מייל פנימי של ראש המנהל האזרחי סותר הודעות של המדינה לבג"ץ

6 ספטמבר 2011

מפרסום בעיתונות עולה כי ראש המנהל האזרחי תא"ל מוטי אלמוז הורה במייל פנימי על הפסקת הריסת מבנים פלסטיניים שנבנו ללא היתר בשטחי C בגדה המערבית. אלמוז נימק את החלטתו ברצונו ב"קיום שוויון באכיפה" ובכך שהמנהל האזרחי "רחוק מאד" מאכיפת החוק על הבנייה ללא היתר בהתנחלויות ובמאחזים. הוראת ראש המנהל האזרחי טעונה אישור של שר הביטחון אהוד ברק. דברי ראש המנהל האזרחי סותרים את הודעות המדינה לבג"ץ לפיה מדיניות המנהל האזרחי נשענת על "עקרון האכיפה השוויונית".

הריסת מבנים בכפר אל-חדידייה שבבקעת הירדן. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 21.6.11.

הריסת מבנים פלסטיניים מהווה חלק ממדיניות התכנון המפלה של ישראל, המונעת מהפלסטינים כל אפשרות מעשית לבנייה בהיתר בשטחי C, המקיפים כ-60% משטח הגדה. תכניות המתאר שישראל הכינה עבור חלק מהישובים הפלסטיניים תוחמות את גבולות הבנייה המותרים לשטח הישוב הקיים, ללא התחשבות בצרכים הנוכחיים והעתידיים של הקהילות הפלסטיניות וללא שיתוף הקהילות עצמן בהליך התכנון. באזורים נרחבים בבקעת הירדן ובדרום הר חברון ישראל הורסת בשיטתיות מבנים של קהילות פלסטיניות קטנות בטענה כי הם מצויים בשטחים שישראל החליטה על סגירתם כשטחים צבאיים סגורים ("שטחי אש") או כשמורות טבע או הכריזה עליהם כ"אדמות מדינה". זאת למרות שחלק מהקהילות הפלסטיניות התגוררו בשטחים אלו עוד בטרם נכבשה הגדה בשנת 1967.

בו בזמן ישראל נמנעת בשיטתיות מאכיפת חוקי התכנון והבנייה בהתנחלויות, גם כאשר מתבצעת בהן בנייה ללא היתר בהיקפי ענק. כך למשל אירע בשכונת מתתיהו מזרח במודיעין עלית, שבה נבנו מאות דירות ללא היתר. המדינה נמנעת גם מאכיפת החוק כאשר מתבצעת בנייה על קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית, הן בהתנחלויות ותיקות כעפרה והן במאחזים רבים. לפי נתוני משרד הביטחון, המנהל האזרחי ומבקר המדינה ב-15 השנים האחרונות אותרו בהתנחלויות אלפי עבירות בנייה. המנהל האזרחי מסר ל"שלום עכשיו" כי בשנים 2006-1996 נפתחו 3,449 תיקים של בנייה ללא היתר בהתנחלויות, ורק נגד 107 מעבירות בניה אלו, כ-3%, ננקטו צעדי אכיפה, ביניהם צווי הריסה.

בצלם דוחה את הניסיון ליצור הקבלה בין הבנייה הפלסטינית בגדה המערבית לבין הבנייה הישראלית בהתנחלויות. על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ישראל מחויבת לאפשר בנייה ופיתוח של הקהילות הפלסטיניות, לפי צרכיהן ומנועה מפגיעה ברכושן, ובכלל זה מבנים פרטיים וציבוריים. לעומת זאת, המשפט הבינלאומי אוסר על ישראל להקים התנחלויות בשטחים שכבשה.

פריטים מומלצים

הריסת מבנה בפסאייל א-תחתא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.11.20

מדיניות התכנון בגדה

ישראל מבצעת פשע ומתארת את הפלסטינים כעבריינים: בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית

