מוחמד ורני, בעל מסעדה
אני עובד במסעדה משפחתית באל-עיזרייה. . ב-19.10.07 חזרתי לעבודה אחרי שהייתי בחופשה של כמה ימים לכבוד החתונה שלי. אני בדרך כלל סוגר את המסעדה בסביבות השעה 00:00 אבל לפעמים, אם יש לקוחות, אני מתעכב.
ביום שני ה-05.12.07 סגרתי את המסעדה בסביבות חצות והלכתי לבית של אחי, ח'ליל איבראהים, כי למחרת הייתי אמור לעזור במסיק הזיתים. ח'ליל גר בבית פרטי מערבית לאל-עיזרייה, על אדמה חקלאית של המשפחה שיש בה מטע זיתים.
הגעתי אל הבית בסביבות השעה 00:30, החלפתי לבגדי שינה והלכתי לישון.' לפני שנרדמתי התקשרו אלי מהבית ומסרו לי שהצבא הישראלי עורך חיפוש בבית ופוגע ברכוש ושאבא שלי התעלף ופינו אותו באמבולנס למרכז הרפואי באל-עיזרייה. החלטתי לא להעיר את ח'ליל ולנסוע הביתה לראות מה קורה.
יצאתי מהבית, דפקתי על דלת הבית של בן דוד שלי והשאלתי ממנו את המכונית של אשתו כדי להגיע במהירות למרכז הרפואי. בן דודתי מצד אבי, ג'עפר מוחמד וורני, בן 24 'שהיה בדרך לבית של אחי כדי לספר לי על מה שקורה הצטרף אלי ונסענו ביחד למרכז הרפואי, שנמצא במרחק של שני קילומטרים בערך מהבית של ח'ליל.
כ-300 מטר לפני המרכז הרפואי, שני ג'יפים של משמר הגבול חסמו את הכביש וסימנו לי לעצור. כמה שוטרים ירדו מהג'יפים כשהנשק שלהם מכוון עלינו והורו לנו לרדת מהמכונית. ג'עפר ואני ירדנו מהמכונית והם הורו לנו להתרחק ממנה כמה מטרים. אחר-כך השוטרים הורו לנו להוריד את הבגדים. בהתחלה הורדתי את החולצה ואז השוטרים דרשו שאוריד גם את המכנסיים והתחתונים. נשארתי עומד מולם עירום. בינתיים, הגיעו לשם עוד שוטרי מג"ב.
עמדתי שם עירום והשוטרים הורו לי לשכב על הקרקע על הבטן עם הפנים לכביש. לאחר שנשכבתי תקפו אותי כמה שוטרים. הם משכו לי את הידיים אל מאחורי הראש וקשרו אותן באזיקים מברזל ואז בעטו בי בכל הגוף, בראש, בגפיים, בגב ובבטן במשך רבע שעה בערך. הרגשתי כאבים עזים בכל הגוף.
אחר-כך שני שוטרים תפסו אותי ברגליים וסחבו אותי כחמישה מטרים לכיוון ג'יפ מג"ב. הרגשתי שהגוף שלי נשרט מהכביש המחוספס. השוטרים העמידו אותי ודחפו אותי בכוח לתוך הג'יפ ואז הם עלו אחרי והתחילו להכות אותי בכל חלקי הגוף. שכבתי על רצפת הג'יפ ומכל צד ישב שוטר. אחרי כמה דקות השוטרים כיסו לי את העיניים, למרות שגם לפני כן לא יכולתי לראות את הפנים שלהם כי הם חבשו קסדות והפנים שלהם היו צבועות בשחור.
הג'יפ התחיל לנסוע ושני השוטרים של משמר הגבול המשיכו להכות אותי בכל חלקי הגוף. עדיין הייתי עירום, וצעקתי מכאבים. עד שהגענו למחנה באל-עיזרייה היו התחתונים מופשלות וגם בג'יפ השוטרים המשיכו והכו אותי. במחנה הצבאי הורידו אותי מהג'יפ.
