עדות: בן שלוש, נהרג כשביתו נפגע בהפצצה של מבנה סמוך בעיר עזה, דצמבר 2008

ריאד א-סינוואר, רופא

ביום שבת, 27.12.08, בשעה 11:30, הייתי עם אבא שלי ואחי בחצר של הבית שלנו. אחר-כך עליתי במדרגות שמובילות לבית ונכנסתי פנימה. הבן שלי אחמד, בן שלוש, והבת שלי מרים, בת שש, התחילו לרדת במדרגות כדי ללכת להאכיל את התרנגולות בלול. אמרתי להם שאחרי שיגמרו נאכל כולנו ארוחת צהריים.

פתאום היה פיצוץ מאוד חזק. כל הבית רעד, האורות כבו ומרוב אבק שהתפזר נהיה חשוך. כשהתאוששתי ראיתי שהחלונות והרהיטים נשברו. התחלתי לחפש את אשתי ואת הילדים ולקרוא להם. פתאום שמעתי את מרים אומרת בקול חלש "אבא, אני לא מוצאת את אחמד... אבא, אני לא מוצאת את אחמד". רצתי מהר לכיוון המדרגות, ירדתי לקומת הכניסה וראיתי את מרים עומדת ובוכה. חלקים מהקיר החיצוני של הבית נפלו על המדרגות והכניסה הייתה חשוכה. הסתכלתי סביב וראיתי את אחמד זרוק בפתח המעלית שבכניסה לבית. רצתי אליו וראיתי שיש עליו חתיכות בטון ושכל המוח שלו בחוץ. '

למרות שאני רופא, לא יכולתי לעזור לבן שלי. הרגשתי שאני לא יכול לתפקד. בדקתי את אחמד וידעתי שהוא מת, אבל בכל זאת לקחתי אותו לבית החולים שוהדאא אל-אקצא בדיר אל-בלח. 'כשהגענו 'לבית החולים, אחד הרופאים הסתכל על אחמד ואמר לי: "אללה ירחמו". לקחתי את אחמד בחזרה הביתה. לא הייתי מסוגל לעכל את שקרה. '

כולנו באבל עכשיו. גם אשתי לא יכולה בכלל לעכל את מה שקרה לנו. מרים עדיין קטנה אבל רואים עליה שהיא גם מתאבלת. אני עושה את מה שאני יכול כדי לתפקד כרגיל ולעזור למשפחה שלי להתמודד עם האבל. '

ריאד מוחמד אחמד א-סינוואר, נשוי ואב לשישה ילדים, הוא רופא ותושב העיר עזה. את עדותו גבה בטלפון עאטף אבו רוב, ב-31.12.08.