סינג׳ל, מחוז רמאללה: מתנחלים רעו עדר בקר באדמות התושבים וירו לעבר כמה מהם

ביום ראשון, 7.9.25, בסביבות 10:00, הגיעו שלושה מתנחלים לאדמות הצפוניות של העיירה סינג׳ל, כשהם רכובים על טרקטורון וחמור, ומלווים בעדר פרות. המתנחלים רעו את עדרם במטעי הזיתים הפרטיים של התושבים, שהחלו לתעד אותם במצלמות, ועדכנו את המת״ק כי מתנחלים רועים בקר בין עצי הזית שלהם ופוגעים בעצים. 
 

תמונה

לאחר כשעתיים, התקדמו המתנחלים לעבר אחד מבתי העיירה, ורעו את הבקר בקרבתו. המתנחלים החלו לצעוק לעבר התושבים שהיו בביתם ולנופף בידיהם לעברם, ואחד מהם התקשר למישהו בטלפון. אחד התושבים עדכן על המתרחש ברשתות החברתיות, ולאחר כמה דקות החלו להתאסף במקום כעשרה צעירים.

לאחר כעשר דקות, הגיעו למקום שבו היו המתנחלים חמישה כלי-רכב וירדו מהם כעשרה מתנחלים, חלקם חמושים ברובים, ואחד מהם החל לירות פתאום לעבר התושבים והצעירים שהתאספו במקום. חלק מהתושבים נמלטו מהמקום, ואחרים החלו ליידות אבנים לעבר המתנחלים בניסיון להרחיקם.

באחד מהבתים הקרובים למתנחלים השקיפו אם ושתי בנותיה על המתרחש מבעד ליד החלון ואחת הבנות צילמה את המראות ואז ירה אחד המתנחלים על החלון. הכדור פגע בחלון, סנטימטרים ספורים מראשה, ואחותה נפגעה משבר זכוכית בידה, אך לא נזקקה לטיפול רפואי.

לאחר מכן החל המתנחל לירות ירי מאסיבי לעבר הצעירים והבתים.

תמונה

לאחר כחמש דקות הגיעו למקום חיילים, נכנסו לעיירה עם מתנחלים, והחלו לירות רימוני גז מדמיע לעבר התושבים והבתים ואש חיה באוויר. החיילים דרשו כי כל התושבים שהיו ברחוב יעזבו את המקום ונשארו במקום כשעה ואז עזבו את האזור.

מ.ר. אב לשלושה, תושב העיירה, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוחמד רומאנה ב-9.9.25:

ביום ראשון, 7.9.25, בסביבות 9:45, הייתי בבית עם אשתי, הילדים שלנו, אמא שלי ואחותי. ראיתי שלושה מתנחלים יוצאים ממאחז שמתנחלים הקימו לפני 6-5 חודשים באזור "בטן אל-חלאווה" שמצפון לעיירה, מול הבית שלי. עד כמה שיכולתי לראות, שניים מהם היו על טרקטורון, והשלישי רכב על חמור. הם הובילו עדר של 30-20 ראשי בקר לכיוון המישור הצפוני של העיירה, שם יש הרבה מטעי זיתים, מצפון לכביש 5056.

ברגע שראיתי את שלושת המתנחלים התקשרתי לבן דוד שלי, ע.ר, כי הוא פעיל ומתעד את התקפות המתנחלים. כעבור כמה דקות הוא הגיע לבית שלי. ישבנו יחד על המרפסת, שמשקיפה על העמק הצפוני של העיירה, ו ע.ר התחיל לתעד את נוכחות המתנחלים ועדר הבקר שלהם בין עצי הזית. הוא גם התקשר לעיריית סינג'ל ולמנהלת התיאום והקישור הצבאי הפלסטינית, וסיפר להם שמתנחלים נמצאים בין עצי הזית.

