אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

על רקע גל של אלימות מתנחלים בזמן מסיק הזיתים, בצלם מפרסם היום דו"ח המראה כיצד אלימות של מתנחלים היא חלק מאלימות המדינה, המשמשת אותה כדי להשתלט על קרקעות בגדה המערבית:

בשליחות המדינה

השתלטות המדינה על קרקעות בגדה המערבית באמצעות אלימות של מתנחלים

ישראל השתלטה על למעלה מ-28,000 דונם* של אדמות חקלאיות ואדמות מרעה ששימשו קהילות פלסטיניות מזה דורות, באמצעות אלימות של מתנחלים, כך עולה מדו"ח בצלם המתפרסם היום. בדו"ח, בחן בצלם חמישה אזורים: מתנחלים מחוות מעון ומחוות יששכר מן שבדרום הר חברון, השתלטו על שטח של 2,640 דונם. בקרבת ח'ירבת זנותה הסמוכה, השתלטו מתנחלים משלוש "חוות חקלאיות" על 5,050 דונם; באזור ההתנחלות חלמיש השתלטו מתנחלים על 3,171 דונם; מתנחלים מחוות גלעד השתלטו על 2,576 דונם; בצפון בקעת הירדן השתלטו מתנחלים מ"החווה החקלאית" אום זוקא על 14,979 דונמים. בסך הכול, בחמשת האזורים שנסקרו בדו"ח נחסמה בפני פלסטינים הגישה ל-28,416 דונם באמצעות אלימות שהפעילו מתנחלים – בשליחות המדינה. שטח זה עולה על שטחן המוניציפלי של רמת גן, בת ים וחולון יחד.

 

תמונה
חוות מעון - אזורים שישראל חסמה בפני פלסטינים באמצעות אלימות מתנחלים

 

בצלם: אלימות מתנחלים היא אלימות מדינה

בצלם תיעד מיום היווסדו מקרים של אלימות מתנחלים המתרחשים באופן יומיומי. ישראל, כגוף השולט בשטח, יכלה – לו הייתה מעוניינת בכך – למנוע את מעשי האלימות. במקום זאת, בחרו ממשלות ישראל להשתמש באלימות המתנחלים ולרתום אותה למדיניות ההשתלטות על קרקעות פלסטיניות במטרה להעבירן ליהודים. ישראל, כחלק ממדיניותה ארוכת השנים, תומכת במתנחלים הגוזלים באלימות אדמות, מגינה עליהם ומסבסדת אותם.

ישראל מאפשרת ומסייעת למתנחלים לשהות בקרקעות שנגזלו מפלסטינים באלימות. לצורך כך היא מממנת את השמירה עליהם, סוללת עבורם דרכים, מחברת אותם לתשתיות ומשרדי ממשלה שונים תומכים במיזמים כלכליים שהוקמו עבורם. במקביל, המדינה מאפשרת להם – ומסייעת להם – לבצע מעשי אלימות כלפי פלסטינים. הצבא לא מתעמת עם מתנחלים שפוגעים בפלסטינים, לא מונע את מעשי האלימות וחיילים אף משתתפים בתקיפות עצמן. לאחר האירועים, מערכת אכיפת החוק הישראלית נמנעת מלטפל במתנחלים שפגעו בפלסטינים.

בדו"ח החדש, בצלם קובע כי אלימות מתנחלים אינה יוזמה פרטית אלא אלימות מדינה, שמשמשת ככלי נוסף, רשמי פחות, בארגז הכלים הישראלי לנישול הפלסטינים מאדמותיהם. העמדת הפנים כאילו מדובר ב"עשבים שוטים" או ב"נוער גבעות", וכאילו מערכת אכיפת החוק מטפלת במעשי האלימות כמיטב יכולתה, רק מאפשרת לישראל ליהנות משני העולמות: גם לשמור על מרחב נוח של הכחשה וגם ליהנות מתוצאות האלימות ולהשתלט על קרקעות בגדה המערבית.

