מדיניות התכנון בגדה

על אף התפשטות הקורונה: זינוק במספר הבתים שהרסה ישראל ברחבי הגדה המערבית במהלך חודש יוני

בחודש שעבר הגבירה ישראל את קצב הריסת הבתים בגדה המערבית: 151 פלסטינים איבדו את ביתם, בהם 84 קטינים. זאת, על אף הסכנה הברורה הגלומה באובדן קורת גג בימים אלה, בהם מגיפת הקורונה ממשיכה להתפשט ברחבי הגדה המערבית.

במהלך חודש יוני הרסה ישראל 30 יחידות דיור של פלסטינים ברחבי הגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים) – מספר זהה לסך יחידות הדיור שהרסה בגדה מאז תחילת השנה ועד לסוף חודש מאי. במהלך חודש זה איבדו את ביתם 100 פלסטינים, בהם 53 קטינים. בנוסף, הרסה ישראל במהלך חודש יוני 33 מבנים שלא שימשו למגורים. בסה"כ הרסה ישראל 63 מבנים בחודש יוני בגדה המערבית.

גם במזרח ירושלים הוגבר קצב הריסת הבתים באופן משמעותי במהלך החודש שעבר, בו נהרסו 13 יחידות דיור. 51 בני אדם איבדו את ביתם, בהם 31 קטינים. מדובר במספר כפול מהממוצע החודשי בחמשת החודשים הראשונים של השנה - שעמד על כ-6 בתים. 8 מיחידות הדיור שנהרסו ביוני הוחרבו בידי בעליהן לאחר שקיבלו צו הריסה מהעירייה, במטרה להימנע מתשלום עלות ההריסה בידי העירייה וקנסות. 3 מבנים שלא למגורים נהרסו אף הם במהלך חודש זה.

העולם כולו מתמודד עדיין עם משבר בריאות חסר תקדים, שהשלכותיו טרם התבהרו די הצורך. ובכל זאת, הרשויות הישראליות ממשיכות להקדיש זמן ומשאבים להתעמרות בקהילות הפגיעות ביותר בגדה המערבית, שישראל מנסה לגרש ממקום מושבן מזה עשורים, וכן בתושבי מזרח ירושלים. בימים כתיקונם, ישראל משתמשת באמתלה של "אכיפת חוק" כדי להצדיק מדיניות זו של הרס מסיבי ומתמשך. באפריל התחייבה ישראל בפני האו"ם שלא להרוס בתי מגורים במהלך המגיפה וכל עוד הנחיות הבידוד בתוקף. כבר אז הבהירה ישראל שאין בכוונתה להימנע מהרס תשתיות הומניטאריות. החזרה המהירה לשגרה של הרס בתים מיד עם הסרתו הזמנית של הסגר ברשות הפלסטינית מוכיחה שהתחייבותה של ישראל הייתה צעד יחצ"ני שנועד להוריד ממנה ביקורת ותו לא.

פריטים מומלצים

ההחרמה הבוקר באיבזיק. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 26.3.20

קהילות בסכנת גירוש

בזמן משבר הקורונה: המנהל האזרחי החרים אוהלים של מרפאה ומענה חירום לתושבים

היום, יום חמישי, 26.3.20, בסביבות השעה 7:30, הגיעו אנשי המנהל האזרחי מלווים בג'יפים צבאיים ומצוידים בדחפור ושתי משאיות עם מנוף לח'ירבת איבזיק שבצפון בקעת הירדן. הכוחות החרימו מוטות ויריעות שנועדו להקמת שמונה אוהלים, ששניים מהם אמורים היו לשמש כמרפאה, ארבעה כדי לתת מענה חירום לתושבים שפונו מבתיהם, ושניים כמסגדים. כמו כן החרימו הכוחות צריף פח שעמד במקום כבר למעלה משנתיים, גנרטור, שקי חול ומלט וארבעה משטחי בלוקים שנועדו לריצוף האוהלים. הכוחות הרסו ארבעה משטחי בלוקים נוספים. בימים שבהם העולם כולו מתמודד עם משבר בריאות חסר תקדים ומשתק, הצבא הישראלי מקדיש זמן ומשאבים להתעמרות בקהילות הפגיעות ביותר, שישראל מנסה לגרש ממקום מושבן מזה עשורים. התנכלות להתארגנות קהילתית, שנועדה לספק טיפול רפואי ראשוני לחולים, אינה רק מופע אכזרי במיוחד של שגרת ההתעמרות בקהילות אלה אלא גם הפרה של כללי התנהגות הומניים והומניטריים בסיסיים בשעת חירום. מן הראוי שבצבא ובממשלת ישראל יפנימו שבניגוד להם מגפות אינן מבחינות בין בני אדם על בסיס לאומי, דתי או אתני, ושגם בימים אלה – ודווקא בהם ובעיקר בהם – על ישראל מוטלת האחריות לבריאותם ושלומם של חמשת מיליון הפלסטינים שחיים תחת שליטתה. בנוסף להריסה החמורה והמזעזעת של המרפאה בימים קשים אלה, ממשיך המנהל האזרחי בשגרת ההרס שלו. כך, הרס היום המנהל שלושה בתים ששימשו כמגורים עונתיים של חקלאים תושבי ירושלים בכפר עין א-דיוכ א-תחתא, שממערב ליריחו. רקע על קהילות בסכנת גירוש: עשרות קהילות, המונות אלפי פלסטינים, פזורות בכ-%60 מהגדה המערבית שהוגדרו כשטח C ומתפרנסות בעיקר ממרעה ומחקלאות. מזה עשרות שנים מיישמות הרשויות הישראליות מדיניות שנועדה לגרש קהילות אלה, באמצעות כפיית מציאות מייאשת וקשה מנשוא על תושביהן. כל זאת במטרה לגרום להם לעזוב – לכאורה מרצונם – את בתיהם. מאחורי התנהלות בלתי חוקית זו של הרשויות הישראליות עומדת מטרה פוליטית, עליה הצהירו גורמים רשמיים בהזדמנויות שונות, לקבוע עובדות בשטח ולהשתלט על שטחיהן. כל זאת, כדי לספחם דה-פקטו לישראל ולהקל על סיפוחם דה-יורה במסגרת הסדר עתידי.

26 מרץ 2020

מעצר מנהלי

מצב זכויות האדם בשטחים הכבושים

מהדו"ח עולה כי בשנת 2007 ירד מספר הישראלים והפלסטינים שנהרגו כתוצאה מהעימות בשטחים. לעומת זאת, חלה הרעה במדדים רבים אחרים של זכויות האדם בשטחים. העיקרי שבהם הוא המצב ההומניטארי ברצועת עזה, שהידרדר לשפל חסר תקדים עקב המצור הישראלי.

1 דצמבר 2007

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026