בשנים האחרונות, ובפרט מאז 7 באוקטובר 2023, חלה עליה חדה במספר מעשי האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ובחומרתם. הדיווחים המוצגים בבלוג זה אינם משקפים את כל אירועי אלימות המתנחלים בגדה אלא את רק את אלה שעלה בידי בצלם לתעד ולתחקר.
מתנחלים תקפו במשך שלושה ימים את בני משפחת אידריס המורחבת בשכונת א-נתש בעיר חברון, יידו אבנים על בתיהם, ניסו להצית דירה שבה הייתה אישה הרה ושברו את זרועו של אחד הגברים
מתנחלים עם צאן באדמות המשפחה. מתוך תיעוד וידיאו באדיבות המשפחה
ח'לת א-נתש היא שכונה בקצה המזרחי של העיר חברון שבה גרות כיום 45 משפחות. בשנת 2004 הוקם בסמוך לה המאחז גבעת גל אחר פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 החלו מתנחלים בהרחבתו על גבעה הסמוכה עוד יותר לבתי השכונה. בנוסף, הצבא הציב בתחילת המלחמה שער על הכביש המוביל ממרכז העיר חברון לשכונה, ומאז לא ניתן לעבור בו ברכב.
בני משפחת אידריס, שבתיהם קרובים במיוחד לגבעה שעליה החלה הרחבת המאחז, סבלו כבר קודם לכן מאלימות מתנחלים. בחודש אפריל השנה, במהלך שלושה ימים הגיעו מתנחלים מכיוון המאחז לבתי המשפחה ותקפו את בני המשפחה. המתנחלים, חלקם רעולי פנים וחמושים באלות, מוטות ברזל ואף נשק חם, פגעו ברכוש, יידו אבנים על בתים מיושבים וניסו להצית דירה שבה שהתה אישה הרה.
האירוע החל ביום ראשון, 20.4.25, בסביבות השעה 16:00, אז הגיע נער מתנחל עם עדר כבשים למטע הזיתים של איסחאק אידריס, הסמוך לביתו. אידריס דרש ממנו לעזוב אך כעבור זמן קצר הגיעו למקום חמישה מתנחלים מלווים בחייל ותקפו את הבית באבנים שנשים וילדים שהו בו. כעבור כרבע שעה הגיעו שוטרים והרחיקו את המתנחלים מבלי לעצור איש מהם. הנער המתנחל נשאר במטע עם צאנו עד השעה 19:00.
למחרת, 21 באפריל, חזר הנער המתנחל למטע עם העדר, ואחריו הגיעו כ-30 מתנחלים מלווים בשני חיילים, ותקפו שוב באבנים את בית המשפחה. שוטרים שהוזעקו למקום על-ידי אידריס צפו באירוע מבלי לעשות דבר.
למחרת, 22.4.25, שוב הגיעו מתנחלים והפעם פלשו למטע הזיתים של סאדק אידריס, בן דודו של איסחאק, במרחק של כ-200 מטרים מביתו. המתנחלים ניסו לפרוץ לדירתו של ראג'י, אחיו של סדאק, בעת שאשתו ההרה רשא הייתה בבית לבדה, ושפכו נוזל דליק דרך החלון. כשניסה סאדק להרחיק את אחד המתנחלים בכוח תקף אותו המתנחל והכה אותו בכתפו באלה. שוטרים שהזעיקו בני המשפחה הרחיקו את המתנחלים, וסאדק אידריס פונה לבית חולים ברכב פרטי, שם אובחן אצלו שבר בזרוע ימין.
בעקבות האירוע זומנו דווקא בני המשפחה לתחנת המשטרה בג'עברה, שם הואשמו בתקיפת המתנחלים. הם הוחזקו בתחנה משמונה בבוקר ועד 2:00 לפנות בוקר, אז שוחררו לאחר הפקדת ערבות של 500 ש"ח כל אחד.
תמונה
שער שהציב הצבא בשנת 2023 על הכביש המוביל לשכונה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
תחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי גבתה ב-1.5.25 עדויות מכמה מבני המשפחה:
איסחאק נאג'י אידריס, בן 34, אב לחמישה, סיפר בעדותו:
אני גר בקומה הראשונה בבית בן שתי קומות, עם אשתי עולא, בת 32, וחמשת הילדים שלנו, רהף, בת 11, רנא, בת תשע, אבראר, בת שבע, מונאוור, בת חמש, ונאג'י, בן שנתיים. בקומה השניה גר אחי עוביידה, בן 33, עם המשפחה שלו, ובמרחק של בערך 300 מטרים מהבית שלנו הוקם המאחז גבעת גל. אני עובד כמואזין ואימאם של מסגד א-שוהדאא.
