ירו ללא הצדקה באב שנהג בה ופצעו אותו. 12 פלסטינים נהרגו בזמן שתקפו, ניסו לתקוף או שנטען כי ניסו לתקוף אנשי כוחות ביטחון או אזרחים ישראלים – באמצעות דריסה או דקירה. לגבי חמישה מהם לפחות הוברר כי לא היוו סכנת חיים מיידית לאנשי כוחות הביטחון או לאדם אחר, וניתן היה לעצרם בדרך אחרת. נסיבות הריגתם של שניים מהם, אמיר דאר דראג' ויוסף ענקאווי, מעוררות חשד כי הירי הקטלני בוצע זמן רב לאחר הדריסה בה נחשדו. אזרחים ישראלים הרגו שני פלסטינים שיידו אבנים לעבר אזרחים ישראלים או שהשתתפו בעימותים. אחד מהם, חמדי נעסאן, בן 38, נשוי ואב לשניים, נורה בגבו בידי מתנחלים שתקפו את כפרו, בעת שאנשי כוחות הביטחון שהיו בסמוך לא עשו דבר כדי להגן על תושבי הכפר שנאלצו להדוף את התקיפה בעצמם. במהלך 2019 פלסטינים הרגו 7 אזרחים ישראלים, שלושה מהם בגדה המערבית, בהם רינה שנרב, נערה בת 17. ארבעת האזרחים הנוספים נהרגו מפגיעת רקטות בתוך ישראל. בנוסף, פלסטינים הרגו שני חיילים בגדה המערבית. שלושה פלסטינים, בהם אישה ואחייניתה הפעוטה, נהרגו ברצועת עזה מרקטות ששיגרו פלסטינים לעבר ישראל ואשר נחתו בשטח הרצועה. תחקיר בצלם לגבי מקרי ההרג של פלסטינים במהלך שנת 2019 מעלה כי רובם המכריע היו תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש המופקרת שמיישמת ישראל בשטחים. ברצועת עזה מדיניות זו כוללת הפצצת אזורים מאוכלסים בצפיפות ומתן פקודות בלתי חוקיות בעליל המתירות ירי אש חיה על מפגינים לא חמושים בסמוך לגדר המערכת. הוראות אלה – אשר הוכשרו על ידי בג"ץ – מיושמות עד עתה, גם לאחר שביולי 2019 הצבא הודה כי אפילו לשיטתו, הוא הרג בדרך זו אנשים ללא סיבה וללא צורך. בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים), כוללת מדיניות זו ירי על מנת להרוג באירועים שהוגדרו כ"אירועי תקיפה", גם כאשר אין לירי כזה כל הצדקה, וירי אש חיה במקרים שבהם לא נשקפת סכנת חיים לחיילים או לבני אדם אחרים. מדיניות פתיחה באש זו מיושמת על ידי ישראל מזה שנים ארוכות, ולמרות תוצאותיה המחרידות והידועות מראש היא נותרה בעינה, וזוכה לגיבוי מלא של הדרג המדיני, הדרג הצבאי הבכיר ומערכת המשפט – האזרחית והצבאית. בנסיבות אלה, טענתה של ישראל כאילו הצבא פועל כחוק וכי כל חריגה ממנו נחקרת – אינה אלא לעג לרש: הן מאחר שאיש אינו חוקר את המדיניות עצמה ואת האחראים לגיבושה ומערכת אכיפת החוק הצבאית עוסקת רק באותם מקרים בודדים שהוגדרו "חריגים", והן מאחר שבחקירות הבודדות המתקיימות – המערכת עסוקה בעיקר בטיוחן. על רקע זה – כאשר ישראל מסרבת לשנות את מדיניותה הקטלנית והבלתי חוקית – הודעת התובעת הראשית בהאג לפיה קיים בסיס לחקירה נגד ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה בנוגע לחלק מהיבטיה של מדיניות זו היא מחויבת המציאות. * הנתונים עודכנו ב-22.1.19.

1 ינואר 2020