אסור להתעלל ולענות נחקרים – יהיו הנסיבות אשר יהיו

בשבועות האחרונים נשמעת מחאה בחוגי הימין נגד השימוש שעושה השב"כ ב"אמצעי חקירה חריגים" כלפי היהודים, החשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה על יושביו והריגתם של שלושה מבני המשפחה – תינוק בן שנה וחצי ושני הוריו. כפי שעולה מעשרות עדויות ותצהירים שגבו המוקד להגנת הפרט ובצלם במהלך השנים מפלסטינים, כמו הקטעים המצורפים בהמשך, התעללות ואף עינויים הם חלק שיגרתי מהחקירות שעוברים פלסטינים על ידי השב"כ. אלפי פלסטינים נחקרו בשיטות אלה, שחלקן קשות בהרבה מאלה שהופעלו על החשודים היהודים, לפי דיווחיהם. משטר החקירות המסתמך על הפעלת אמצעים כאלה, הן בחקירה הפרונטלית והן בתנאי המעצר, עוצב בידי רשויות המדינה ואינו יוזמה פרטית של חוקר או סוהר זה או אחר. מדובר בשיטות חקירה פסולות. אסור להתעלל ולענות נחקרים – פלסטינים או יהודים – יהיו הנסיבות אשר יהיו.

מאזן אבו עריש, בן 22, מודד מבית אולא:
אני ביליתי 20 ימים בבידוד מלא. פסיכולוגית, כשאתה לבד, אתה כאילו חי בשירותים. אם יקרה משהו אף אחד לא ישים לב. תמות ואולי יגלו אותך אחרי ימים. אתה יכול למות בתוך שירותים בלי שמישהו ישים לב. אתה זרוק ונשכח, אתה יכול לדפוק על הדלת כמה שתרצה – לא יעזרו לך.

ל"ה, בן 20, עובד חנות פרחים מחברון, נחקר רוב שעות היממה במשך 22 ימים:
הכיסא קצר ונמוך, גבו קצר. הרגליים של הכיסא – שלוש באותו אורך והרביעית יותר קצרה. זה קשה, כי אם אתה נרדם או מתעייף, ונופל על הצד הקצר, האזיקים הקושרים אותך לכיסא מאחור מושכים אותך וזה גורם לכאבים נוראיים בידיים הקשורות. היה עוד כיסא באותו גודל וגובה אבל שתי הרגליים האחוריות הן הרגליים הקצרות יותר. כך אתה נוטה לאחור, אבל החוקר צועק עליך לא להטות את גופך לאחור. אתה חייב לדעתו להטות את עצמך קדימה. זה גורם לכאבים בידיים ובגב. ידיי, ובמיוחד זרוע יד שמאל, התחילו לכאוב בצורה לא נסבלת.

עימאד אבו ח'לף, בן 21, עובד מאפייה מחברון:
הרגשתי שהשפילו אותי עד עפר. הם צעקו שאני חמור, שאני בהמה. אמרו: אתה זבל, אדם זול, אין לך שום ערך. קיללו את אחותי הקטנה שסובלת משיתוק מוחין ופגעו בכבודה. הם ידעו שאחותי משותקת. הם הפנו אליה את קללותיהם. אמרו שהיא זבל. זה נמשך כל תשעת ימי החקירה.

חסני נג'אר, בן 24 מחברון:
במשך שלושה-ארבעה ימים נחקרתי רצוף ללא הפסקות, ללא כניסה לצינוק אפילו. הייתי קשור בשתי הידיים לאחור כל הזמן, מלבד זמני אוכל והליכה לשירותים. הקושי היה בזה שלא יכולתי לישון. כשלפעמים נפלתי לשינה, החוקר צעק לי באוזניים חזק והעיר אותי. זה היה נוראי. אני כמעט מעולף מחוסר השינה, והם ממשיכים לחקור.

נור אל-אטרש, בן 25 מחברון, עובד ברחיצת מכוניות:
צינוק: כמו קבר, עם אור צהוב ללא שום חלון. מכניסים אליך אוויר קר מאוד, אתה מרגיש חסר אונים. לפעמים התחלתי לחבוט את ראשי בקיר, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

אמיר א-שמאס, בן 23, פועל מחברון:           
השהות בצינוק גרמה לי כאב ראש. הרגשתי שקשה לי לנשום. לפעמים הרגשתי שיש לי חום, אבל זה לא עניין אף אחד. כולם סובלים כך. גם כשהכניסו אותי לצינוק עם עוד ארבעה, ואחר כך הוסיפו עוד שניים – רובם היו חולים וסבלו מדלקות וכאבים. הכול היה מזוהם, הכול מסריח. זה היה לחמישה ימים, הישיבה עם שאר העצורים בצינוק מלוכלך ומאובק. זו רמת לכלוך שאי אפשר לתאר.

ד"ש, בן 24, עובד בניין ממחנה פליטים אל-ערוב:
ביום השלישי, אחרי שביקשתי, הרשו לי להתקלח. נתנו לי מגבת, אבל סמרטוט זרוק ברחוב יותר נקי ממנה. השתמשתי בבגדים שלי כדי לנגב. בשלוש המקלחות הראשונות נתנו סבון, ברביעית והלאה נתנו סבון שדומה לשמן. אתה לעולם לא תרגיש נקי.

רדואן א-תיתי, בן 18 וחצי בעת מעצרו, תושב אל-ערוב, מסר כך בתצהירו:
הייתי מנוע מעורך דין ולא אמרו עד מתי. היו שתי הארכות באשקלון ללא עורך דין. לא קיבלתי שום ייעוץ משפטי. לא הייתה הזדמנות לספר לשופט שמונעים ממני שינה ומקלחת. אתה נכנס לשופט ויוצא תוך דקה. רק אחר כך התחלתי לפגוש עורך דין.

מחמוד ברכאת, בן 25, עובד בניין מבני נעים:
קיבלתי רק שתי ארוחות ביום, לפני שהלכתי לחקירה – בוקר – וצהריים על כיסא החקירה. האוכל בכמות מאוד קטנה, מסריח וקר. ירדתי כתשעה ק"ג במשך 22 ימים. תמיד הרגשתי רעב. לפעמים ביקשתי מהסוהרים להביא לי אוכל, הם סירבו לכך. כל הזמן הרגשתי רעב מאוד.

ט"א, בן 19, חקלאי מבית אומר:
נתנו אוכל לא אכיל, לא מיועד לבני אדם. למשל העוף לא מבושל, וגם הביצים. אני לא יכולתי לאכול חוץ מהפרי שקיבלתי פעם בשלושה ימים ומהלחם. ירדתי במשך 40 ימים כ-15 ק"ג.

מ"א, בן 21, סטודנט מחברון:
הצינוק שלי היה קרוב מאוד לדלתות שנטרקות כל הזמן. כמעט ולא ישנתי. היו טריקות דלתות ודפיקות עליהן. אני חושב שזה היה מכוון כדי שלא אוכל לישון. גם חקירה מתמשכת וגם חוסר שינה ממש מרסקים אותך. הידיים נאזקו לכיסא מאחור, זה גורם לכאבים בגב, ברגליים ובצוואר.