בלילה ה-4.5.21 התלקחו שלוש שריפות באזור הכפר בורין.
בסביבות השעה 22:30 פרצה אש בשוליו המזרחיים של הכפר, התפשטה מעלה לכיוון ההתנחלות גבעת רונן. באותו לילה צייץ בצלם תמונה משריפה זו עם מידע ראשוני שהגיע אליו מהשטח. הצבא והמתנחלים טענו כי פלסטינים הציתו שריפה זו וכי הם אלה שפעלו לכבותה. תושבים מהכפר טענו כי מתנחלים הם שהיו אחראים להצתה. בצלם לא הצליח להגיע למסקנה חד משמעית בשאלה מי אחראי להצתת שריפה זו.
ניסיון הצתה בצדו הדרומי של בורין
בסביבות השעה 23:00 הגיעו מתנחלים לשטח בצדו הדרומי של הכפר, הנמצא במרחק של כ-500 מטר מהכביש העוקף של ההתנחלות יצהר. אכרם עמראן, בן 52 ואב לשבעה, ראה כמה מתנחלים מסתובבים באדמותיו הפרטיות. המתנחלים הציתו אש באדמתו הנטועה עצי זית, אך כיוון שאדמתו הייתה חרושה, האש כבתה במהרה. המתנחלים נמלטו מהמקום למכונית שהמתינה להם בכביש העוקף המוביל להתנחלות יצהר. עמראן ותושבים מהכפר שהזעיק נשארו במקום עד הבוקר כדי לוודא שהמתנחלים אינם חוזרים.
בעדות וידיאו שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיעבי סיפר עמראן סיפר על אירועי אותו לילה:
עבדאללה עיסא, בן 35 ואב לשבעה, בעל חלקה סמוכה, הגיע למקום כששמע על נוכחות של מתנחלים באזור. הוא נשאר לשמור על אדמתו כל הלילה מחשש שיחזרו. יום קודם, מתנחלים חיבלו בגידוליו ובציוד החקלאי שלו. הם חתכו את צינורות ההשקיה ואת יריעות הפלסטיק של החממות שבבעלותו, שפכו דשן והשחיתו את היבול. בתוך החממה מצא עיסא כיפה שהותיר מאחוריו אחד המתנחלים.
בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי סיפר עיסא:
ביום שלישי, 4.5.21, בשעה 7:00, הגעתי כרגיל לאדמה שלי כדי לקטוף את היבול. נשארו לי עשרה ימים כדי לקטוף את הקישואים, העגבניות והחסה ששתלתי בחודש פברואר השנה. אבל כשהגעתי גיליתי שמתנחלים השחיתו חלק מצנרת ההשקיה והגידולים, שפכו את הדשן וחתכו חלק מיריעות הפלסטיק של החממות. הרגשתי חוסר אונים. לא יכולתי להתאפק ובכיתי. לקחתי הלוואות כדי לבנות את החממות ולקנות את הציוד והשתילים. כשבדקתי את הנזקים מצאתי כיפה על אחד השתילים.
בזמן שבניתי את החממות, השומר של ההתנחלות הגיע ואיים עליי שאם לא אפרק אותן הוא יפרק אותן בעצמו. אני לא אשכח את המלים האלה.
ביום שבו גילתי את הנזקים, בשעות הערב, כשישבתי עם בני המשפחה שלי, התקשר אלי תושב מהכפר בשם אחמד ועדכן אותי שמתנחלים מנסים להצית את החממות ושאני צריך להגיע מהר. נסעתי לשם מייד עם אח שלי. האורות של המכונית היו מכוונים לחממה וראיתי את אחמד. ראיתי גם שלושה או ארבעה פנסים בחלקה שצמודה לשלי. רצתי מיד לכיוון החממות. המתנחלים ברחו לכיוון הכביש ואחמד וצעירים אחרים ניסו לרדוף אחריהם אבל אני קראתי להם לחזור כי פחדתי שיתקפו אותם. המתנחלים ברחו לכיוון הכביש העוקף ובדרך הציתו אש אבל היא כבתה מיד כי זה היה בקרקע חרושה.