 

אלימות המדינה – הרשמית והלא רשמית – היא חלק בלתי נפרד ממשטר האפרטהייד הישראלי השואף לייהד את המרחב בין הירדן לים ורואה בקרקע משאב שנועד לשרת את הציבור היהודי בלבד. משטר האפרטהייד מבוסס על אלימות מאורגנת ושיטתית כלפי פלסטינים, וסוכניה של אלימות זו רבים: הממשלה, הצבא, המנהל האזרחי, בית המשפט העליון, המשטרה, שירות הביטחון הכללי, שירות בתי הסוהר, רשות הטבע והגנים ועוד. מתנחלים פועלים ומתפקדים כגורם נוסף ברשימה זו. כמו האלימות המדינתית-צבאית – גם אלימות של מתנחלים היא מאורגנת וממוסדת, משופעת באמצעים ומיושמת על פי אסטרטגיה מוגדרת ומכוונת מטרה.

תמונה
"החווה החקלאית" אום זוקא, אחת משש "חוות חקלאיות" שהקימו מתנחלים בצפון בקעת הירדן בחמש השנים האחרונות. הוקמה בסוף 2016 במקום שבו שכן בעבר כפר פלסטיני בשם ח'ירבת אל-מזוקח שישראל הרסה לאחר שכבשה את הגדה המערבית. לפי חישוב שערך ארגון כרם נבות עבור בצלם, מתנחלים מ"החווה החקלאית" אום זוקא השתלטו על 14,979 דונם, כשני שלישים משטח שמורת הטבע. מתנחלים מהחווה כבר מעבדים 99 דונם משטח זה. צילום: אייל הראובני, בצלם.
"החווה החקלאית" אום זוקא, אחת משש "חוות חקלאיות" שהקימו מתנחלים בצפון בקעת הירדן בחמש השנים האחרונות. הוקמה בסוף 2016 במקום שבו שכן בעבר כפר פלסטיני בשם ח'ירבת אל-מזוקח שישראל הרסה לאחר שכבשה את הגדה המערבית. לפי חישוב שערך ארגון כרם נבות עבור בצלם, מתנחלים מ"החווה החקלאית" אום זוקא השתלטו על 14,979 דונם, כשני שלישים משטח שמורת הטבע. מתנחלים מהחווה כבר מעבדים 99 דונם משטח זה. צילום: אייל הראובני, בצלם.

* הנתונים נאספו ועובדו על ידי כרם נבות. 

פריטים מומלצים

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

בשליחות המדינה

אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים היא עניין יומיומי בגדה. ישראל יכלה – לו הייתה מעוניינת בכך – למנוע זאת, אך במקום זאת הרשויות מאפשרות ומסייעות למתנחלים להמשיך ולפגוע בפלסטינים ולשהות בקרקעות שגזלו. בדו"ח קובע בצלם כי אלימות של מתנחלים אינה יוזמה פרטית אלא אלימות מדינה, המשמשת ככלי נוסף, רשמי פחות, בארגז הכלים הישראלי לנישול הפלסטינים מאדמותיהם. העמדת הפנים כאילו מדובר רק ב"עשבים שוטים" או ב"נוער גבעות", וכאילו נעשה ניסיון לעצור אותם, רק מאפשרת לישראל ליהנות משני העולמות: גם לשמור על מרחב נוח של הכחשה וגם להשתלט על קרקעות בגדה המערבית.

