ב-2.3.21, בסביבות השעה 23:00, פלשו עשרות מתנחלים לחצר בית משפחת דמיידי, העומד בצדה הדרום-מערבי של העיירה, והמטירו עליו אבנים.
המתנחלים ניפצו ארבעה מחלונות הבית, התיזו צבע על קירותיו ושברו רעפים שהותקנו מעל דלת הכניסה. בנוסף, הם השחיתו לחלוטין מכונית שחנתה בחצר הבית: ניפצו את כל שמשותיה, ניקבו את כל צמיגיה, שברו את הפנסים והמראות וגרמו לנזקים לשלדה.
מאוחר יותר בלילה גילה תושב העיירה, שמכוניתו חנתה כמאה מטרים מבית משפחת דמיידי, כי המתנחלים ניפצו גם את שמשתה הקדמית.
מתחילת שנת 2020, בצלם תיעד 12 תקיפות של מתנחלים על תושבים, בתים ורכוש בעיירה חווארה.
בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, סיפר ר'אלב דמיידי, בן 48, נשוי ואב לחמישה, על תקיפת ביתו בידי המתנחלים:
ישבתי בסלון עם אשתי סנאא, ארבעת הילדים שלנו וכרם הארוס של הבת שלנו, רר'ד, בת ה-21. פתאום שמענו מהומה בחוץ ורעש של אבנים נוחתות, כמו גשם זלעפות. לא הבנו מה קורה. שמענו זכוכית מתנפצת. זכוכיות עפו בבית ונשמעו חבטות בדלת הכניסה, העשויה מתכת. זה היה מפחיד מאוד! לא ידעתי מה לעשות. הסתכלתי דרך חלון המטבח וראיתי 30-20 מתנחלים בחצר הבית שלנו. חלקם הרסו את הרכב של הארוס של בתי, כרם, ואחרים זרקו אבנים לעבר הבית.
עליתי לגג עם כרם, ומשם צעקנו על המתנחלים והזעקנו את השכנים. אשתי התקשרה גם לקרובי משפחה שלנו ולחברים כדי שיבואו להגן עלינו, כי כשהמתנחלים רואים אנשים מתאספים הם נבהלים ומסתלקים. וכך באמת היה - כשהם ראו אותנו, את קרובי המשפחה ואת החברים, הם התחילו להתרחק לכיוון ההתנחלות יצהר.
היינו לגמרי בהלם ממה שקרה. כמות האבנים שהייתה בחצר ועל מדרגות הבית היא בלתי נתפסת, והרעש שהן גרמו היה מאוד מפחיד.
אחרי חצי שעה בערך הגיעו רכב ביטחון של ההתנחלות ושני ג'יפים צבאיים שהגיעו כנראה בגלל שהתאספו שם מכוניות של תושבים שהגיעו כדי לעזור לנו. המתנחלים והחיילים שאלו מה קרה. סיפרנו להם מה המתנחלים עשו אבל לא היה איכפת להם והם מיד עזבו.
זאת לא הפעם הראשונה שמתנחלים תוקפים את השכונה שלנו. לפני כמה חודשים, הם תקפו את הבית של השכן שלנו והרסו את הרכב שלו.
כקילומטר מהבית שהותקף הוקמה ההתנחלות יצהר.