ח'ירבת תל אל-חימה, בקעת הירדן: מתנחלים פלשו לקהילה, איימו ותקפו תושבים

ביום שבת, 27.9.25, בסביבות 15:00, פלשו ארבעה מתנחלים ברכב טויוטה לבן ובטרקטורון לחלקה הצפוני של קהילת ח'ירבת תל אל-חימה, השוכנת במרחק של כקילומטר ממערב לעיירה עין אל-בידא וכחצי קילומטר מדרום לכפר כרדלה, הסתובבו בין הבתים במשך זמן מה, איימו על התושבים והודיעו להם שאסור להם להמשיך לגור בבתיהם ועליהם ולעזוב את המקום.

חסן אבו זאהו, בן 47, סיפר בעדות שמסר ב-30.9.25 לתחקירן בצלם עארף דראר'מה על פלישת המתנחלים ואיומיהם:

אני גר בח'ירבת אל-חימה כבר עשרות שנים. סביבי גרים אחיי, וכמו כל תושבי הקהילה אנחנו מתפרנסים מרעיית צאן ובקר, ומתמודדים עם תנאים קשים מאוד כדי להישאר לגור כאן ולספק את הצרכים של משפחותינו.

ביום שבת, 27.9.25, בסביבות 14:30 - 15:00, בזמן שהכנו את הצאן לחליבת אחר-הצהריים, הגיעו פתאום ג'יפ לבן וטרקטורון, עם לפחות ארבעה מתנחלים, שירדו מכלי הרכב והתחילו לצעוק עלינו שאנחנו צריכים לעזוב את המקום ולאיים עלינו. הם נשארו זמן מה באזור הזה של הקהילה, הסתובבו בין האוהלים והבתים, הפחידו את הילדים והנשים ואת כל האנשים באזור וצעקו שוב ושוב: "תעזבו את המקום, אסור לכם להישאר כאן!".

בעבר, יכולתי לצאת עם הצאן למרעה ולהגיע איתו עד לשטחים שנמצאים במרחק של קילומטרים מהקהילה, מערבה וצפונה, עד ח'ירבת ג'באריס וברדלה וגם רחוק יותר. היום אני בקושי יכול להתרחק מהאוהל. מכרתי חלק מהצאן כדי לשאוכל לשלם על אוכל למה שנותר. אנחנו לא יודעים מה לעשות. משפחות רועים רבות כבר גורשו מהבקעה באמצעות איומי המתנחלים וצמצום אזורי מרעה. יש פה הטרדות יומיומיות ואנחנו חוששים לחיינו. המתנחלים מגיעים בטרקטורונים ורכבים, מסתובבים מול האוהלים, ומצווים: "תעזבו" בצורה מאיימת. האנשים פה מתייחסים ברצינות לאיומים שלהם, כי שמענו וראינו איך הם תוקפים אחרים. אנחנו מפחדים שהם יחזרו ויגרשו אותנו. 

לאחר-מכן, המתנחלים פנו לחלקה הדרומי יותר של הקהילה באזור מעין אל-חימה, שם ישב ראפע פוקהאא, בן 69, ליד עדר הפרות שלו, במרחק של בערך 100 מטרים מביתו. כשהוא ראה את המתנחלים מתקרבים, קם פוקהאא על רגליו ואז המתנחלים ירדו מכלי הרכב, ואחד מהם תקף אותו וחטף כסף מכיס חולצתו. פוקהאא אחז בידו של המתנחל והצליח לקחת בחזרה את כספו, אבל אז הצטרפו לתקיפה שאר המתנחלים והפילו אותו ארצה.

תמונה

בנו של פוקהאא, מוהיב, בן 35, שהיה ליד הבית, ראה את המתנחלים תוקפים את אבא שלו ומפילים אותו. הוא הרים אבן וצעק על המתנחלים לעזוב את אביו. מוהיב התקרב אל אביו ואז המתנחלים דחפו אותו, ואחד מהם ריסס בפניו ובפני אביו תרסיס פלפל. מוהיב נפל ארצה ליד אביו.

עד מהרה הגיעו עוד בני משפחה ואנשים מהקהילה כדי לעזור לראפע ולמוהיב, והמתנחלים הסתלקו. התושבים פינו את מוהיב למרפאה בכפר ברדלה, שם טיפלו בעיניו ובידו שנחבלה מהנפילה ונתנו לו משככי כאבים. אביו סירב ללכת למרפאה.