אחרי שירדתי מהג'יפ אחד מהשוטרים הרים לי את התחתונים אבל לא עד למעלה. הם קשרו גם את הרגליים שלי באזיקים מברזל והחזירו אותי לג'יפ. הג'יפ נסע לתחנת המשטרה במעלה אדומים ושם הכניסו אותי לתחנה והעלו אותי לקומה השנייה. עליתי כמה מדרגות ודלת נפתחה. נכנסנו למחלקה ודרך כיסויי העיניים ראיתי מסדרון ארוך.
הלכנו במסדרון עד שהגענו לדלת. השוטר הקיש קוד סודי והדלת נפתחה. מיד אחרי שהדלת נסגרה מאחורינו שני השוטרים שהביאו אותי ושוטרים נוספים שהיו בפנים החלו שוב להכות אותי. השוטרים הכו אותי במשך זמן קצר עם האגרופים שלהם בראש, בפנים ובפלג הגוף העליון. נפלתי על הרצפה והשוטרים המשיכו לבעוט בי בכל חלקי הגוף. אחרי כמה דקות של מכות קשות שניים מהם תפסו אותי ברגליים וסחבו אותי לאחד החדרים שהיה חשוך. הרבה אנשים הכו אותי בתוך החדר הזה, ואני לא יודע בדיוק כמה. אחרי כמה זמן הם יצאו מהחדר למשך 3-2 דקות.
שני אנשים נכנסו לחדר. הצלחתי לראות אותם דרך כיסוי העיניים. אחד מהם היה נמוך, ורזה, עם כתפיים רחבות, עור שחום ושיער שחור שהיה מסורק לאחור. אני לא זוכר איך נראה האיש השני, רק 'שהיה לו שיער קצר ושמעתי את הנמוך קורא לו רפי כמה פעמים. 'השניים התחילו להכות אותי, לקלל אותי ולאיים עלי. הם אמרו לי דברים כמו "כוס אמא שלך", "כוס אחותך", "אני אזיין אותך" ועוד.
אחר-כך האיש הנמוך תפס אותי בצוואר ולחץ עד שהרגשתי שאני נחנק. הוא שאל אותי על השלכת רימון על הצבא וזה הפתיע אותי. אחרי ששניהם הכו אותי במשך כמה דקות "רפי יצא והנמוך נשאר אתי בחדר והמשיך להכות ולהשפיל אותי. אחר-כך "רפי יצא מהחדר ונשארתי לבד פחות מדקה. הנמוך חזר והעמיד אותי עם הפנים לקיר. הוא נתן לי כמה סטירות ותוך כדי כך, רפי נכנס והתחיל להכות אותי חזק עם מקל על ירך שמאל באותו מקום עד שנפלתי על הרצפה. אחרי שנפלתי רפי יצא מהחדר והנמוך העמיד אותי עוד פעם.
אחרי כמה שניות רפי חזר מהר ובעט בי בכוח בירך שמאל. נפלתי על השולחן. 'כשנפלתי הפלתי פחית קוקה קולה ונרטבתי, גם בתחתונים. השניים ניסו 'להעמיד אותי אבל בגלל הכאבים לא יכולתי לעמוד. 'הם העמידו אותי בכוח על רגל אחת ורפי שוב הכה לי במקל על הרגל עד שנפלתי ולא יכולתי לעמוד יותר. רפי והנמוך 'יצאו מהחדר ונשארתי לבד כשהדלת של החדר פתוחה.
אחרי חמש דקות בערך, רפי והנמוך נכנסו לחדר וסגרו את הדלת. הנמוך תפס אותי ברגליים והרים אותם בזמן שרפי הכה אותי בכוח על כפות הרגליים עם מקל. הרגשתי כאבי תופת, כאילו הבשר ברגלים נקרע. זה נמשך יותר מחמש דקות ואז רפי יצא מהחדר כשהוא מקלל אותי והנמוך נשאר בחדר. אחרי זמן קצר רפי חזר לחדר ושם את הנעליים שלי על הרגלים שלי, אבל לא ממש נעלי לי אותן. הוא סחב אותי וניסה להעמיד אותי ליד הקיר אבל לא יכולתי לעמוד. ישבתי על הרצפה כשהראש שלי נשען על הקיר.