תמונה

אחר כך הוא עזב את הבית שלי, ואני נשארתי בבית עם המשפחה. בינתיים, המתנחלים המשיכו לרעות את הבקר שלהם בין עצי הזית, ובעיירה שרר שקט.

בערך בשעה 12:00, אחד מתושבי העיירה שלח הודעה לקבוצת פנימית של התושבים ועדכן שהבקר של המתנחלים הגיע ליד הבית שלו. הבית שלו נמצא מול הבית שלי, במרחק של 250 מטר צפונה.

בסביבות 12:00 הבן דוד שלי ע.ר. חזר לבית שלי. בשעה 12:10 שלושת המתנחלים האלה הגיעו לכביש 5056, והיו במרחק של בערך 100 מטר מצפון לבית שלי. ברגע שהם הגיעו לכביש הם התחילו לצעוק בעברית ולנופף לנו בידיים.

הצעקות שלהם הלכו והתגברו ובינתיים הגיעו בערך חמישה צעירים תושבי העיירה ועצרו במרחק של בערך 15 מטרים מדרום לבית שלי. ע.ר. יצא אליהם וביקש מהם להתרחק מהבית כדי שלא יהיו לנו בעיות עם המתנחלים, במיוחד בהתחשב בזה שיש בבית תינוק שנולד לפני כמה ימים.

תמונה

הבחורים נסוגו לכיוון שכונת אל-מזירעה, מרחק של בער 40 מטר מדרום-מערב לבית שלי.

באותו הזמן הגיע סגן יו"ר עיריית סינג'ל והתקשר למת"ק הפלסטיני, האזרחי וגם הצבאי.

אחרי עוד 10 דקות בערך, הגיע רכב טיוטה לבן מכיוון מזרח, עצר ליד המתנחלים, וירד ממנו מתנחל עם רובה. ממש באותו זמן בו בזמן הגיעו ארבעה רכבים אחרים - שניים מכיוון מערב, ששם יש שתי התנחלויות גבעת הרועה ומעלה לבונה, ושניים ממזרח, מכיוון כביש 60. כל הרכבים האלה עצרו גם הם ליד המתנחלים וירדו מהם בערך עשרה מתנחלים, חלקם חמושים ברובים. בשלב הזה כבר עמדו מול הבית שלי ובתי העיירה בערך 15 מתנחלים.

באותם רגעים ע.ר. וסגן יו"ר עיריית סינג'ל עמדו במרחק של 20 מטרים מדרום לבית שלי, בנקודה גבוה יותר, ואני עמדתי על המרפסת, שמשקיפה על כל האזור הזה.

ביתניים גם אבא שלי הגיע אלינו אחרי ששמע על התקהלות המתנחלים קרוב לבית שלי. ע.ר תיעד את ההתרחשות במצלמה.

בערך חמש דקות אחרי שהרכבים של המתנחלים עצרו על כביש 5056, המתנחל החמוש שירד מהטויוטה הלבנה כיוון את הנשק שלו על בתי העיירה ועל הבחורים שצפו במתנחלים מהרחוב בשכונת אל-מזירעה. המתנחל ירה צרור של אש חיה לעבר ע.ר וסגן ראש המועצה, והשניים מיד ברחו מהמקום לכיוון העיירה.

באותו זמן ראיתי את המתנחל היורה רץ לכיוון אדמות חקלאיות של העיירה, שנמצאות מדרום מזרח לכביש 5056. כלומר, הוא התחיל להתקרב לבית שלי.

נכנסתי הביתה מהר והתחלתי לסגור את החלונות, כי פחדתי על הילדים שלי ושאר בני המשפחה. אחר כך חזרתי למרפסת הכניסה לבית, שמשקיפה על המטעים כדי לסגור את החלונות האחרים.

