יברוד, מחוז רמאללה: מתנחלים גנבו עדר צאן בדיר בכפר, חיילים ירו אש חיה וגז מדמיע לעבר תושבים שניסו למנוע את הגניבה

ביום שלישי, 17.2.26, בשעות הערב, נפוצו בקבוצות ברשתות החברתיות של הכפר יברוד, ידיעות על נוכחות מתנחלים בקרבת בתיו ותושבים החלו להתקבץ בפאתיו הצפוניים, כדי למנוע מהמתנחלים לפלוש אליו.

כחמש דקות לאחר מכן, הגיעו למקום כוחות צבא והחלו לפזר את התושבים בירי רימוני גז מדמיע והשלכה של רימוני הלם. הצעירים מצאו את עצמם לכודים בין הצבא שהגיע מדרום לבין המתנחלים מצפון, וחלקם יידו אבנים לעבר הרכבים הצבאיים והמתנחלים כדי להרחיקם.

תמונה

תוך כדי כך, הבחין א.ד., תושב הכפר, במתנחלים שפרצו לדיר הצאן שלו וגנבו ממנו את העדר. א.ד. עדכן על הגניבה בקבוצת המדיה של הכפר והחל לרדוף אחר המתנחלים, שירו לכיוונו כמה יריות מבלי לפגוע. זמן קצר לאחר מכן, הצטרפו אליו כחמישים מתושבי הכפר, וכולם רדפו אחר המתנחלים והצאן עד שהגיעו למרחק של כמה מאות מטרים מהמאחז "החווה של משפחת מגורי" שהוקם בקרבת מקום בסוף 2024.

בשלב זה, נתקלו התושבים בכלי רכב רבים של מתנחלים שסנוורו אותם בפנסים. המתנחלים יצאו מכלי רכב ויידו לעברם אבנים, והתושבים נאלצו לסגת לכיוון הכפר. חלק מהמתנחלים הבריחו את העדר לכיוון המאחז ואחרים רדפו אחרי התושבים עד לבתי הכפר. שם המתינו להם כוחות הצבא ותקפו אותם ברימוני גז מדמיע ורימוני הלם. החיילים נשארו במקום עד סביבות השעה 1:00.

א.ד., בנו של בעל העדר, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוחמד רומאנה:

תמונה

ביום שלישי,17.2.26, בערב, במהלך הרמדאן, כשרוב תושבי הכפר היו במסגדים לתפילת התראוויח [שמתקיימת רק ברמדאן לאחר תפילת הערב], החלו להתפשט בכפר ידיעות שכמה מתנחלים הגיעו לאזור הצפוני של הכפר, שבמרחק של כ-700 מטרים ממנו הקימו מתנחלים בסוף 2024 מאחז רועים על אדמות העיירה הסמוכה סילוואד.

תושבים התחילו להתקדם לכיוון האזור הצפוני כדי להתעמת עם המתנחלים ולמנוע מהם להיכנס בין בתי התושבים. אני הלכתי הביתה ועליתי עם אשתי לגג כדי לעקוב משם אחרי המתרחש. באותו זמן המצב היה יחסית רגוע ורק התאספו שם תושבים מהכפר, אבל אחרי פחות מחמש דקות הגיעו כלי רכב של צבא הכיבוש מכיוון סילוואד והתחילו לירות גז מדמיע כדי לפזר ולהרחיק את התושבים מהמקום שבו היו המתנחלים.

היה קצת יידוי אבנים מצד חלק מהתושבים לכיוון כלי הרכב של הצבא, ולא קרה הרבה מעבר לזה. כעבור בער חצי שעה ירדתי מהגג לתוך הבית כדי להכין קפה. חזרתי לגג אחרי כמה דקות והמשכתי לעקוב אחרי המתרחש. ואז שמעתי פתאום קולות מוזרים מכיוון דיר הצאן שלנו ניסיתי להסתכל לשם אבל היה חשוך ואי אפשר היה לראות כלום אבל הקולות המוזרים נמשכו.

ירדתי מהגג, הלכתי לדיר ומצאתי את התיש בחוץ. כשהסתכלתי פנימה ראיתי שהצאן לא שם ואז גם שמעתי אנשים מדברים ביניהם בעברית. שלחתי מייד הודעה בקבוצה של תושבי הכפר שהצאן שלנו נגנב על ידי מתנחלים. הכנסתי את התיש לדיר ורצתי לבית של אבא של כדי להודיע לו שהמתנחלים גנבו את הכבשים ושעכשיו הם עוזבים את המקום. אחר-כך יצאתי ורצתי מהר מזרחה - הכיוון שממנו שמעתי את הקולות.

במרחק של כ-50 מטר מהבית. במהלך הריצה הרגשתי שמישהו רץ מאחורי וחשבתי שאלה תושבים מהכפר שהצטרפו אליי. המשכתי לרוץ עד שהתברר שמי שרץ מאחורי הוא מתנחל, שצעק בקול רם בערבית לא מאוד טובה והורה לי לעצור. עצרתי במקום. הקול בא ממקום קרוב אבל בגלל החשכה לא יכולתי לראות אותו, למרות שהיה ברור לי שהוא רואה אותי. הוא שאל אם יש לי אבנים ועניתי שלא, ושכל מה שאני רוצה זה את הצאן שלי בחזרה.

באותו רגע הגיע עוד תושב מהכפר למקום שבו עמדתי וברגע שהוא הגיע המתנחלים התחילו לירות לעברנו אש חיה. פחדתי שיהרגו אותנו ונאלצנו לסגת, במיוחד משום שהם ידעו איפה אנחנו ואנחנו לא ראינו אותם אלא רק שמענו את קולם. אחרי זמן קצר הגיעו אבא שלי והאחים שלי ועוד כמה תושבים מהכפר, וכולנו התחלנו לרוץ צפונה לכיוון המאחז, אפילו שלא יכולנו לראות את ההצאן שנגנב.

התקדמנו בערך 500 מטרים צפונה, ואז הופיעו פתאום הרבה כלי רכב של מתנחלים, שכיוונו אלינו אורות הרכב וסנוורו אותנו. המתנחלים ירדו מהרכבים, צעקו בקול רם, והתחילו ליידות עלינו אבנים. נאלצנו לסגת ולרוץ חזרה לכיוון הכפר כשהמתנחלים רודפים אחרינו ממש עד הבתים.

אחר-כך צבא הכיבוש שוב פלש לכפר, ירה גז מדמיע והשליך רימוני הלם בין בתי התושבים, במקום לרדוף אחרי המתנחלים שירו עלינו אש חיה וגנבו את הצאן. המתנחלים חזרו למאחז שלהם והצבא נשאר בתוך הכפר עד 1:00 לפנות בוקר.

עכשיו אני מתכוון להגיש תלונה בתחנת המשטרה של הכיבוש, בשיתוף עם מועצת הכפר, למרות שאנחנו יודעים מראש שזה כנראה לא יועיל, במיוחד נוכח הניסיון של משפחות מכפרים ועיירות אחרות שהגישו תלונות ולא קיבלו שום מענה. בסופו של דבר, הצאן הוא מקור הפרנסה העיקרי והיחיד של אבא שלי.