די לעקירת העצים!

בתגובה למדיניות עקירת העצים בשטחים, ייצאו בט"ו בשבט פעילי בצלם ופעולה ירוקה לפעילות נטיעה.

בחודשים האחרונים עקר צה"ל אלפי עצים ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה, בטענה כי בחסותם נזרקו אבנים או בוצע ירי. במקומות אחרים כרת צה"ל עצים או" יישר" חלקות מטעים, בטענה דומה. כך לדוגמא, מאז 29.9.00 נעקרו בנפת שכם כ-2,200 עצים וכ-2,100 עצים נוספים הושחתו ונכרתו; בנפת סלפית נעקרו כ-90 עצים וכ-700 עצים נוספים הושחתו ונכרתו.

עקירות עצים על-ידי הצבא אינן תופעה חדשה וישראל נקטה באמצעי זה עוד בעבר. במהלך שנות הכיבוש עקר הצבא עשרות אלפי עצים בשטחים בין אם לצורך הקמת התנחלויות, הרחבת כבישים, עבודות תשתית או, כמו בחודשים האחרונים, בשטחים הגובלים בנתיבי תחבורה שנטען שבחסותם נזרקו אבנים ובקבוקי תבערה או שבוצע ירי לעבר מכוניות שנעו בכביש.

פעולות אלה אינן חוקיות לא לפי המשפט הבינלאומי ולא לפי המשפט הישראלי:

• המשפט הבינלאומי מתיר הריסת רכוש פרטי אך ורק כאשר צרכים צבאיים הופכים זאת להכרחי לחלוטין. פעולות אלה אינן יכולות לענות להגדרה של צורך צבאי.

• הפגיעה בבעלי הקרקע היא חמורה במיוחד וארוכת טווח. למטע זיתים לוקח כחמש שנים בטרם ניתן להפיק ממנו שמן ועקירה של מטע זיתים, המשמש לפרנסת משפחה שלמה, פוגעת קשה במשפחה למשך שנים ארוכות וגורמת להם נזק כלכלי כבד.

• מדיניות עקירת העצים היא בלתי חוקית גם בשל העובדה שמדובר בענישה קולקטיבית, האסורה אף היא לפי המשפט הבינלאומי. בעלי הקרקע, שלא השתתפו בהכרח ביידוי אבנים או בירי, הם הנפגעים העיקריים ממדיניות זו.

• עקירת העצים נעשית בלי התראה ומבלי שניתנת אפשרות לבעלי הקרקע לערער, למרות הפגיעה החמורה בזכויותיהם.

• בעלי המטעים שנעקרו אינם זוכים לפיצוי כלשהו בגין אובדן הפרנסה שנגרמה להם.

כאשר מצד אחד הפגיעה באוכלוסייה האזרחית היא כה חמורה ומאידך היתרון הצבאי הוא כמעט אפסי, הפגיעה ברכוש הפרטי היא בלתי חוקית.