פתאום הרגשתי קליע עובר מעל הראש שלי ושמעתי שריקה מאוד חזקה. מרוב פחד לא העזתי להיכנס חזרה הביתה. ברחתי בריצה מערבה לכיוון השכונה. שמתי לב שאותו מתנחל חמוש עומד בקרבת הבית שלי, והיו איתו עוד מתנחלים שלפחות אחד מהם גם היה חמוש.

המתנחלים החמושים התחילו לירות אש חיה בכמויות מאסיביות לעברנו ולעבר בתי העיירה. זה היה בשעה 12:45. אני יודע בדיוק כי התקשרתי אז למשטרת הכיבוש והתלוננתי שמתנחלים מקיפים את הבית שלי ויורים אש חיה. סיפרתי להם גם שהבית מלא ילדים ונשים, וניסיתי להסביר להם עד כמה המצב מסוכן. הם ביקשו שאשלח להם מיקום, וכששלחתי אמרו לי שהם יגיעו תוך 30 דקות.

בערך עשר דקות אחרי שהמתנחלים ירו אש חיה, הגיעו שבעה חיילים מצבא הכיבוש. הם התקדמו לכיוון השכונה, והמתנחלים הלכו בעקבותיהם, עד שהחיילים וכמה מתנחלים הגיעו לרחוב הראשי של השכונה.

החיילים התחילו לירות כמויות של רימוני גז מדמיע כדי לפזר את צעירי העיירה ולהכריח אותם לסגת אחורה. החיילים והמתנחלים נשארו בשכונת אל-מיזרעה במשך שעה כמעט, ואחר כך המתנחלים עזבו והחיילים עזבו בעקבותיהם.

הילדים שלי, אשתי, אחותי ואמא שלי נחנקו מהכמות האדירה של גז מדמיע שחיילי הכיבוש ירו.

התוקפנות של המתנחלים לא מכוונת נגד אנשים ספציפיים, והיא מכוונת גם נגד האדמה עצמה, העצים, האדמות החקלאיות. זה שהם מכניסים את העדרים שלהם לרעות בתוך מטעי הזית בתקופת המסיק מראה שהאדמה היא חלק מ"בנק המטרות" שלהם.

מוסא שבאנה, בן 52 ואב לשבעה:

תמונה

אני נשוי ואב לשבעה ילדים, בני תשע עד 27, שניים מהם מתחת לגיל 18. אנחנו גרים בשכונת "אל-מיזרעה" שבצפון העיירה סינג'ל כבר למעלה מעשר שנים. בעבר היתה לי משתלה ממזרח לכפר, ליד כביש 60, אבל לפני בערך שנה רשויות הכיבוש התחילו לבנות את גדר שמפרידה בין הכפר לכביש 60 מצדו המזרחי. הגדר הזו עוברת בתוך שטח המשתלה שלי, ונאלצתי להעביר אותה לבניין שבו אנחנו גרים, לקומה שמתחת לדירה שלנו.

ביום ראשון, 7.9.25, בסביבות 12:30, הגעתי הביתה ממרכז העיירה. חניתי מול המשתלה והבית, ואז ראיתי קבוצה של בערך 20 צעירים ותושבים שהתאספו ברחוב שלנו, במרחק של 40–50 מטר מצפון לבית שלנו.

יצאתי מהרכב והתקדמתי אליהם. שאלתי אותם למה התאספו שם והם סיפרו שמתנחלים עומדים ליד כביש 5056, שמחבר בין כביש 60 להתנחלויות "מעלה לבונה" ו"גבעת הרועה" וצמוד לשטחי הכפר. רואים את הכביש הזה היטב מהבית שלי.

הסתכלתי ובאמת ראיתי 5–6 מתנחלים, שניים מהם חמושים ברובים, עומדים באדמות החקלאיות של הכפר מדרום לכביש 5056, קרוב לבית של מ.ר. התקשרתי לאשתי וביקשתי ממנה לנעול את הדלת הראשית של הבניין שלנו. אני חזרתי לבניין שלנו וסגרתי את השער החיצוני של המשתלה, כדי למנוע מהמתנחלים להגיע לדלת הזכוכית ולשבור אותה ואז הרחקתי את הרכב שלי, מחשש שהמתנחלים יגיעו אליו וישרפו אותו, והחניתי אותו במרחק של בערך 50 מטר מהבית, ליד מיני מרקט "אבו תאמר".