תמונה
צנרת ששברו המתנחלים באחד מבתי המשפחה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
ב-20.4.25, בסביבות 16:00, ראיתי מתנחל בן 15 בערך מגיע מכיוון ההתנחלות גבעת גל, ורועה את הכבשים שלו בתוך מטע הזית שלנו, שליד הבית. המתנחל גם ניסה לגנוב את הכבשים שלי מהדיר שמאחורי הבית. ביקשתי ממנו שיעזוב וירחיק את הכבשים שלו ואמרתי לו שאני אתקשר למשטרה אם הוא לא יתרחק, אבל כעבור חמש דקות בערך, ראיתי חמישה מתנחלים מלווים בחייל ישראלי מתקדמים לעבר הבית שלי. המתנחלים, שהיו רעולי פנים וחמושים באלות, התחילו לתקוף את הבית באבנים.
החבטות של האבנים בקירות הבית הפחידו מאוד את הילדים והנשים. התקשרתי למשטרה הישראלית והודעתי להם שמתנחלים תוקפים אותנו. המשטרה הגיעה כעבור 15 דקות והשוטרים הרחיקו את המתנחלים כמה מטרים מהבית. ראיתי את המתנחלים מדברים עם השוטר ואחר כך הם חזרו לכיוון חוות גל בליווי החייל. המתנחל הקטין סירב לעזוב ונשאר עם הצאן שלו במטע שלנו עד 19:00 בערב.
למחרת, 21.4.25, בסביבות השעה 17:00, שוב הגיע הרועה הקטין עם עדר הכבשים, וכמה דקות אחריו הגיעו בערך 30 מתנחלים רעולי פנים עם שני חיילים. המתנחלים התחילו מייד לתקוף באבנים את הבית שלנו.
תמונה
אבנים שהשליכו המתנחלים על אחד מבתי המשפחה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
הכנסתי את הילדים שלי ואת אשתי לתוך הבית, והתקשרתי למשטרה הישראלית, ושוטרים הגיעו כעבור 15 דקות אבל המתנחלים המשיכו לתקוף את הבית לעיני השוטרים ושני החיילים שליוו אותם. האבנים לא גרמו נזקים לבית שלי, כי כל החלונות מוגנים ברשתות, אבל הילדים ואשתי פחדו כמובן.
ביום השלישי, 22.4.25, בסביבות 14:00, המתנחלים תקפו את הבית של בן הדוד שלי, סאדק, היכו אותו באלות ושברו את זרועו הימנית. הוא סיפר לי שהמתנחלים ניפצו את חלונות הבית של אחיו ראג'י, וניסו לשרוף את הבית בזמן שאשתו של ראג'י היתה בפנים.
בשעות הערב התקשר אלי שוטר מתחנת המשטרה הישראלית בג'עברה, וביקש שאגיע לתחנה עם דוד שלי יונס, הבן שלו ראג'י, והבנים של סאדק: עבד א-רזאק ונור א-דין. למחרת, 23.4.25, הגענו כולנו בשעה 8:00 בבוקר לתחנת המשטרה אבל השאירו אותנו לחכות שעה בחוץ. אחר-כך הגיע שוטר, לקח את תעודות הזהות שלנו, והתחיל להכניס אותנו אחד אחד לחדר החקירה.
בחקירות התברר לנו שהמתנחלים הגישו נגדנו תלונות והאשימו אותנו שהשלכנו עליהם אבנים. החוקר ביקש שנתקשר לעורך דין. החזיקו אותנו עד 2:00 בלילה ואז שחררו אותנו רק אחרי ששילמנו כל כל אחד קנס בסך של 500 ש"ח. שילמנו את הסכום, אבל לא נתנו לנו קבלה.
סאדק יונס אידריס, בן 51 ואב ל-11, סיפר בעדותו:
תמונה
סאדק אידריס בבית החולים לאחר תקיפתו בידי המתנחל. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
הבית שלנו בן שתי קומות, ויש בו 6 דירות. אני גר בקומה הראשונה עם אשתי ספאא, בת 50, שישה מהילדים שלנו, בני 19-5, ואבא שלי יונס, בן 75, ואשתו הינד קוואסמה, בת 60. בקומה השניה גרים הבן שלי יונס ואשתו מייס עם שתי הילדות שלהם, בנות שנתיים ובדירה שממול הבן שלי יוסף, אשתו רג'אא ובנם מוחמד בן השנה.
בדירות שלידי גרים האחים שלי ראג'י ור'ג'אאי עם הנשים והילדים שלהם.
האזור שלנו בודד מהדרך המובילה לעיר חברון על ידי שער ברזל שהוצב במרחק של כ-200 מטר מהבית שלנו. ממזרח לבית הוקמה התנחלות "גבעת גל", ולידה נמצא בסיס צבאי באזור ג'אלס במרחק של 500 מטר. אחרי פרוץ המלחמה, המתנחלים הציבו שישה קרוואנים למגורים על הגבעה שקרובה לבית שלנו.
