י.ק., סמ"ר בחטיבת חי"ר בשירות סדיר
כשעושים מחסומי פתע, אז אומרים לנוסע לצאת מהרכב ולהרים את החולצה. בודקים את הרכב בדיקה ראשונית ומפנים אותו לדרך צדדית. בדרך הצדדית מתבצעת בדיקה נרחבת יותר ברכב ובדיקת תעודת הזהות של הנוסע/ים מול השב"כ. במהלך הבדיקה נלקחים מפתחות הרכב ופלאפונים, אם ישנם. אם מוצאים משהו מזעיקים גורמים רלוונטיים. כשלא מוצאים כלום, כמו שהיה תמיד במקרה שלי, משאירים את הרכב, על נוסעיו, בדרך הצדדית עד גמר המארב. אין הבדל בנוהל אם נמצאים בכלי-הרכב גם בני משפחה של הנהג. ההנחה היא שאם כלי-רכב אחד יעבור, המארב ייחשף ואז נצטרך להתקפל. בסיום המארב מחזירים לנוסע/ים את מפתחות המכוני(ו)ת ואת הפלאפונים. אם מגיע מקרה רפואי דחוף למחסום הפתע, ההחלטה היא על-פי שיקול דעת. אין הגדרה למקרה רפואי דחוף, אבל זה יחסית קל לדעת. מכיוון שאם נעביר אותו המשמעות היא קיפול המחסום, זה מתבצע רק באישור מ"פ. בחלק מהמקרים אנחנו מתארים את המצב, מבקשים אישור ומקבלים אותו בקשר. בחלק מהמקרים המ"פ מגיע למחסום. זה תלוי בו. אם יש אנשים חולים ברכב, אך לא במצב "דחוף", בדרך כלל הוא לא היה עובר...
יש גם מקרים של הצקה, והתעללויות, בעיקר מתוך שעמום. מקרים כאלה מתרחשים או לא, לפי אופי החיילים והמפקד בשטח. לפי הפקודות ברור שאסור לגעת ברכוש של הפלסטינים, כולל בבדיקה של רכב. לפלסטינים אין כתובת, החיילים יכולים לעשות להם כל מה שהם רוצים. הרבה מאלה שעוברים במחסומים הם סוחרים ואז "מחרימים" להם פירות, ירקות, קולה וכו' וזאת למרות שיש על כך איסור מוחלט. זה תלוי במפקד במקום. ראיתי גם מקרים שבהם מורידים ארגז קולה ממכונית של פלסטיני. רכב שנתפס כשהוא עובר דרך השדה ייבדק. אם יימצא שהכל בסדר, יביאו אותו למחסום ואז יכולים לעכב אותו בין עשר ל-12 שעות, "כדי ללמד את הנהג לקח", כמו שאומרים לו. בעיקרון אסור לעכב ככה, אבל זה קורא כל הזמן במודעות מלאה של המפקדים בשטח. אני ראיתי מג"ד שעושה את זה. בתדריכים של מג"ד ושל מ"פ אומרים לנו בפירוש תייבשו אותם קצת במחסום כדי שילמדו לקח. גם כאן תלוי מי המ"פ ומי המג"ד...
גם החייל עם הכי הרבה כוונות טובות, ששומר 8-8 במחסום, בחום, יגיע לסף שבירה מסוים. החום והעייפות משפיעים על היכולת להתייחס כך או אחרת. אתה יושב בצל, ואז צריך לקום, לסמן למכונית לגשת, לבדוק אותה. לפעמים מחכים עשר דקות עד שמסמנים אבל לפעמים שעה או שעתיים, פשוט כי לאנשים אין כוח לקום ולבדוק. זה יוצר פקקים ענקיים. בבוקר ממוצע, כשעובדים מהר, אנשים יחכו ארבע-חמש שעות בתור. במקומות אחרים יכולים הרבה פעמים לחכות מארבע בבוקר עד שתיים בצהרים... המפקד במחסום יכול לא להעביר מישהו עם אישור או להעביר מישהו ללא אישור, באופן שרירותי. מפקד במחסום יכול להחליט ש"זה לא נראה לי" ואז להחרים אישור או תעודה מכל סוג - זה קורה הרבה ובאופן שרירותי. גם עניין העברת הסחורות הוא שרירותי: לפעמים נותנים להעביר גב אל גב ולפעמים יכול מפקד להחליט שלא לתת להעביר. מי שמגיע אחרי סגירת המחסום יחכה עד הבוקר, גם אם הוא עוכב במחסום אחר או מכל סיבה אחרת...
ברור לי מה הרציונאל במחסום. אבל, בשלוש השנים שהמחסום הזה קיים לא נתפס שם אף פעם נשק חם. לדעתי הרעיון הוא להקשות את החיים על האוכלוסייה הפלסטינית. אין שם מטרה מבצעית.
עדותו של י.ק., סמ"ר בחטיבת חי"ר בשירות סדיר, יולי 2003