בשעות הבוקר של ה-17.10.21 גידרו האחים אחמד (25) ועבד אל-עזיז (19) אבו עוואד חלקה של תושב הכפר המשתרעת ממזרח לו. בסביבות השעה 9:00 בבוקר עברו לידם, בזו אחר זו, שלוש קבוצות של מתנחלים בכלי-רכב וטרקטורונים. קבוצת המתנחלים הראשונה תצפתה על האחים ואז עזבה. המתנחלים בקבוצה השנייה קיללו את האחים והמשיכו בדרכם. כשהגיעה הקבוצה השלישית, שכללה שני ג'יפים אזרחיים וטרקטרון, יצא מתנחל מאחד הג'יפים, ניגש אל האחים והחל לצעוק עליהם ולנסות לגרשם מהמקום. האחים נבהלו וחזרו למכוניתם, אך לאחר שהמתנחלים עזבו את המקום שבו להקים את הגדר.
לאחר כחצי שעה הגיעו למקום שני מתנחלים רעולי פנים עם שני כלבים גדולים, מכיוון חוות הרועים שהוקמה לפני כשנתיים בפאתי המאחזים עדי עד ועמיחי, במרחק של כמה מאות מטרים מהחלקה. המתנחלים ניגשו לאחים והורו להם להסתלק ואחד מהם ריסס בפניהם גז פלפל. לאחר מכן נמלטו המתנחלים מהמקום, והאחים נסעו למרפאה בכפר כדי לקבל טיפול ראשוני.
בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-18.10.21 סיפר אחמד אבו עוואד על התקיפה:
כשראינו שני מתנחלים רעולי פנים יורדים אלינו מכיוון מאחז המרעה עם שני כלבים ענקיים נשארנו במקום ולא זזנו כדי לראות מה הם רוצים. ברגע שהם הגיעו אלינו אחד מהם התחיל לדבר איתנו בעברית. אמרתי לו שאני לא מבין ומסרתי לו את הטלפון שלי כדי שהוא יכתוב את מה שהוא רוצה ונתרגם את זה באמצעות גוגל. הוא כתב: האם הצבא יודע על הנוכחות שלכם כאן? עניתי: לא. הוא כתב עוד פעם: תצאו מכאן, שלא יגיעו המתנחלים וייפגעו בכם. אמרתי לו: בעוד חצי שעה אנחנו מסיימים את העבודה ועוזבים. הוא אמר: לא, 5 דקות ואתם יוצאים.
פתאום הוא שלף מיכל של גז פלפל מתחת לחולצה שלו וריסס לי את הגז בפנים שלי ממרחק אפס. הגז נכנס לי לעיניים, לאף ולפה ונחנקתי. התחלתי לצעוק. הרגשתי קוצר נשימה ודמעתי המון. הפנים צרבו לי בצורה שאי אפשר לתאר. המתנחל ריסס גז גם לעבר אחי עבד שהיה לידי. מרוב כאב התחלתי לרוץ בצרחות. רצתי בערך 100 מטרים ולא ידעתי לאן ללכת. אחי עבד התעשת, נכנס למכונית שלנו ונסע אליי. נכנסתי למכונית וברחנו משם. אני לא ראיתי מה עשו המתנחלים אבל עבד אמר לי שהם ברחו מיד אחרי התקיפה.