במסגרת מאמציה להשתלט על שטחים נוספים בגדה המערבית, אתמול הרסה ישראל את בתיהם של 44 פלסטינים (בהם 22 קטינים) וניתקה קהילות שלמות מתשתיות המים. ההריסות הן ביטוי הקצה של מדיניות ישראלית המבקשת לרוקן אזורים שלמים בגדה המערבית מתושביהם הפלסטינים באמצעות שימוש מתמשך באימונים צבאיים בשטחי מגורים וחקלאות, מניעת גישה לאדמות, איסור על בניית מבנים ועל חיבור לתשתיות בסיסיות והחרמות. כבר עכשיו, בנובמבר 2020 מספר הפלסטינים שישראל הרסה השנה את ביתם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) עולה על 900. אזור רמאללה בכפר א-לובן אל-ר'רבייה שבמחוז רמאללה הרס המנהל האזרחי שלד של מבנה בשלבי בנייה (רצפה ועמודים), שנועד למגורי משפחה בת 8 נפשות, מתוכן 6 ילדים, וכן צריף בבעלות תושב אחר ששימש כמוסך. בקעת הירדן בפסאייל א-תחתא שבצפון בקעת הירדן, המנהל האזרחי: החרים 2 שלדים של צריפים שנועדו למגורי משפחה מורחבת המונה 7 נפשות בהן שני ילדים, ונתרמו לה על-ידי ארגוני סיוע הומניטארי, לאחר שהמנהל הרס את צריפי המגורים שלהם בחודשים הקודמים. הרס 2 צריפי מגורים של משפחה בת 10 נפשות בהן 4 ילדים, וכן מטבח ושירותים, דירים, גדר ורשת חשמל. הרס 8 צריפים ששימשו שתי משפחות וכללו: שירותים, אחסון למספוא, אורוות סוסים, לול תרנגולות וטאבונים, והשחיתו מספוא לחיות. בקהילת תל א-סמאדי שמצפון מערב לכפר אל-ג'יפתליק החרים המנהל האזרחי צריף ששימש למגורי זוג וכן מבנה שירותים ומיכל מים שנתרמו לזוג על ידי ארגון סיוע הומניטארי לאחר שהכוחות הרסו את צריף המגורים שלהם, מבנה שירותים ומיכל מים מפלסטיק ב-21.10.20. מסאפר יטא (דרום הר חברון) בח'ירבת א-רכיז הרס המנהל האזרחי 2 מבני מגורים של משפחה המונה שש נפשות, מתוכן שלושה ילדים ומבנה לשימוש חקלאי בבעלות משפחה אחרת בקהילה. בח'ירבת א-סארורה, הרס המנהל מבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. בחירבת ח'לת א-דבע נהרסו 2 מבני מגורים בשלבי בנייה שנועדו למגורי 2 משפחות, המונות יחד 11 נפשות, בהן 7 ילדים, וכן מבנה שהכיל שירותים ומטבח. במר'אייר אל-עביד נהרסו 2 מבנים לשימוש חקלאי ומבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. אנשי המנהל האזרחי חתכו קו מים באורך של כ-2 קילומטרים שסיפק מים לקהילות אל-פח'ית, א-ספאיי, מר'אייר אל-עביד וא-תבאן. עלות הנחתו של קו המים עמדה על קרוב למאה אלף יורו, והוא נתרם על-ידי ארגונים הומניטאריים. המנהל האזרחי כבר השחית את קו המים הראשי המוביל למסאפר יטא בחודש פברואר 2019 והוא שוקם מאז, ובחודש אוקטובר השנה השחית המנהל קו חלוקה פנימי שהוביל מים לקהילות מר'אייר אל-עביד וח'ירבת אל-מג'אז. בחירבת ג'ינבה נהרסו מכל מים וחלק מגדר רשת ונעקרו ארבעה עצי זית. נכון לסוף נובמבר 2020 לפחות 919 פלסטינים איבדו את ביתם, בהם לפחות 460 קטינים. לשם השוואה, ב-2019 כולה איבדו את ביתם 677 פלסטינים, ב-2018 – 397, וב-2017 – 521. בנוסף, במהלך 2020 ישראל הרסה 330 מבנים ומתקנים שלא נועדו למגורים, כולל תשתיות הומניטריות כגון בורות, רשתות מים ותשתיות חשמל, החיוניות לקיום אנושי. חלק מהבתים שנהרסו אתמול היו בשלבי בניה וטרם אוכלסו וההריסות בוצעו, פעם נוספת, לפני מערכת חורפית משמעותית ובמהלך מגפה עולמית. מוקדם יותר החודש, ערב יום הבחירות בארצות הברית, הרסה ישראל כליל את ח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן, בפעולת ההרס הגדולה מסוגה מזה כעשור. ישראל מתמידה ביישום מדיניות זו של העברה בכפייה כשהיא מגובה בפסיקות של בתי המשפט בישראל – ובעיקר של בית המשפט העליון – ובתגובה נרפית מצד הקהילה הבינלאומית. הריסת הבתים חושפת רק פן אחד של מדיניות נפשעת זו, שתיפסק רק כאשר במקום גינויים או דרישות לפיצויים תידרש ישראל לתת דין וחשבון על מעשיה. הניסיונות להתמודד עמה בדרכים אחרות כשלו – כישלון שחורבותיו פזורות בכל רחבי הגדה המערבית.

26 נובמבר 2020

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

ההריסה בח'ירבת חומסה. צילום: עארף דראר'מה, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה. על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם. הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.

7 יולי 2021