רפי יצא ושוב חזר ואמר לי: "עכשיו אני אהרוג אותך". הוא שם ליד האוזן שלי משהו שלא ידעתי מהו. 'פתאום שמעתי ירייה 'ליד האזן השמאלית. הרעש היה כל כך חזק עד שהרגשתי שאיבדתי את השמיעה ואז הם יצאו מהחדר. '
אחרי זמן קצר רפי והנמוך חזרו אל החדר. אחד מהם ריסס משהו על הפנים שלי ובמשך הרבה זמן הרגשתי שאני לא יכול לנשום. התחלתי להשתעל. השניים שוב יצאו מהחדר ואחרי עשר דקות בערך הנמוך חזר. הוא סחב אותי והעמיד אותי בכוח ודרש שאשאר עומד עד שיצא מהחדר. אחרי שעבר כמה זמן הנמוך חזר והחל להצליף לי על הגב בחוט חשמל. ההצלפות נמשכו זמן קצר ואז הוא יצא מהחדר. הוא נכנס ויצא מהחדר כמה פעמים, ובכל פעם שנכנס הצליף בי עם חוט החשמל. באחת הפעמים הוא קשר לי את אוזן שמאל בחוט עבה והתחיל להדק כדי לקשור אותו אל אוזן ימין. בגלל שהחוט היה קצר' הוא לא הגיע לצד השני' ואז הוא משך את החוט עד שהרגשתי קריעה בחלק התחתון של האוזן השמאלית. 'הרגשתי שיורד לי דם מהאוזן 'וצעקתי.
רפי והנמוך נכנסו לחדר ורפי הוריד לי את התחתונים. הרגשתי שקורה משהו לא נורמאלי. התחלתי להתנגד ולנער את הגוף שלי עד שנפלתי על הרצפה. הנמוך תפס אותי בכתפיים והצמיד אותי לרצפה. הרגשתי שרפי מכניס מוט ממתכת לרקטום שלי. היו לי כאבים חזקים וצעקתי. 'רפי הוציא את המוט והכאבים נמשכו. 'רפי יצא מהחדר וזמן קצר אחריו יצא הנמוך.' נשארתי שוכב על הרצפה עירום לגמרי. הנמוך חזר, העמיד אותי, הרים לי את התחתונים ועזב אותי.
אחרי זמן קצר הנמוך חזר והצליף בי עם חוט החשמל. אחר-כך 'הוא תפס אותי מאחור ודחף אותי החוצה מהחדר, למסדרון. הנמוך פתח דלת וראיתי שהיא מובילה לשירותים. הוא הכניס אותי לתא של השירותים והושיב אותי על האסלה שהייתה מכוסה במכסה. הוא דחף לי את הרגליים פנימה לתוך החדר כדי שיוכל לסגור את הדלת ואז הוציא את האיבר שלו והתחיל להשתין לי על הראש והפנים. צעקתי מרוב השפלה ושנאתי את עצמי. אחרי שהוא סיים להשתין הוא הוציא אותי מהתא והחזיר אותי לחדר.
בזמן שעברתי במסדרון מישהו עצר אותנו והרים לי את כיסוי העיניים. ראיתי מולי איש גבוה עם שיער קצר ובלונדיני וזקנקן. האיש שאל אותי אם הייתי בכלא ועניתי שלא.
הנמוך הכניס אותי לחדר אחר שבו היו שולחן, ארונות וכיסא. הוא העמיד אותי בפינה של החדר ועזב אותי שם למשך יותר מרבע שעה ואז שניהם נכנסו לחדר וכיבו את האור. הם דחפו אותי על הרצפה ורפי ניסה שוב להחדיר את מוט המתכת לתוך הרקטום שלי.' צעקתי וניסיתי להתנגד. אני לא זוכר כמה זמן זה נמשך אבל הרגשתי כאבים חזקים. הם הפסיקו רק כששוטר במדים כחולים נכנס לחדר ושאל אותם מה הם עושים. שלושתם יצאו מהחדר והשאירו אותי לבד. אחרי כמה דקות הנמוך חזר, העמיד אותי והרים לי את התחתונים.' '
הנמוך נשאר בחדר ואחרי עוד כמה דקות נכנס לחדר שוטר אחר. אני לא זוכר איך הוא נראה. הוא נתן לי כיסא לשבת עליו. 'עשר דקות אחר-כך נכנס לחדר שוטר אחר והתחיל לצעוק עלי על זה שאני יושב. הוא העמיד אותי וחבט את הראש שלי בקיר. אחר-כך נכנס עוד שוטר בשם אסף. הוא לקח אותי לחדר אחר שבו לקחו ממני טביעות אצבע וצילמו אותי. הוא לקח גם דגימות של רוק מהפה שלי ושיער מהיד והדביק מדבקות על הפנים שלי ומשך אותן.'' '
אחרי שהשוטר סיים, הוא לקח אותי לחדר שבו ישב חוקר בבגדים אזרחיים שהציג את עצמו בשם חנן. חנן חקר אותי במשך הרבה זמן. במהלך החקירה הוא לא השתמש באלימות אבל קילל אותי.
