ערר על החלטת מח"ש לסגור תיק חקירה על תקיפת תושב סילוואן בידי שוטרי מג"ב

עדכון: נדחה הערר על החלטת מח"ש לסגור תיק חקירה על תקיפתו של וחיד א-רווידי:

ב-27.8.2013 נשלחה לאגודה לזכויות האזרח, אשר הגישה את הערר על סגירת התיק, תשובת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה לערר. על פי התשובה, לאחר בחינת הערר וחומרי החקירה, החליט המשנה לפרקליט המדינה, מר יהודה שפר, כי לא יהיה זה נכון לשנות את החלטת מח"ש לסגור את התיק ועל כן דחה את הערר.

בנימוקים להחלטה, הוסבר כי שלושת השוטרים אשר נחקרו באזהרה בעניין במח"ש, הכחישו שימוש בכוח חריג וחזרו על גרסאותיהם שנמסרו במשטרה ביום האירוע, לפיהן המתלונן ברח ממחסום משטרתי ולאחר שעוכב בחסם נוסף, החל להשתולל ולהתפרע, התנגד למעצר ואיזוק ותקף את השוטרים באגרופים ובעיטות ועל כן הם נאלצו לעשות שימוש בכוח סביר, לרבות בגז פלפל, אגב מאבק, כדי להשתלט עליו ולאזקו. כן הוסבר, כי גרסאות השוטרים בדבר התנהגות המתלונן, נתמכות בדו"חות משטרתיים שונים מיום האירוע.

החלטת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, נסמכת, כהחלטת מח"ש, על גרסאות השוטרים ועל החומר המשטרתי ונותנת משקל נמוך לגרסת המתלונן. כמו כן, מתעלמת ההחלטה מדרישת האגודה לזכויות האזרח ובצלם למצות את אפשרויות החקירה בתיק ולכל הפחות, לגבות את עדותם של עדים נוספים, שהיו נוכחים במקום האירוע, בהן אמו ואשתו של א-רווידי, עוברי אורח שנכחו במקום וכן שוטרי מג"ב נוספים, שהיו מעורבים באירוע ושמותיהם מופיעים בדו"ח פעולה של מג"ב שנכלל בתיק החקירה.

בדו"ח בצלם "מצב זכויות האדם בשטחים 2011", תוארה תקיפתו של תושב סילוואן, וחיד א-רווידי, בידי שוטרי מג"ב שעיכבו אותו במהלך נסיעה משפחתית בסילוואן ב-15.9.11. תחקירן בצלם נפגש עם א-רווידי חמישה ימים לאחר האירוע וגבה את עדותו. עשרה ימים לאחר התקיפה הגיש א-רווידי תלונה במח"ש, אשר פתחה בחקירה פלילית. במסגרת החקירה נחקרו שלושה מהשוטרים המעורבים באירוע כחשודים. בצלם העביר למח"ש תמונות של המתלונן מיום האירוע שבהן ניתן לראות חבלות על פניו ועל פלג גופו העליון. כמו כן העביר בצלם למח"ש מסמכים רפואיים ואת פרוטוקול של דיון בבית משפט בהארכת מעצרו של א-רווידי, שבו ציין השופט בהחלטתו כי ניתן היה לסיים את העיכוב בצורה אחרת, אלימה פחות. ב-14.5.12 החליטה מח"ש לסגור את התיק מחוסר ראיות.

בעקבות ההודעה על סגירת התיק, פנה בצלם למח"ש וביקש לצלם את תיק החקירה בשמו של המתלונן. עיון בתיק העלה כי מח"ש החליטה לסגור את התיק על אף שלא ביצעה את כל פעולות החקירה האפשריות ומבלי שניסתה לאתר עדי ראיה נוספים לאירוע, אשר אינם צד בתיק, על אף שידעה על קיומם. יצוין כי שלושת השוטרים שנחקרו כחשודים הודו במח"ש כי הפעילו כוח פיזי כלפי א-רווידי, אך טענו כי עשו זאת לאחר שהאחרון תקף אותם.

לאחר בחינת התיק, העביר אותו בצלם להמשך טיפול באגודה לזכויות האזרח. ב-17.7.12 הגישה עו"ד נסרין עליאן לפרקליט המדינה ערר על סגירת התיק. בערר, אשר נכתב בעזרתה של המתמחה טליה רמתי, טענה עו"ד עליאן כי ההחלטה לסגור את התיק מחוסר ראיות התקבלה על אף שאפשרויות החקירה בתיק לא מוצו וכי היה ראוי שכחלק מהחקירה יזומנו עדים נוספים, שהיו נוכחים בעת האירוע, כדי לקבל תמונה מלאה בטרם מתקבלות החלטות בתיק. בין היתר ציינה עליאן כי מח"ש לא זימנה את אמו ואת אשתו של א-רווידי למסור את עדותן, למרות שהיו עדות לאירוע. בנוסף, לא נעשה שום ניסיון לאתר עדים נוספים, על אף שהשוטרים שנחקרו כחשודים ציינו בעדויותיהם שבמקום נכחו תושבים מהשכונה וכן שוטרי מג"ב נוספים, ששמותיהם מופיעים בדו"ח פעולה של מג"ב שנכלל בתיק החקירה.