אני מפעיל דחפור במקצועי, אבל מובטל כבר הרבה זמן בגלל המלחמה והמצב בגדה המערבית. גם הילדים שלי מובטלים, בגלל המלחמה.
אחרי שהמתנחלים תקפו במשך יומיים את הבית של בני דוד שלי, איסחאק ועובדייה, שנמצא במרחק של בערך 200 מטרים מהבית שלנו, ביום שלישי, 22.4.25, בסביבות 16:30, הגיעו שני מתנחלים בני 17-15 עם הכבשים שלהם לאדמה שלי שצמודה לבית שלי. דרשתי מהם להרחיק את הכבשים מעצי הזית ולעזוב את המקום, ואז אחד מהם אמר לי "תתן לנו סיגריות, ואז נתרחק". נתתי לו סיגריות כמו שהוא ביקש, בשביל שיתרחק ונחסוך לעצמנו בעיות איתם. אחר כך הוא אמר לי שהם יעזבו רק אם אתן לו את מחרוזת התפילה שהיתה לי ביד. נתתי לו גם את המחרוזת ודרשתי משניהם לעזוב, אבל הם סירבו. הם התרחקו כמה מטרים ונעצרו, ואז התחילו לקלל אותי. אחד מהם אפילו התקרב לבית וגנב מזרון, והם התיישבו על המזרון והמשיכו לקלל, בזמן שהכבשים שלהם אוכלים את הענפים של עצי הזית במטע.
שעה אחר כך, ראינו בערך שלושים מתנחלים, כולם רעולי פנים חוץ מאחד, מתקדמים לבית שלנו. הם היו חמושים באלות ומוטות ברזל ואחד היה חמוש ברובה. אחריהם הגיעו שני חיילים מנקודת התצפית שמוצבת בכניסה למאחז גבעת גל.
המתנחלים התחילו לתקוף אותי ואת הבית שלנו באבנים ואני ניסיתי להדוף אותם באבנים ולהרחיק אותם מהבית, כי היו בפנים נשים וילדים שנבהלו מאוד ובכו וצעקו מפחד. הם יידו אבנים על הבית שלנו במשך בערך חצי שעה וניפצו שמשות של חלונות.
תמונה
אחד החלונות ששברו המתנחלים בבתי המשפחה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
הם התקדמו אל הבית תוך כדי יידוי אבנים עד שהגיעו לדלת הדירה של האח שלי ראג'י, בצד האחורי של הבניין. ראג'י לא היה בבית ורק אשתו, רשא, בחודש השמיני להריונה, הייתה בבית עם הילדים. אשתי הצליחה להוציא משם את הילדים עוד לפני שהמתנחלים הגיעו אבל אשתו של ראג'י סירבה לצאת כל זמן שהמתנחלים יידו אבנים כי פחדה שתיפגע ותאבד את העובר שלה.
חמישה מהמתנחלים תקפו את הדירה של ראג'י. הם ניסו לפרוץ את דלת הבית עם מוט ברזל והצליחו לפרוץ ארבעה חלונות. אחר כך, שניים לקחו צמיגים שהסבנו לעציצי פרחים, רוקנו מהם את האדמה וזרקו אותם לכיוון דלת הבית. אחר כך אחד מהם התקרב עם בקבוק שהוציא משקית, שכנראה הכיל חומר דליק. הוא ניסה לשפוך את תכולת הבקבוק לתוך הבית, דרך החלון.
פחדתי שהמתנחלים ישרפו את הבית כשגיסתי בתוכו. דחפתי את המתנחל חזק, כדי להרחיק אותו מהחלון ולמנוע ממנו מלשרוף את הבית. תוך כדי כך, אחד החיילים ירה שני כדורים חיים באוויר, ואז המתנחל שדחפתי קודם, היכה אותי עם אלת עץ בכתף הימנית שלי. הרגשתי כאב חזק מאוד, כאילו הזרוע נתלשה לי מהגוף, וצרחתי.
נסוגתי לצד הקדמי של הבית, ובאותו רגע ראיתי ניידת משטרה מתקדמת לעבר הבית. השוטרים התחילו להרחיק את המתנחלים לכיוון המאחז גבעת גל, ונשארו רק שני רועי הכבשים. השוטרים הלכו אחרי המתנחלים, ואחר כך חזרו וצילמו את הנזקים שנגרמו לבית שלנו. השוטר שאל אותי מה קרה ואם אני צריך אמבולנס, והציע לי להתקשר ולהזמין אמבולנס פלסטיני.
נסעתי לבית החולים אל-אהלי ברכב פרטי, ושם ערכו לי צילומי רנטגן והתברר שיש לי שבר אנכי בזרוע ימין. הם גיבסו לי את היד ואמרו לי שאולי אצטרך לעבור ניתוח אם זה לא יסתדר, ואז שחררו אותי הביתה.
