בשנים האחרונות, ובפרט מאז 7 באוקטובר 2023, חלה עליה חדה במספר מעשי האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ובחומרתם. הדיווחים המוצגים בבלוג זה אינם משקפים את כל אירועי אלימות המתנחלים בגדה אלא את רק את אלה שעלה בידי בצלם לתעד ולתחקר.
ביום שישי, 17.6.22, בשעות הבוקר, בעת שעבד אל-כרים אל-ג'עברי, בן 64 ואב ל-12, עבד באדמתו בשכונת אל-מחוול בחברון, הופיע מאחוריו מתנחל רעול פנים והיכה אותו במקל על ראשו וכן ריסס בפניו תרסיס פלפל. אל-ג'עברי ניסה להתגונן והכה את המתנחל עם מקל על ידו וזה שמט את המכל. בשלב זה הרים המתנחל אבן גדולה מהקרקע והשליך אותה על אל-ג'עברי, פגע בזרועו, והכה אותו שוב עם המקל בראשו. אל-ג'עברי נמלט מהמקום כשהוא מדמם מראשו בעוד והמתנחל, שרדף אחריו, הכה אותו בראשו בפעם השלישית. כשהתקרב אל-ג'עברי לשער ההתנחלות קריית ארבע, הוא קרא לחייל המוצב בשער, אשר החל לרוץ לעברו, ורק אז נמלט המתנחל מהמקום.
בינתיים, הגיעו למקום שוטרים שהציעו לאל-ג'עברי להגיש תלונה בתחנת המשטרה וכן שני אמבולנסים ישראליים ואמבולנס של הסהר האדום שהסיע את אל-ג'עברי לבית החולים בחברון, שם נתפר הפצע בראשו וזרועו גובסה. הוא שוחרר לביתו למחרת.
בערב שבו היה אל-ג'עברי מאושפז בבית החולים הגיעו כעשרה מתנחלים לאזור ביתו, חיבלו באחת ממכוניות המשפחה ורגמו את הבית באבנים במשך כמה דקות. פלסטינים ניסו להדוף אותם באמצעות יידוי אבנים עד שלמקום הגיעו ניידת משטרה וחיילים והמתנחלים ברחו. למחרת, לאחר שאל-ג'עברי שב לביתו, שוב תקפו מתנחלים את הבית. גם הפעם הגיעו למקום פלסטינים שניסו להדוף אותם באמצעות יידוי אבנים. לאחר כמה דקות הגיעה למקום ניידת משטרה והמתנחלים עזבו.
לאחר התקיפה השנייה של ביתו הגיע אל-ג'עברי לתחנת המשטרה בקרית ארבע כדי להגיש תלונה נגד המתנחלים. בצאתו מהתחנה נתקל בקבוצת מתנחלים שאיימו עליו וקיללו אותו, עד שחולץ מידיהם בידי שוטרים ושב לביתו.
תמונה
עבד אל-כרים אל-ג'עברי לאחר תקיפתו. התמונה באדיבות המשפחה
להלן עדויות שגבתה תחקירנית בצלם, מנאל אל-ג'עברי, על האירוע:
עבד אל-כרים אל-ג'עברי, סיפר למחרת האירוע:
ביום שישי, 17.6.22, בסביבות השעה 9:00, הגעתי לאדמה שלי כדי לקצור את יבול השעורה. בתוך השטח שלי עוברות מדרגות שנבנו עבור מתנחלים שעוברים בין גבעת האבות לקריית ארבע. בסביבות השעה 9:30 עבר שם מתנחל. אני מכיר אותו כי הוא היה בקבוצה של מתנחלים שאיימו עליי באותו מקום שבוע לפני כן, אז הזעקתי את המשטרה והשוטרים גירשו אותם. פחדתי שהוא יתקוף אותי אז עמדתי והסתכלתי עליו עד שראיתי שהוא נכנס להתנחלות ורק אז חזרתי לעבוד. אחרי בערך רבע שעה, בזמן שהתכופפתי וקצרתי את השעורה, הרגשתי מכה חזקה בראש מאחור. הזדקפתי והסתובבתי ואז ראיתי מולי אדם רעול פנים. לפי הבגדים זיהיתי שזה אותו מתנחל. המתנחל החזיק מקל ארוך, כמו ידית של מגרפה. ביד השנייה הוא החזיק תרסיס פלפל.