בערר דרשה עו"ד עליאן מפרקליט המדינה כי יורה למח"ש למצות את כל פעולות החקירה בתיק וכן, כי יורה על העברת ההיבטים המשמעתיים של התלונה לטיפול המחלקה לתלונות הציבור במשטרה.

להלן תיאור המקרה, כפי שפורסם בדו"ח "מצב זכויות האדם בשטחים 2011":

וחיד א-רווידי הוא תושב שכונת סילוואן שבמזרח ירושלים, בן 34, נשוי ואב לחמישה. ביום חמישי, 15.9.11, בסביבות השעה 19:00, נסע א-רווידי יחד עם אמו, אשתו ושניים מילדיו – בני שלוש ושנה – לשכונה סמוכה כדי לבקר את אחותו שילדה ימים ספורים קודם לכן. באותה שעה יידו תושבים בשכונה אבנים לעבר שוטרי מג"ב, ובני המשפחה נתקלו בדרכם בג'יפ של מג"ב שחסם את הכביש.

השוטרים הורו לא-רווידי לעצור ודרשו לראות את תעודות הזהות של היושבים במכונית. אימו לא נשאה עליה תעודת זהות. בזמן שא-רווידי ניסה לשכנע את השוטר לאפשר להם להמשיך בדרכם, התקרב אליהם ג'יפ נוסף של מג"ב ותושבים יידו לעברו אבנים. א-רווידי חשש שהמכונית ובה ילדיו תיפגע מן האבנים ולכן התקדם מעט בנסיעה – כעשרה מטרים לדבריו – אז נחסם על-ידי ג'יפ משטרתי אחר. מהג'יפ יצא שוטר שהורה לו לצאת מהמכונית ולפתוח את דלתותיה. א-רווידי יצא וביקש מבני משפחתו להמתין מחוץ למכונית בזמן שהשוטרים בודקים אותה. במהלך הבידוק נזרקו אבנים נוספות לעבר השוטרים וכמה מהן פגעו במכוניתו של א-רווידי.

לדברי א-רווידי, הוא פנה לשוטרים וביקש מהם לאפשר לו להרחיק את מכוניתו, אך בתגובה הם החלו לצעוק עליו, לקלל אותו ולהכותו בכל חלקי גופו. אחד השוטרים הפיל אותו לארץ, אזק את ידיו לאחור והתיז גז פלפל בפניו. א-רווידי אמר לבצלם: "הרגשתי שאני נחנק, כאילו שאני עומד למות. העיניים צרבו לי מאוד".

בהמשך, סיפר א-רווידי, הכניסו אותו השוטרים לג'יפ וכיסו את עיניו. הוא מסר כי שמע את אימו מנסה להגיע אליו ומבקשת מהשוטרים לשחררו, אך השוטרים הורו לה בצעקות להתרחק. תושבים שהגיעו למקום הרחיקו את האם מחשש כי השוטרים יפגעו בה. הג'יפ עזב את המקום ועצר לאחר נסיעה קצרה, אז ירדו ממנו השוטרים.

א-רווידי ביקש מהשוטרים לרדת מהג'יפ כיוון שהוא מתקשה לנשום והם נענו לבקשתו. לדבריו, אחד השוטרים הורה לו לעמוד זמן רב כשגבו אל קיר. הוא סיפר כי ביקש מהשוטרים להזמין אמבולנס כיוון שחש ברע בעקבות המכות, אולם בקשתו נתקלה בזלזול. לדברי א-רווידי אחד השוטרים אמר לו שאפשר לסיים את העניין אם יסכים לחזור לביתו כאילו לא קרה דבר – אך הוא סירב והתעקש להגיע לבית החולים, ואף דרש להגיש תלונה על האלימות שהופעלה נגדו ועל השפלתו.

לאחר-מכן נלקח א-רווידי לתחנת המשטרה בעיר העתיקה, שם נאמר לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטרים ובהפרעה במילוי תפקידם. הוא הכחיש את החשדות נגדו וחתם על גרסתו. לאחר מכן הוא הועבר לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, שם נבדק על-ידי רופא שהורה להעבירו לבדיקות בבית החולים שערי צדק. לאחר שנבדק בבית החולים הוחזר א-רווידי לתחנת המשטרה, ולמחרת הובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום.

שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצרו של א-רווידי בשלושה ימים לצורכי חקירה. בהחלטתו כתב השופט: "מתקשה אני להבין מדוע התפתח האירוע בצורה בה התפתח, ושתוצאתו היא עמידתו לפני היום של חשוד מוכה כשסימן כחול תחת עינו הימנית וחולצתו מוכתמת בדם".