המתנחלים ממשיכים להגיע בכל יום ולרעות את הכבשים שלהם באדמה שלנו ומול הבית שלנו.
באותו ערב, אבא שלי יונס, שני הבנים שלי, עבד א-רזאק, בן 19 ונור א-דין, בן 16, אחי ראג'י ובן דוד של אידריס קיבלו זימון מהמשטרה להגיע לתחנה. למחרת, 23.4.25, הם הלכו כולם לתחנת המשטרה ושם התברר שהמתנחלים הגישו תלונה נגדם. הם חיכו שם בערך שעה ואז הכניסו אותם לחקירה אחד אחרי השני. השוטר אמר להם שהם עצורים בחשד לתקיפת מתנחלים באבנים, והציע להם להתייעץ עם עורך דין. הם האשימו אותם למרות שהגשנו הרבה תלונות נגד המתנחלים, אז לחילופין דרשו שכל אחד מאיתנו ישלם קנס כספי בסך של 500 ש"ח. אחרי ששילמנו את הקנס שיחררו את כולנו.
מאז ההתקפה האחרונה של המתנחלים, רשא, אשתו של אחי ראג'י, שוהה אצל ההורים שלה. היא החליטה להישאר אצלם עד הלידה, כי היא מפחדת שהמתנחלים יתקפו שוב והיא תאבד את העובר.
ספאא אידריס, בת 54, ואם ל-11, אשתו של סאדק, סיפרה בעדותה:
תמונה
ספאא אידריס ליד אחד החלונות השבורים בבתי המשפחה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
פחדתי על רשא והילדים שלה, כי הם היו לבד בבית, שנמצא בצד האחורי של הבנין. יצאתי החוצה למרות מטח האבנים שהמתנחלים זרקו על הבית שלנו, והצלחתי להגיע לבית שלה. ביקשתי ממנה שהיא והילדים יצאו מהבית ויבואו איתי לבית שלנו שבצד הקדמי של הבניין. רשא סירבה לצאת, כי היא פחדה שהמתנחלים יתקפו אותה והיא תאבד את העובר שלה. היא התקשתה להרות ועברה טיפולים והפרייה חוץ גופית. היא החליטה להיכנס לחדר השינה שלה ולנעול את הדלת, ואני לקחתי את התאומים תיימאא וכינאן, בני 11, לבית שלנו.
באותו רגע, בזמן שהלכתי עם התאומים לדירה שלנו, הגיעו בערך חמישה מתנחלים לבית של רשא. ראינו אותם מנסים לפרוץ את הדלת והחלונות עם מוט ברזל והם הצליחו לפרוץ את החלונות. התחלנו לצעוק עליהם ולקרוא "אללה הוא אכבר", כדי שהם יתרחקו. אבל הם לא עזבו, והמשיכו לתקוף את הבניין שלנו ובמיוחד את הדירה של רשא שאותה הם הקיפו מכל הצדדים.
ראינו את המתנחלים מרוקנים את האדמה מצמיגים גדולים שהסבנו לעציצים. הם שמו אותם ליד דלת ביתה של רשא ואז הם שפכו נוזל דרך אחד החלונות שהם ניפצו. בעלי התקרב מהר למתנחלים, ואני החזקתי את ידו של חמי כדי להכניס אותו הביתה, כי פחדתי שהוא ייפגע מהאבנים שהשליכו המתנחלים.
תמונה
אחד החלונות ששברו המתנחלים בבתי המשפחה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
באותו רגע שמעתי שתי יריות של אש חיה. הייתי בהלם וקפאתי במקומי, כי חשבתי שהמתנחלים ירו בסאדק. יצאתי החוצה בצרחות וקריאות "סאדק! סאדק!", ואז ראיתי אותו הולך בצעדים חלושים לעבר הבית, כשהוא מחזיק את הזרוע הימנית שלו. צעקתי שיזמינו אמבולנס, כי חשבתי שהוא נפגע מירי אש חיה.
בינתיים הגיעה למקום ניידת משטרה ישראלית והמתנחלים התרחקו מהבית. בעלי פונה במכונית פרטית של אחד השכנים לבית החולים.
אני נשארתי בבית וניסיתי להרגיע את הילדים.
שני השוטרים צילמו את הנזקים שגרמו המתנחלים בבניין, ובמיוחד בדירה של גיסי ראג'י ואשתו רשא, והציעו לנו להגיש תלונה בתחנת המשטרה.
אנחנו כבר לא מרגישים בטוחים בבית שלנו. מאז 7 באוקטובר 2023, המתנחלים הפכו ליותר אלימים ותוקפניים. הם עמדו להצית את הדירה של רשא שהייתה בתוכה.
