תופסים טרמפ על החטיפה
24 יוני 2014
תוך ניצול החטיפה נוקטת ישראל שורה של פעולות גורפות המחריפות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים. פעולות אלו אינן קשורות לחטיפה, אך תוך ניצול ציני של תחושות הציבור הן מקבלות לגיטימיות רחבה בימים אלו. זריעת פחד ואימה תוך הפרות זכויותיהם של של הפלסטינים בשטחים אינה מקדמת את חקירת החטיפה. המדינה תופסת טרמפ ומנצלת את המצב: עשרות פלסטינים נוספים נעצרו במעצר מנהלי, הצבא הטיל הגבלות תנועה גורפות על עשרות אלפי אנשים, השב"ס הפסיק את ביקורי האסירים בכלא ועוד.
בצלם פתח בקמפיין בפייסבוק להעלאת המודעות הציבורית למתרחש.
לפי מועדון האסיר הפלסטיני נעצרו מתחילת המבצע כ-120 עצירים מנהליים. זאת בנוסף ל-190 שהוחזקו נכון לסוף אפריל לפי נתוני השב"ס. עיתון הארץ מדווח כי בימים הקרובים צפויים כ-100 צווי מעצר מנהלי נוספים.
עצירים מנהליים מוחזקים ללא משפט, מבלי לדעת במה הם נחשדים וללא יכולת להתגונן מפני ההאשמות. הם אינם יודעים עד מתי יוחזקו במעצר: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. השימוש שישראל עושה במעצר מנהלי אסור על-פי המשפט הבינלאומי.
עקב המצב הבלתי נסבל בו הם נתונים פתחו חלק מהעצירם המנהליים בשביתת רעב, אמצעי המחאה היחיד שנותר בידם. לפי נתוני עמותת רופאים לזכויות אדם נכון להיום מאושפזים למעלה מ-80 משובתי הרעב בבתי חולים.
תוך ניצול החטיפה נוקטת ישראל שורה של פעולות גורפות המחריפות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים. פעולות אלו אינן קשורות לחטיפה, אך תוך ניצול ציני של תחושות הציבור הן מקבלות לגיטימיות רחבה בימים אלו.
כ-680 אלף תושבי מחוז חברון מוגבלים בתנועתם זה היום העשירי. 13,000 בעלי היתרי עבודה בישראל לא יכולים לצאת ולפרנס את משפחתם.
מניעת גישתם של 13,000 בני אדם לעבודה פוגעת בעשרות אלפי בני אדם הנסמכים עליהם. לקראת חודש הרמדאן המתאפיין באירוח קרובי משפחה צפויה פגיעה קשה במיוחד עקב ההגבלות על תנועה והיעדר ההכנסות.
מעבר אלנבי, נתיב היציאה היחיד של תושבי הגדה לחו"ל, סגור לתושבי חברון ומאתמול ההגבלות חלו על חלק מתושבי שכם.
תוך ניצול החטיפה נוקטת ישראל שורה של פעולות גורפות המחריפות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים. פעולות אלו אינן קשורות לחטיפה, אך תוך ניצול ציני של תחושות הציבור הן מקבלות לגיטימיות רחבה בימים אלו.
אש הממשלה הורה להרוס את בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי. בבית חיות כיום שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הריסת הבית משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. את המחיר הכבד של אבדן ביתם ישלמו לא הנאשמים במעשה הנפשע אלא בני משפחתם, שאינם חשודים כלל בשום עבירה.
הצבא הגיע לפני שנים למסקנה שהריסת בתים אינה אמצעי יעיל למניעת פיגועים, ושקיימות אינדיקציות לכך שהיא למעשה מעודדת ביצוע פיגועים. נראה שההחלטה נובעת מרצון לנקמה ולעשיית רווח פוליטי, תוך ניצול האווירה הציבורית הקשה בישראל על רקע אירועי החטיפה. מדובר באמצעי ענישה דרקוני שלא ננקט כבר מזה עשור, מלבד מקרה אחד ב- 2009
מאז ראשית השבוע העלינו כאן מדי יום מידע על הפרות שונות של זכויות האדם בגדה. הצבענו על השימוש הפסול שעשתה הממשלה בחטיפה, תוך ניצול האווירה הציבורית הקשה בעקבותיה, כדי להכשיר ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה הפלסטינית והפרות נוספות של זכויות האדם, שאינן משרתות את המטרה הראויה של איתור החטופים.
מהתבטאויות של גורמים צבאיים בתקשורת נראה לכאורה כי היקף המבצע "שובו בנים" הולך ומצטמצם, אך בשטח עדיין ננקטות פעולות שפוגעות באלפים רבים של תושבים, בעיקר במחוז חברון:
1. הגבלות תנועה בחברון – מרבית הגבלות התנועה סביב חברון הוסרו מלבד אחת הכניסות לעיר שעדיין סגורה ומחסום זמני שהוצב היום.
2. מניעת כניסה לישראל של בעלי אישור עבודה – זהו היום ה-12 בו אין כניסת פועלים בעלי היתרים לישראל דרך המחסומים מיתר ותרקומיא.
3. יציאה לחו"ל של תושבי חברון דרך גשר אלנבי – זהו היום ה-12 בו אין לתושבי חברון אפשרות לעבור בגשר אלנבי.
4. ביקורי אסירים – זהו היום ה-12 בו אין ביקורים של קרובי משפחה, מהגדה המערבית ומרצועת עזה, של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים.
5. עצירים מנהליים – על פי נאדי אל-אסיר, מתחילת המבצע נעצרו למעלה מ-140 עצירים מנהליים. הם אינם יודעים במה הם מואשמים או מתי ישוחררו.
6. הריסת בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי- המוקד להגנת הפרט הגיש השגה על הריסתו וממתין לתשובה.
אנו שותפים לחרדה לשלומם של אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל וקוראים לרשויות להקדיש את מירב משאביהם למאמצים אפקטיביים למציאת החטופים, ולחדול מניצול החטיפה כדי לבצע פעולות הפוגעות באופן גורף באוכלוסייה הפלסטינית.
ובעיקר: יש לזכור שעבור הפלסטינים, החזרה ל"שיגרה" אין משמעה חזרה לחיים נורמאליים, בהם זכויות האדם מוגנות והחירויות הפוליטיות והאישיות מובטחות. אלא, ה"שיגרה" משמעה חזרה לחיים תחת משטר כיבוש צבאי והפרות מתמשכות, יומיומיות, קבועות של זכויות האדם.
בתמונה: בית בכפר יטא שבדרום הר חברון לאחר שכוחות הצבא ערכו בו חיפוש וזרעו בו הרס. בעקבות החיפוש לא נעצר איש ודבר לא הוחרם. צילום: נאסר נוואג'ה, בצלם.