14 נובמבר 2021

הכפר נחאלין וההתנחלות ביתר עילית. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 11 במארס 2019

התנחלויות

זה שלנו, זה גם כן: דו"ח חדש של בצלם וכרם נבות סוקר את התפתחות ההתנחלויות בגדה המערבית בעשור האחרון

דו"ח חדש שמפרסמים היום בצלם וכרם נבות: "זה שלנו, זה גם כן: מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית", חושף את המנגנונים הישראליים המעודדים את העברת אוכלוסייתה האזרחית של ישראל לתוך השטח הכבוש. הדו"ח כולל גם סקירה של ההתפתחויות בשטח בעשור האחרון, בדגש על שני גושי התנחלויות ועל השפעתם המרחבית. הדו"ח מתמקד בשני היבטים של המדיניות הישראלית: ההיבט הראשון עוסק בדרכים השונות – רשמיות ולא רשמיות – באמצעותן המדינה מעודדת יהודים לעבור להתגורר בהתנחלויות ולפתח בהן ובסביבתן מיזמים כלכליים. בין השאר מעניקה המדינה הטבות בתחום הדיור – המאפשרות גם למשפחות דלות אמצעים לרכוש דירה בהתנחלויות. הטבות אלה הן שמסבירות, בין השאר, את הגידול באוכלוסיית המתנחלים. ב-2019 מנתה אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים) 441,619 מתנחלים, גידול של 42% מאז 2010 ושל 222% מאז שנת 2000. רק בשנה האחרונה עמד אחוז הגידול השנתי של אוכלוסיית המתנחלים על 3.2% - שהוא גבוה ב-68% משיעור הגידול של אזרחי ישראל ותושביה באותה שנה, שעמד על 1.9% בלבד. גידול מהיר במיוחד נרשם בשתי ההתנחלויות הגדולות ביותר – הערים החרדיות מודיעין עילית וביתר עילית. בסוף 2020 מנתה אוכלוסייתן 140,053 נפש, כמעט שליש ממתנחלי הגדה. מדובר בגידול של 62% בהשוואה ל-2010, אז מנתה אוכלוסייתן 86,200 איש, ושל 435% לעומת שנת 2000, אז גרו בהן 32,200 תושבים. בהציעה פתרונות דיור מעבר לקו הירוק, המדינה מנצלת לצרכיה שלה, ולצורך קידום מטרותיה, את מצוקת הדיור של הציבור החרדי ואת מצבו הסוציו-אקונומי. נוסף על כך, המדינה מעניקה הטבות ותמריצים לאזורי תעשייה בגדה, באמצעות הוזלה של מחירי הקרקע וסבסוד של כוח האדם המועסק במפעלים הפועלים בהם. הטבות ותמריצים אלה מעודדים את הגידול העקבי במספר המפעלים באזורי התעשייה הישראלים בגדה. תמריצים נוספים, הניתנים על ידי רשויות שונות, מעודדים מתנחלים ישראלים להשתלט על אדמות חקלאיות ואדמות מרעה פלסטיניות. בעשור האחרון הוקמו ברחבי הגדה המערבית כארבעים חוות צאן ובקר, שתושביהן השתלטו על עשרות אלפי דונמים שהגישה אליהן נחסמה בפני פלסטינים לחלוטין או קרוב לכך. חוות אלה הוקמו לרוב על"אדמות מדינה", וכל אחת מהן חולשת על שטחים שהיקפם נע בין מאות לאלפי דונמים. סביב רוב החוות הללו מצויים שטחים חקלאיים בבעלות פלסטינים, והמתנחלים נוקטים נגדם אלימות, ולעיתים אלימות קשה, כדי למנוע מהם גישה לאדמותיהם. חלק משטחי המרעה שעליהם השתלטו מתנחלי החוות הללו ומהדרכים המובילות אליהן, נמצאים בתוך שטחים שהוכרזו על ידי ישראל כשטחי אש. ההיבט השני שבו עוסק הדו"ח הוא השפעתם המרחבית של שני גושי התנחלויות, המבתרים את הגדה המערבית לרוחבה: הראשון הוא גוש ההתנחלויות באזור בית-לחם, הכולל את ההתנחלויות ביתר עילית ואפרת ואת ההתנחלויות השייכות