בני המשפחה החזירו את מוהיב הביתה כשהצבא והמשטרה הגיעו למקום האירוע, יותר משעה לאחר התקיפה. השוטרים גבו מראפע ומוהיב פוקהאא עדויות על תקיפתם ואמרו להם שיזומנו לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה. השוטרים גם הודיעו למוהיב שהמתנחלים טענו שהוא תקף אותם ואיים עליהם עם אבן.

מאוחר יותר הגיע למקום גם אמבולנס של הסהר האדום מטובאס, והפרמדיקים העניקו לאב ולבנו טיפול נוסף בפגיעות מתרסיס הפלפל ובחבלות מהנפילה לקרקע.

ראפע פוקהאא, בן 69, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם עארף דראר'מה ב-29.9.25 על המתנחלים שניסו לשדוד אותו, הפילו אותו לקרקע ותקפו אותו ואת בנו עם תרסיס פלפל:

תמונה

ביום שבת, 27.9.25, בסביבות 15:00 אחר-הצהריים, כשישבתי על האדמה ליד הפרות שלי, התקרבו אליי פתאום ארבעה מתנחלים. היו לי כמה שטרות כסף ביד, שמתי אותם בכיס החולצה וקמתי. מתנחל אחד הגיע אליי והצליח לחטוף את הכסף מהכיס שלי למרות שניסיתי למנוע ממנו. תפסתי את היד שלו והצלחתי לקחת את הכסף בחזרה, ואז הם כולם התנפלו עליי והפילו אותי לקרקע. ניסיתי להגן על עצמי, אבל הם היו רבים וצעירים ולא יכולתי להיאבק בהם.

הבן שלי מוהיב שהיה שם התקרב אליי ואמר להם לעזוב אותי. הם ריססו אותו ואותי בתרסיס פלפל. נשארתי שוכב על האדמה עד שבאו אנשים מהכפר וגם בני משפחה שלי ואז המתנחלים עזבו את המקום. סבלתי מצריבת הפלפל, והאנשים והתושבים ניסו לטפל בי ובמוהיב. אותו לקחו למרפאה במרכז ברדלה ואני העדיפתי להישאר בבית. שמו לי משחה על העיניים והפנים. אחרי הרבה זמן גם הגיע מטובאס אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני.

יותר משעה אחרי האירוע הגיעו המשטרה הישראלית והצבא למקום. דיברנו איתם על מה שקרה ואיך הותקפנו. המשטרה הישראלית טענה שגם המתנחלים הותקפו, ושבני מוהיב החזיק אבן ביד. הם רצו לעצור אותו. אמרנו להם שלקחו אותו למרפאת ברדלה לצורך טיפול. בני משפחה החזירו אותו הביתה מהמרפאה עם תחבושות על עיניו וידו בגלל הפלפל והחבלות שספג כשנפל. השוטרים לקחו מאיתנו עדויות, ואמרו שיזמינו אותנו לבוא כדי שנגיש תלונה בתחנה. הם גם אמרו שהמתנחלים הגישו תלונה על מוהיב.

אני גר באזור תל אל-חימה כבר עשרות שנים, ומתפרנס מגידול צאן ובקר, ואלה הימים הכי קשים שחוויתי במשך כל חיי. המתנחלים מטרידים אותנו על בסיס יומיומי, פולשים אלינו עם רכבים וטרקטורונים, מונעים מאיתנו מרעה ומנסים בכל דרך לגרש אותנו מהבית שלנו ולהשתלט על אזור המעיין וח'ירבת אל-חימה.

אנחנו לא יודעים מה לעשות, לאן ללכת. אף אחד לא מקשיב לתלונות שלנו. המצב קשה ומסוכן עבורנו, המתנחלים הפכו אותנו לאסירים בביתנו. תקיפות כמו שאנחנו עוברים עכשיו לא היו אף פעם. הכיבוש רודף אותנו כבר שנים, הצבא פורץ לנו לבתים ועושה אימונים באדמות שלנו, אבל מה שהמתנחלים עושים לנו עכשיו לא קרה מעולם. אני חושש לשלום הבנים שלי וגם לשלומי שלי ולמקור פרנסתי. המתנחלים לא יעזבו אותנו במנוחה. אין בליבם רחמים, וכל מוסדות הכיבוש תומכים בהם בכל מעשיהם.