עדות: חיילים ירו למוות בפיראס קסקס בשעה שטייל בטבע, דצמבר 2007

ג'מיל אל-מטור, בן 25

התחתנתי לפני כשנה ובתחילת חודש נובמבר השנה, עברתי לגור עם אשתי בדירה חדשה שקניתי בשכונת א-טירה ברמאללה. לכבוד המעבר לדירה באו קרובי המשפחה שלנו כדי לברך אותנו, ולהביא לנו מתנות. ביום שבת, 1.12.07, אחותי מאג'דה, בעלה, פיראס קסקס ושלושת בנותיהם, באן לבקר אותנו. הם גרים בכפר בתיר שבמחוז בית לחם.

אחותי ובני משפחתה ישנו אצלנו ולמחרת, ביום ראשון, 2.12.07, התעוררנו בשעה מאוחרת כי בערב היינו ערים עד השעות הקטנות של הלילה. בסביבות השעה 11:00 בבוקר אכלנו ארוחת בוקר, ואחר כך אני ופיראס ישבנו לצפות בחדשות בטלוויזיה.

אחרי שצפינו בחדשות הצעתי לפיראס שנצא לטייל ברגל. במרחק של כשבעים מטרים בקו אווירי מהבית האחרון בשכונה יש מטעים של עצי זית וחורשה יפה. האזור הזה נחשב לבטוח כי אין בו מחנה צבאי ישראלי והוא לא גובל בישראל.

פיראס הסכים לצאת לטייל, ואחי בהא, בן 17, התלווה אלינו. יצאנו מהבית בסביבות השעה 13:40 אחרי הצהריים. הלכנו עד שטחי הבר של אזור א-טירה וישבנו לנוח על סלע גדול באזור. מהמקום שבו ישבנו ראינו אנשים הולכים ברחוב האחרון של הכפר.

מימין: העד ג'מיל אל-מטור ליד הסלע שמאחוריו הסתתר. ברקע: שכונת א-טירה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם.

בזמן שישבנו שם ראינו עדר צבאים רץ מהר מאוד בחורשה, במרחק של כ-500 מטרים מהמקום שבו ישבנו. פיראס אמר לי שהצבאים כנראה בורחים ממשהו. פתאום ראינו כתשעה חיילים יוצאים מבין העצים. הם היו במדי צבא וחבשו קסדות. הופתענו מאוד. לא היה אף אחד באזור מלבדנו. המשכנו לשבת בלי לזוז ואז פתאום החיילים התחילו לירות עלינו. הם ירו במשך דקה שלמה. אני ישבתי הכי קרוב לקצה של הסלע ולכן הסתובבתי מיד והסתתרתי מאחוריו. אחי בהא השתטח על הקרקע ופיראס נשאר במקומו. צעקתי לפיראס לבוא להסתתר. הוא הסתובב ואז נפל על הקרקע. שאלתי אותו אם הוא נפגע והוא אמר לי "אל תפחד, זה רק פגיעה קלה, העיקר שתישאר במקום שלך ואל תזוז".

אחרי שהחיילים הפסיקו לירות הם נשארו במקומם, במרחק של כ-500 מטרים מאיתנו. הם לא התקרבו אלינו ולא עשו כלום. רק המשיכו להסתכל לכיוון שלנו.

חמש דקות אחר שנפסק הירי זחלתי לכיוון פיראס והרמתי את החולצה שלו. פיראס הצביע על המקום שבו נפגע. ראיתי חור קטן בחלק התחתון של הבטן וטיפת דם. לא ראיתי שום דימום. אני ובהא הרמנו אותו בזרועותיו והלכנו יחד אתו למרחק של כ-15 מטרים, ואז הוא המתמוטט על הקרקע ולא היה מסוגל ללכת. החיילים המשיכו להסתכל עלינו בלי לעשות דבר.

ביקשתי מבהא להישאר עם פיראס והלכתי לבית הכי קרוב, במרחק של כ-70 מטרים, כדי להזעיק עזרה. מצאתי עסק של אלומיניום מתחת לבית מגורים וביקשתי עזרה. חמישה פועלים מהעסק באו אתי והרמנו את פיראס מהקרקע. הוא בקושי נשם. שמנו אותו ברכב פרטי ונסענו לבית החולים הממשלתי ברמאללה.

בבית החולים הרופאים הכניסו אותו לחדר הניתוחים. הוא היה בניתוח במשך למעלה משש שעות וקיבל 18 מנות דם.

למחרת (יום שני, 3.12.07), בסביבות השעה חמש בבוקר, הרופאים הודיעו לנו שפיראס נפטר.

אני לא מבין למה החיילים ירו עלינו בלי סיבה. מה פיראס עשה שהגיע לו למות?

ג'מיל ג'ברין עבד א-רחמן אל-מטור, בן 25, נשוי, הוא פועל בניין, תושב שכונת א-טירה שבמחוז רמאללה. את עדותו גבתה סוהא זייד, בביתו של פיראס קסקס בבית לחם, ב-5.12.07.