ביום שלישי, 26.7.22, בסביבות השעה 17:00, נכנסו שבעה מתנחלים לאדמות חקלאיות בצדו המערבי של הכפר והחלו לנטוע עצים באדמת משפחת אשתיה. תושב הכפר שהבחין בהם הזעיק את בעל הקרקע, עבדאללה אשתיה (37), שהגיע למקום תוך כמה דקות יחד עם שני תושבים נוספים. אשתיה שוחח עם המתנחלים ושאל אותם למעשיהם במקום. המתנחלים הזעיקו למקום כ-20 מתנחלים נוספים, שתקפו באבנים ובתרסיס פלפל את שלושה הפלסטינים ותושבים נוספים שהגיעו למקום.
בשלב זה התקשר אשתיה למנהל האזרחי ואחד התושבים האחרים הזעיק תגבורת מהכפר. לאחר כמה דקות הגיעו למקום כ-30 תושבים והתפתח יידוי אבנים הדדי בינם לבין המתנחלים. חמישה חיילים שהגיעו למקום לא עשו דבר כדי להרחיק את המתנחלים, השליכו רימוני גז לעבר תושבי הכפר, ואף עיכבו אחד מהם, חוסיין רמדאן (66), לכמה שעות. במהלך העימותים אחד המתנחלים נפצע מאבן בראשו וטופל על ידי צוות אמבולנס ישראלי, שהוזעק למקום.
המתנחלים גם ניפצו את שמשותיה של מכונית שבה הגיעו למקום אנשי המועצה המקומית והציתו קרוואן בבעלות חקלאי תושב שכם, עלאא חמידאן (34), שניצב במרחק של כ-700 מטרים מאדמתו של אשתיה. לאחר מכן עזבו המתנחלים את המקום ובסביבות השעה 22:00 שחררו החיילים את חוסיין רמדאן ועזבו גם הם.
עבדאללה אשתיה סיפר בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-14.8.22:
בסביבות השעה 17:30 התקשר אליי אחד מתושבי הכפר וסיפר לי שמתנחלים נוטעים עצים באדמה שלי שנמצאת בצד המערבי של הכפר, ליד לכביש הראשי ואין בה כרגע גידולים.
התקשרתי לקצין המת"ק הישראלי וסיפרתי לו מה קרה. הוא אמר לי ללכת ולצלם אותם, כדי שאוכל להגיש תלונה. הלכתי לשם עם שני חברים שלי. היו שם שבעה מתנחלים שחפרו באדמה שלי ונטעו בה עצים מסוגים שונים. שאלתי אותם מה הם עושים, ואז אחד מהם ענה שהם נוטעים ושזו ארץ ישראל. התקשרתי שוב לקצין והוא אמר שישלח ג'יפ.
בינתיים הגיעו עוד בערך ארבעה מתנחלים. אחד החברים שלי התקשר לקרובי משפחה שלו, ושלושה מהם באו לחלקה כדי לעזור לנו. בשלב זה הגיעו עוד מתנחלים, יותר מעשרה. הם התחילו להקיף אותנו, כאילו כדי לסגור עלינו. הם קיללו אותנו בעברית ובערבית ואז אחד מהם התיז עלינו תרסיס פלפל. לא יכולתי לראות כלום ונפלתי. כשניסיתי לקום, אחד המתנחלים משך אותי ביד, ושוב נפלתי. המתנחלים התחילו להכות אותי ולבעוט בי. ניסיתי לקום כמה פעמים ובכל פעם נפלתי שוב. לא היה לי מושג מה אני עושה. ממש לא יכולתי לראות כלום. לפי הקולות הבנתי שהגיעו עוד תושבים מהכפר שלנו. הם עזרו לי להתרחק ופינו אותי למרפאה ושם קיבלתי זריקה נגד כאבים.
חוסיין רמדאן, בן 65, סיפר בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-14.8.22:
אחיין שלי התקשר להודיע לי מה קורה ויצאתי לשם מייד. כשהגעתי ראיתי בערך 18-17 מתנחלים שהתווכחו עם הצעירים שם – עמאר ומותעב ובעל הקרקע, עבדאללה אשתיה – על הבעלות על האדמה. המתנחלים אמרו שהאדמה שלהם, והצעירים אמרו שהאדמה שלהם מזה דורות, מסבא לאבא וכו'. אני עמדתי שם וניסיתי להבין מה הם אומרים.