החקירה נמשכה כמה שעות וכשהיא נגמרה הגיע חייל של משמר הגבול ולקח אותי לקומה הראשונה של תחנת המשטרה ,שם חיכו לי שוטרים של מג"ב. הסתכלתי על השעון שהיה תלוי על הקיר וראיתי שהשעה 18:00. הייתי בקומה העליונה מהשעה 02:00 לפנות בוקר ואיבדתי את תחושת הזמן. כל הזמן הזה לא אכלתי ולא שתיתי כלום. ביקשתי מאחד החיילים לתת לי קצת אוכל בגלל שהייתי מאוד רעב והוא שאל את חנן.
אחר-כך השוטרים הובילו אותי אל הג'יפ. הידיים והרגליים שלי היו עדיין קשורות. בתוך הג'יפ ראיתי את ג'עפר. הם הושיבו אותי ואותו באמצע הג'יפ ושני שוטרי מג"ב ישבו מאחור ושניים מלפנים. אחד מהם קשר לי חתיכת בד על העיניים והרגשתי שמישהו מכניס סנדביץ' לכיס שלי. הג'יפ התחיל לנסוע ותוך כדי הנסיעה השוטרים המשיכו להכות אותי, בעיקר ברגל שמאל. את ג'עפר הם לא הכו. '
אחרי כמה זמן הגענו לבית המעצר בעציון והורידו אותי ואת ג'עפר. חיכינו כמה שעות בחוץ ואז הכניסו אותנו לרופא של בית המעצר, שבדק אותי. 'סיפרתי לרופא כל מה שקרה לי אבל הוא לא התעניין במה שאמרתי. 'אחר-כך הם הכניסו אותי לאחד התאים והשאירו אותי שם עד ל-13.11.07 מבלי לחקור אותי.
ב 13.11.07 לקחו אותי מהתא אל תחנת המשטרה בעציון. ''הכניסו אותי לחדר שבו היו החוקרים אסף וחנן. 'הם הציגו את עצמם והחקירה נמשכה מהשעה 09:00 ועד 22:00 בלילה. בסוף החקירה החזירו אותי אל התא בעציון.
למחרת לקחו אותי לבית הדין הצבאי בכלא עופר. בבית הדין פגשתי את עורכי הדין אחלאם חדאד, מונד'ר אבו אחמד, יעקוב א-נובאני ואיאד מסכ. סיפרתי להם את כל מה שעבר עלי. אחרי שהשופט נכנס לאולם, התביעה ביקשה להאריך את המעצר שלי בעשרה ימים. עורך הדין מונד'ר אבו אחמד התנגד וסיפר לשופט מה שקרה לי. התפשטתי לפני השופט והוא החליט להעביר אותי לבית החולים ולהאריך את המעצר שלי בעשרה ימים. בסוף לא לקחו אותי לבית החולים.
למחרת עורך הדין מונד'ר אבו אחמד הגיש ערעור על' ההחלטה להאריך את המעצר שלי. ביום חמישי , ב- 14.11.07 לקחו אותי שוב לבית המשפט ושם הוחלט לשחרר אותי בערבות של 3,000 ש"ח. המשפחה שלי לא יכלה לשלם באותו יום את כל הסכום ולכן רק ביום ראשון ה-17.11.07, אחרי שהם שילמו, שחררו אותי. '
מוחמד איבראהים ח'ליל ורני, נשוי ובן 23, הוא בעל מסעדה ותושב אל-עיזרייה שבמחוז אל-קודס. את עדותו גבה כרים ג'ובראן, ב-22.12.07, במסעדתו של העד.