למועצה האזורית גוש עציון. גוש ההתנחלויות השני נמצא במרכז הגדה וכולל את ההתנחלויות אריאל, רחלים, עלי, מעלה לבונה, שילה והמאחזים שהוקמו סביבן. כיום גרים בהתנחלויות שבשני גושים אלה כ-121 אלף מתנחלים, אולם קיימות תוכניות להרחבתן באופן שיאפשר תוספת של עשרות אלפי תושבים לאוכלוסייתן. תוכניות דומות כבר הביאו לגידול מואץ באוכלוסיית המתנחלים שבשני הגושים הללו במהלך העשור האחרון, ומימוש תוכניות ההרחבה החדשות עשוי להביא להכפלתה ואף לשילושה של האוכלוסייה בהתנחלות אפרת בעשורים הקרובים ולהוספתם של 20 אלף מתנחלים לביתר עילית וכ-8,000 מתנחלים לאריאל. להגדלת המפה הקליקו כאן. השפעתם של גושי התנחלויות אלה חורגת בהרבה ממספר תושביהם ומשטחם הבנוי: גוש ההתנחלויות שמדרום לבית-לחם קוטע את המרחב הפלסטיני בין בית-לחם לחברון ומנתק את בית-לחם מהעורף הכפרי שלה, ואילו גוש ההתנחלויות הנמצא במרכז הגדה חולש על אחד מהמרחבים החקלאיים הפוריים ביותר בלב הגדה המערבית. שני גושים אלה חולשים על כבישי האורך והרוחב המרכזיים באזור ובכך מבתרים את הגדה המערבית לתאי שטח נפרדים זה מזה. בעקבות הקמתם של גושים אלה נחסמו אלפי דונם של שטחי חקלאות ומרעה בפני פלסטינים – בין אם באופן ישיר (למשל באמצעות הכרזה עליהם כעל "אדמות מדינה" או סגירתם בצווים צבאיים) ובין אם באמצעות מעשי אלימות של מתנחלים הנעשים בגיבוי המדינה, ומרתיעים פלסטינים מפני הגעה לאדמותיהם. כך, באזור ההתנחלויות תקוע ונוקדים נחסמו בפני פלסטינים לפחות 10,000 דונם, ובאזור ההתנחלויות שילה ועלי והמאחזים הסובבים אותן, נחסמו לפחות 26,500 אלף דונם. מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית היא ביטוי מובהק של משטר האפרטהייד הישראלי, הפועל באמצעים שונים כדי להנציח ולקדם את עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת של בני אדם – פלסטינים – בכל השטח שבין הים לירדן. סכומי העתק שישראל משקיעה במפעל ההתנחלויות מעמיקים את אחיזתה בגדה המערבית ואינם מותירים ספק באשר למטרותיו ארוכות הטווח של המשטר הישראלי. אלה כוללות את קיבוע מעמדם של מיליוני פלסטינים כנתינים נטולי זכויות ומחוסרי הגנה, שאינם רשאים ואינם יכולים להשפיע על עתידם, ואילוצם לחיות במובלעות מנותקות, מדוכאות כלכלית, ההולכות ומצטמצמות. בה בעת, הם נאלצים לחזות בעיניים כלות בגזל המתמשך של אדמותיהם ובהקמתם של יישובים ותשתיות ליהודים בלבד. עם תום העשור השני של המאה ה-21, דומה כי ישראל נחושה מאי פעם להמשיך לקיים ולבסס את משטר אפרטהייד בכל השטחים שבהם היא שולטת, עמוק אל תוך העשורים הבאים.

9 מרץ 2021

צילום השער: הכפר נחאלין וההתנחלות ביתר עילית. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 11 במארס 2019

התנחלויות

זה שלנו, זה גם כן

דו"ח משותף לבצלם ולכרם נבות: "זה שלנו, זה גם כן: מדיניות ההתנחלות הישראלית בגדה המערבית", חושף את המנגנונים הישראליים המעודדים את העברת אוכלוסייתה האזרחית של ישראל לתוך השטח הכבוש. הדו"ח כולל גם סקירה של ההתפתחויות בשטח בעשור האחרון, בדגש על שני גושי התנחלויות ועל השפעתם המרחבית.

9 מרץ 2021