אחר-כך חזרתי ברגל לכיוון התושבים שהתאספו ברחוב, וראיתי שהמתנחלים מתקרבים עוד יותר לבית של מ.ר. שנמצא במרחק של 70–80 מטר מהם. בדיוק בשעה 12:43 אחד המתנחלים ירה כדור אחד לעבר בתי הכפר.

הצעירים נסוגו אחורה ובאותו רגע אשתי התקשרה אליי וסיפרה לי שהירייה של המתנחל פגעה בחלון הבית שלנו שפונה לכיוון שבו היו המתנחלים. היא סיפרה שהכדור פגע בחלון בדיוק כשהיא והבנות שלי עמדו בחלון. הבת הגדולה, בת 20, תיעדה את ההתקפה של המתנחלים בקצה הצפוני של הכפר ואחותה בת תשע ואשתי עמדו לידה. היא אמרה ששברי הזכוכית עפו עליהן, ושכשהכדור פגע בחלון בתי הקטנה נפלה ארצה וצרחה מכאב ואמרה לאמא שלה שהיא נפצעה.

באותו רגע לא ידעתי מה לעשות. אחרי הירי הראשון של המתנחל, שפגע בבית שלי, הוא התחיל לירות מטחי ירי על כל מה שזז, ולא יכולתי לחזור הביתה ולראות מה עם הבת שלי. לא יכולתי גם להתרחק כי פחדתי שהמתנחלים יתקדמו אל הבתים. המתנחלים באמת המשיכו להתקדם עד שהם הגיעו לבית של מ.ר. בשלב הזה הצעירים כבר נסוגו כי פחדו להיפגע מהירי. אחרי 7–10 דקות הגיעו חיילי הכיבוש ברגל ונכנסו לשכונה דרך אותו שביל שבו הלכו המתנחלים, דרך השדות שמדרום לכביש 5056.

החיילים החלו לירות מכלי גז מדמיע באינטנסיביות לכיוון הצעירים והם נאלצו לסגת דרומה יותר. החיילים המשיכו להתקדם ושלושה מתנחלים הלכו אחריהם. הם הלכו ברחוב הראשי של השכונה, עברו ליד "מוסך אבו היבה" והמתנחלים נעצרו שם. החיילים המשיכו להתקדם עד לחזית של הבית שלי. הם נשארו באזור בערך שעה ואז עזבו באותה דרך שבה הם הגיעו. בסוף התברר שהבת שלי רק נפגעה קל רק משברי הזכוכית, ובעיקר נבהלה מאוד. למרבה המזל אף אחד אחר לא נפגע.

זו לא הפעם הראשונה שמתנחלים יורים על הבית שלי. זה כבר קרה פעמיים בעבר. מאז 7.10.23 המתנחלים מגיעים לשכונה שלנו לעיתים קרובות ותוקפים את בתי התושבים וכלי הרכב. באחת ההתקפות שברו את חלונות הרכב שלי, ובפעם אחרת ניקבו את הצמיגים שלו כשהוא חנה מול הבניין שלנו.

החשש הגדול ביותר שלי כיום הוא מהמתקפות האלימות של המתנחלים. אני חושש שהם ישרפו את הבתים שלנו כשאנחנו בתוכם. אנחנו רואים כיום בעיירות וכפרים פלסטיניים אחרים שאלימות המתנחלים הולכת ומסלימה, במיוחד כשצבא הכיבוש מספק להם הגנה מלאה. הפעם הקליע פגע רק בחלון הבית, אבל בפעם הבאה אני לא יודע במי או במה יפגעו כדורי המתנחלים.