פתאום, מישהו התיז לי תרסיס פלפל בפנים ובעיניים. לא יכולתי לראות כלום. הרגשתי גם שזורקים עליי אבנים, כשאני לא מסוגל לראות. הפנים שרפו לי כמו אש וזה ממש עיוור אותי. המתנחלים בעטו בי, צעקו עליי, אבל לא הבנתי מהאמרו חוץ מהקללות, כי דיברו בעברית. כשהצבא הגיע, המתנחלים עזבו אותי. הרגשתי שהחיילים מנסים לאזוק אותי, אבל הם לא הצליחו. אמרתי להם שאני משותק בחלק הימני של הגוף שלי מאז 1988.
החיילים הושיבו אותי על האדמה. הייתי מותש לגמרי. אחד המתנחלים שפך מים עליי, בצורה מעליבה ומתגרה. מתנחל אחר קילל אותי. לא הבנתי מה הוא אמר, אבל מנימת הקול, הטון ואופי הדיבור שלו זה נשמע כמו קללות. שמעתי צפירות של אמבולנס, אבל לא ראיתי אותו, כי אז לא הייתי מסוגל לפתוח את העיניים. אף אחד לא בא לטפל בי, ומאוחר יותר הבנתי שזה היה אמבולנס ישראלי שהגיע כדי לטפל במתנחל שנפצע מאבן. החיילים עכבו אותי שם למשך כמה שעות, ורק בסביבות השעה 22:00 שיחררו. הלכתי ברגל כ-700 מטרים, עד המקום שבו המתנחלים שרפו את הקרוואן. משם תושבים מהכפר פינו אותי ברכב פרטי למרפאה שבכפר. הרופא שם לי טיפות עיניים, מרח לי משחה על הפנים וחבש את הפצע בראש.
וליד זידאן, בן 50, סיפר בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-14.8.22:
יצאתי למקום התקיפה באוטו של המועצה המקומית עם עובד מועצה בשם מחמוד הינדי (27). חנינו במרחק של 300 מטר מהשדה של משפחת אשתיה והמשכנו ברגל. כשהיינו במרחק של בערך 100 מטר מהחלקה ראיתי כמה מתנחלים תוקפים את התושבים - מרביצים להם ורודפים אותם. היו שם בערך 25-20 מתנחלים, וראיתי עוד כלי-רכב מגיעים מכיוון ההתנחלות. צעקנו לתושבים המותקפים שיברחו לכיוון שלנו כמה שיותר מהר. המתנחלים המשיכו לרדוף אחריהם וגם לנו לא הייתה ברירה אלא לברוח ויצא שברחנו בכיוון ההפוך מהאוטו שבו הגענו. בינתיים המתנחלים התפצלו לשתי קבוצות: קבוצה אחת רדפה אותנו, וקבוצה שניה ניגשה לאוטו שלנו וניפצה את השמשות שלו עם אבנים.
התושבים שהותקפו היו במצב מעורר רחמים. מתנחלים התיזו עליהם תרסיס פלפל. אחד מהם, איש מבוגר בשם חוסיין רמדאן שסובל משיתוק בחלק הימני של הגוף, לא הצליח לברוח מהמתנחלים ואז החיילים תפסו אותו ועיכבו אותו. ניסיתי להתקשר למנהלת התיאום והקישור הפלסטינית כדי לדווח על מה שקורה וגם על תקיפת האוטו של המועצה המקומית. ראינו גם שמתנחלים מציתים את הקרוואן של עלאא חמידאן, בחלקה שנמצאת במרחק של כ-700 מטרים ממקום התקיפה, למרות שבינתיים הגיעו גם חיילים. כל מה שהם עשו זה להשליך ולירות רימוני גז מדמיע לעברנו כדי להרחיק אותנו. המתנחלים נשארו קרוב לקרוואן, ואחר-כך עזבו.
