אסירים ועצירים

צל כבד מרחף מעל הרשעתו של מארגן ההפגנות נגד מכשול ההפרדה בכפר בילעין

עבדאללה אבו-רחמה, שעונשו ייגזר מחר, הורשע על בסיס עדויות קטינים שאמינותן מוטלת בספק

מחר יגזור בית המשפט הצבאי בעופר את דינו של עבדאללה אבו-רחמה, מהפעילים הבולטים במאבקו של הכפר בילעין נגד מכשול ההפרדה. אבו רחמה, העצור מאז דצמבר 2009, הורשע בהסתה ליידוי אבנים ובארגון ונטילת חלק בתהלוכה ללא רישיון, על פי צו צבאי 101 משנת 1967, שהצבא החזיר לשימוש לאחרונה. אבו רחמה זוכה משני אישומים של יידוי אבנים והחזקת אמל"ח (האחרון התייחס לרימוני גז משומשים שהחזיק בביתו לשם המחשת האמצעים שבהם נוקט הצבא לדיכוי הפגנות).

הרשעתו של אבו רחמה התבססה בלעדית על הודאותיהם במשטרה של מספר קטינים מהכפר בילעין אשר נעצרו בחשד ליידוי אבנים במסגרת מבצעי מעצר ליליים, ושנמנעה מהם הזכות להיוועץ בעו"ד. בית המשפט עצמו הכיר בעובדה שנפלו פגמים קשים בחקירתם של הקטינים. ההסתמכות על עדויותיהם של קטינים שנגבו במהלך לא תקין ושיש ספק באמינותן, מערערת את הבסיס עליו מושתתת ההרשעה ומעוררת ספק כבד שהתקיימו כללי ההליך ההוגן.

יש לראות את הרשעתו של אבו רחמה על רקע האמצעים בהם נוקט הצבא בעת האחרונה לשים קץ להפגנות נגד מכשול ההפרדה בגדה המערבית. במסגרת זו, עוצרים כוחות הביטחון רבים ממארגני ההפגנות, מפזרים לעיתים את ההפגנות באלימות ומגרשים לחו"ל חלק מן הפעילים הזרים המשתתפים בהן.

כלפי הפלסטינים, החל מתחילת שנת 2010, עושה הצבא שימוש גם בכלי נוסף: החזרתו לשימוש של צו צבאי מספר 101, האוסר בפועל על קיום הפגנות בגדה המערבית, אשר מתחילת תהליך אוסלו ועד לשנה זו נעשה בו שימוש רק בסעיפים הנוגעים להסתה. על פי הצו, כל אסיפה, משמרת או תהלוכה של עשרה אנשים ומעלה מצריכות רישיון של מפקד כוחות הצבא באזור, אם ההתקהלות נועדה לצורך "נושא מדיני או היכול להתפרש כמדיני או כדי לדון על נושא כזה" או "למטרה מדינית או לעניין היכול להתפרש כמדיני". בהגדרה גורפת זו כעילה נגד התקהלות יש כדי להגביל מאד את חופש הביטוי, על כל היבטיו. הצו קובע ענישה מחמירה - עשר שנות מאסר ו/או קנס כספי גבוה.

נקודת המוצא של צו 101, שנחתם כחודשיים לאחר כיבוש השטחים, היא שלתושבים לא מוקנית זכות ההפגנה או הזכות לחופש ביטוי. גם התנגדות לא-אלימה ומחאה אזרחית הכוללת התאספות שקטה, היא אסורה. הצו מתנה כמעט כל צורת ביטוי של עמדות אישיות בקבלת אישור מראש מהצבא ומטיל הגבלות מרחיקות לכת ומעורפלות על התכנים המובעים בהתקהלויות או בפרסומים. הצו מטיל חובת רישוי לא מידתית, כך שאפילו התקהלות מצומצמת של עשרה אנשים ללא אישור מראש נחשבת לאסורה, גם אם היא נעשית במרחב הפרטי.

פריטים מומלצים

היעדר דין וחשבון

מצב זכויות האדם בשטחים, 2011

בדו"ח השנתי, שגרסה אינטראקטיבית שלו מתפרסמת זו השנה השנייה, סוקר בצלם מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות הישראליות במהלך 2011, השנה ה-44 לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל. מהדו"ח עולה, בין היתר, כי בשנת 2011 חלה עלייה חדה במספרם של הפלסטינים הבלתי מעורבים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה. בנוסף, חלה עליה במספר האזרחים הישראלים שנהרגו על ידי פלסטינים בשטחים ובישראל, בהשוואה לשנת 2010.

21 מרץ 2012

הפגנות

הזכות להפגין בשטחים

לאחרונה הגביר הצבא את המאמץ לדכא הפגנות נגד מכשול ההפרדה, בין השאר באמצעות כלים משפטיים בעיתיים. בנייר עמדה חדש בוחן בצלם את פגיעתה של החקיקה הצבאית החלה בגדה המערבית בזכות להפגין.

15 יולי 2010

היעדר דין וחשבון

שיטות חשוכות

הדו"ח חושף את שגרת ההתעללות במתקן המעצר אפוף החשאיות של השב"כ בפתח תקווה. המחקר מבוסס על עדויותיהם של 121 פלסטינים ועולה ממנו כי נגד הכלואים הופעלו אמצעים האסורים באופן מוחלט על-פי המשפט הישראלי והבינלאומי ואשר מהווים יחס אכזרי, בלתי-אנושי ומשפיל ובחלק מהמקרים גם עינויים. הדו"ח קורא לישראל לעקור את השימוש באמצעים אסורים אלה מהשורש.

1 אוקטובר 2010