הוא ריסס לי את הפנים ואחת מהעיניים שלי שרפה. הרמתי מקל מהקרקע ונתתי לו מכה ביד ואז המכל נפל לו. המתנחל הכה אותי שוב בראש עם המקל, הפעם מכה חזקה יותר. נפצעתי וירד לי הרבה דם על הפנים. אז המתנחל הרים אבן גדולה בשתי הידיים וזרק אותה עליי. הצלחתי להדוף אותה עם יד שמאל, אבל חטפתי מכה חזקה. הסתובבתי וברחתי משם אבל המתנחל רדף אחריי ונתן לי עוד מכה בראש עם המקל. רצתי לכיוון הכביש הראשי, הפנים שלי היו מכוסים בדם. הגעתי לכניסה להתנחלות קריית ארבע וצעקתי לחייל שעמד שם. הוא רץ אליי ואז המתנחל ברח. ראיתי בערך עשרה מתנחלים עומדים ליד הכניסה להתנחלות גבעת האבות, במרחק של 25 מטרים, וצופים בי.
בינתיים הגיעו למקום הבן שלי מוחמד, בן 26, הבת שלי אריג', בת 40, הנכד שלי מוחמד, בן 10, ועוד כמה אנשים. ראיתי את החייל מדבר בטלפון וזמן קצר אחר כך הגיעו למקום שני אמבולנסים ישראליים, שישה חיילים וניידת משטרה. סיפרתי לשוטרים מה קרה והם הציעו שאחרי שאקבל טיפול אגיע לתחנת משטרה להגיש תלונה, והלכו. גם אשתי סמירה הגיעה לשם.
התיישבתי על הקרקע, כשהפנים שלי עדיין מכוסים בדם. נשארתי שם לפחות חצי שעה, וחיכיתי לאמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני שאשתי הזעיקה. האמבולנס הגיע, ופינה אותי לבית החולים הממשלתי עאליה בחברון. בבית החולים עשו לי צילומי רנטגן וסי. טי. ומצאו שאין שברים בגולגולת. היו לי חתכים עמוקים בראש והם תפרו אותם וגיבסו את יד שמאל, שנשברה. נשארתי שם ללילה.
באותו ערב, בסביבות השעה 20:30, מוחמד התקשר אליי וסיפר שמתנחלים תוקפים באבנים את הבית שלנו. כל הלילה פחדתי על המשפחה שלי ובעיקר על הנכדים הקטנים. לא הצלחתי להירדם. בבוקר ביקשתי מהרופאים שישחררו אותי. בהתחלה הם לא רצו אבל בסוף הם שחררו אותי על אחריותי. יצאתי מבית החולים בסביבות השעה 15:00.
חזרתי הביתה. בסביבות השעה 16:00, מתנחלים שוב תקפו את הבית באבנים. היו שם בערך עשרה מתנחלים, חלקם רעולי פנים. התקיפה נמשכה כמה דקות, אז הגיעה המשטרה והמתנחלים ברחו. אחרי שהם הסתלקו הלכתי לתחנת המשטרה הישראלית בקריית ארבע כדי להגיש תלונה. מסרתי עדות ונתתי לחוקר תמונות של המתנחלים והעתקים של סרטוני וידיאו ממצלמות האבטחה שמתעדים את ההתקפות על הבית שלנו. כשיצאתי מהחדר למסדרון עמדו שם כמה מתנחלים. מתנחלת אחת צעקה: "הנה הוא. לא מת!". המתנחלים קיללו אותי, התקרבו אליי וניסו לתקוף אותי. שלושה שוטרים הרחיקו אותם ממני והוציאו אותי מהתחנה, ומשם חזרתי הביתה. אני עדיין סובל מכאבים חזקים בראש ובכל חלקי הגוף.