תקיפת ביתם של ר׳אדה ואיבראהים עיד ושריפה שגרמו חיילים
בסביבות השעה 23:30, הגיעו מספר מתנחלים לצדו הצפון-מזרחי של הכפר ותקפו את ביתם של ר'אדה, בת 46, ואיבראהים, בן 50, עיד, הורים לשמונה. ביתם נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מהמאחז חוות רונן. המתנחלים רגמו את בית המשפחה באבנים. חיילים שהגיעו למקום ירו רימוני גז לעבר התושבים שהגיעו להגן על הבית. החיילים ירו גם נורי תאורה, וחלקם גרמו להתלקחות שריפה במטע זיתים, שכובתה עי-ידיו תושבים וכוחות כיבוי אש פלסטיניים.
תושבי הבית נפגעו משאיפת גז ואחד התושבים שהגיע לסייע להם נפגע בכתפו מאבן שיידו מתנחלים. הוא הועבר לטיפול בבית חולים רפידיא ושם שוחרר לאחר שעבר צילומי רנטגן.
בצלם תיעד תקיפה קודמת של מתנחלים על בית משפחת עיד בגיבוי הצבא, ב-9.10.20.
ר'אדה עיד תיארה בעדותה את רגעי ההתקפה:
בסביבות השעה 23:30 הייתי בבית עם בעלי והילדים שלנו. פתאום שמעתי חבטות על הגג. הסתכלתי מהר במסך של מצלמות האבטחה, וראיתי כמה מתנחלים. מאז פיגוע הירי במחסום זעתרה צפיתי להתקפות של מתנחלים. הם תמיד תוקפים אותנו ונוקמים בנו כשקורה משהו למתנחלים או לצבא איפה שהוא בגדה המערבית.
אמרתי לכולם לסגור את התריסים ולנעול את הדלתות. הרעש של האבנים היה כל כך חזק, כאילו רעידת אדמה ממוטטת את הבית. האבנים פגעו בקירות ובגג, וכשהן פגעו בשער הברזל היה רעש אדיר. אנחנו חיים פה כמו בבית כלא, על כל החלונות שלנו מותקנות רשתות ברזל.
הבת שלי נור (12) נלחצה ופחדה מאוד. היא בכתה כל הזמן ורעדה. העברתי אותה ואת מוחמד (7) מחדר לחדר, אבל אף חדר לא הרגיש בטוח. התחלתי לצעוק ולקרוא לשכנים שיעזרו לנו. כי בדרך כלל המתנחלים עוזבים כשהם רואים שהתושבים מגיעים.
התקיפה נמשכה בין עשר דקות לרבע שעה ואז המתנחלים עזבו. חיילים שהגיעו איתם השליכו גז מדמיע ופצצות תאורה וחלק מהן גרמו לשריפה במרחק של 100-50 מטר מהבית.
בכל מקום היה ריח של הגז. הבאתי כמה בצלים, חתכתי אותם וחילקתי לילדים שלי. הבן שלי עבד א-רחמאן, בן 13, סובל מסינוסיטיס והגז המדמיע משפיע עליו קשה במיוחד. הפנים שלו האדימו מאוד והוא התקשה לנשום. הכנתי לו אינהלציה כדי להקל עליו לנשום.
אחרי שהמתנחלים עזבו התחלנו לבדוק מסביב לבית. גילינו שכמה עציצים בחצר נשברו. לא העזנו לעלות לגג ולראות את המצב שם כי פחדנו שהמתנחלים והחיילים לא התרחקו הרבה ושהם יחזרו ויתקפו אותנו. לא נרדמנו עד 4:00 לפנות בוקר. כשהתעוררנו עלינו לגג וגילינו שהמתנחלים שברו שם ארבעה פרוג'קטורים.