איאד חיג'אזי, בן 35
אני אזרח ירדני ונשוי לתושבת הרצועה. הגעתי לרצועה בשנת 1998 ברישיון ביקור שקיבלו עבורי קרובי משפחה ונשארתי בעזה. התחלתי לעבוד במפעל של דוד שלי לרהיטי במבוק. עבדתי אצלו עד שנת 2006 ואז התחתנתי ופתחתי בית מלאכה משלי לייצור רהיטי במבוק.
לפני שישראל הטילה מצור מוחלט על רצועת עזה, בית המלאכה עבד בצורה סדירה והיו לי הרבה לקוחות. הבעיות התחילו ביוני 2007. ישראל הטילה מצור על הרצועה וסגרה את כל המעברים. בהתחלה לא הכניסו בכלל חומרי גלם ואחר-כך הכניסו מעט מאוד. החומרים והציוד שאני צריך בשביל הייצור של הרהיטים הפכו למוצרים נדירים ויקרים מאוד. לפני המצור הייתי קונה מיכל של 16 ליטר טינר בתשעים שקלים. בתחילת המצור המחיר עלה ל-120 שקלים, והמחיר של חבילת מוטות במבוק אדום' היה מאה דולר בערך. בתחילת המצור המחיר עלה ל-120 דולר. 'לוח סנדוויץ' עלה לי קודם תשעים שקלים ואחרי המצור המחיר עלה ל- 120 שקלים.
אחר-כך ישראל החריפה את המצור והמחירים עלו עוד יותר. יש ברצועה גם מונפול של סוחרי העץ וזה מעלה עוד יותר את המחירים. עכשיו המחיר של לוח סנדוויץ או של 16 ליטר טינר מגיע ל-600 שקלים. בגלל עליות המחירים והמחסור בסחורה לא יכולתי להמשיך לעבוד. לא יכולתי לעמוד במחירים וגם הלקוחות שלי לא יכלו לעמוד בהם. גם לא יכולתי להתחייב ללוחות זמנים כי לא ידעתי מתי אקבל חומרי גלם.
בגלל שהפסקתי לעבוד לא יכולתי לעמוד בדמי השכירות למפעל, 3,500 דולר בשנה, ותשלום השכר לפועלים, שעמד על 4000 שקלים בערך.
בחודש אפריל 2008 סגרתי את המפעל, אחרי שמכרתי את כל הציוד והחומרים שנשארו בו. מכרתי גם את הרהיטים בדירה השכורה שלי. אשתי והילדים עברו לגור בינתיים אצל אימא שלה. ואני עברתי לגור עם אחי. עכשיו אנחנו מחכים שהמעברים ייפתחו כדי לעזוב את רצועת עזה ולעבור לגור בירדן עם המשפחה שלי.
איאד אסמאעיל טהא חג'אזי, בן 35, נשוי ואב לשניים, הוא תושב עזה. את עדותו גבה ח'אלד אל-עזאייזה בעזה ב-8.5.08.