סמירה אל-ג'עברי, אשתו של עבד אל-כרים, בת 57, סיפרה בעדותה על תקיפת משפחתה בידי המתנחלים:
ב-17.6.22, בסביבות 9:00, בעלי עבד אל-כרים יצא לקצור שעורה בקרקע שצמודה לבית שלנו. הכנתי את ארוחת הבוקר כדי שנאכל ביחד כשיסיים. בסביבות 10:00 שמעתי אותו צועק. ביקשתי מבני מוחמד ללכת ולברר מה קורה. התלבשתי ויצאתי לשם גם אני. מצאתי את עבד אל-כרים ברחוב עם פנים מכוסים בדם. צילמתי בטלפון את מה שקורה.
אחרי כמה דקות הגיעה למקום ניידת משטרה ישראלית. עבד אל-כרים סיפר להם מה קרה. השוטרים הציעו לו להגיש תלונה בתחנת המשטרה ואז עזבו את המקום. בינתיים הזעקתי אמבולנס פלסטיני שהגיע אחרי עשרים דקות בערך ופינה את עבד אל-כרים לבית החולים הממשלתי עאליה בחברון. אני הלכתי הביתה כדי להביא את הכרטיס של ביטוח הבריאות וקצת כסף ואז נסעתי עם הבת שלי סוהיר לבית החולים. הרופאים תפרו את הפצע בראש של עבד אל-כרים וגיבסו לו את היד.
נשארתי איתו שם עד הערב ואז חזרתי הביתה. מיד אחרי שנכנסתי, בסביבות 20:30, נכנס לבית בריצה הנכד שלי אמין כשהוא צועק "מתנחלים". אספתי את כל הילדים לתוך הבית ונעלתי את הדלתות. המתנחלים נכנסו לחצר שלנו והתחילו לזרוק המון אבנים, שחלק מהן פגעו בקירות וחלק נחתו על הגג. הילדים נבהלו מאוד. הם בכו וצעקו ואני והכלות שלי ניסינו להרגיע אותם. ראינו את המתנחלים במסך של מצלמות האבטחה, הם היו בערך עשרים. ראיתי מתנחל רעול פנים מנסה לחבל במכונית של הבן שלי וראיתי צעירים פלסטינים שרצו אחריהם וזרקו לעברם אבנים כדי לנסות להרחיק אותם. התקשרתי למשטרה ואחרי כמה דקות הגיעו ניידות וכמה חיילים ואז המתנחלים ברחו לכיוון הכביש שמוביל להתנחלות קריית ארבע.
אחר כך נכנסו לבית הרבה שוטרים ודרשו לראות את מה שצולם במצלמות. אחרי שהם צפו בתקיפה על המסך הם ביקשו שאחד מהבנים שלי יבוא איתם לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה והוא עשה את זה. באותו לילה, אחרי שהילדים נרדמו, אני ושאר הנשים נשארנו ערות עד הבוקר. פחדנו שהמתנחלים יחזרו. בבוקר מצאנו הרבה מאוד אבנים בחצר וסביב הבית.
למחרת, יום שבת, בעלי שוחרר מבית החולים, הוא לא רצה להישאר שם בגלל התקיפה של המתנחלים. קרובי משפחה הגיעו אלינו הביתה כדי לראות מה מצבו ומה שלומנו אחרי ההתקפה. בסביבות 16:00 הילדים נכנסו לבית ואמרו שהמתנחלים מתקרבים אליו. כל האורחים ברחו. אספתי את הילדים והנשים לתוך הבית וסגרנו את הדלתות. ראינו על המסך הרבה מתנחלים, חלקם רעולי פנים, מיידים אבנים בצורה מסיבית על הבית. האבנים פגעו בקירות מכל הכיוונים והילדים צעקו ובכו מפחד. צעירים פלסטינים הגיעו לאזור וזרקו לעברם אבנים בניסיון להרחיק אותם. התקשרתי למשטרה ואחרי כמה דקות הגיעה ניידת, ושוב המתנחלים ברחו.
