בצהרי יום שני, ה-23.11.20, התקרבה לצומת חווארה מכוניתם של יוסף מרעי (25), וחברו מוסטפא רמדאן (44), שעשו את דרכם לרמאללה. מרעי נהג במכונית, רמדאן ישב לצדו ובמושב האחורי ישב חבר נוסף. כשהגיעה המכונית למרחק של כ-500 מטר מצומת חווארה, ירדו מתנחלים משלושה כלי-רכב שחנו בצד הכביש והחלו ליידות אבנים על המכונית ולנסות לתקוף את הנוסעים שישבו בתוך הרכב. המתנחלים ניפצו את השמשה הקדמית, את הפנס הקדמי ואת חלון הנהג במכונית. אחת האבנים שהם השליכו פגעה בכתפו של מרעי.
מרעי המשיך בנסיעה והצליח להימלט מהתוקפים. לאחר שהתקדם כ-50 מטרים עצר את המכונית ורמדאן החליף אותו בנהיגה. הם המשיכו לכיוון צומת חווארה, שם נתקלו בתאונת דרכים. מרעי סיפר לשוטרים שעמדו במקום מה אירע והשוטרים ביקשו מפרמדיקים שנכחו בזירת התאונה לטפל בכתפו. לאחר מכן הגיע למקום אמבולנס של הסהר האדום ופינה אותו לבית החולים רפידיא בעיר שכם. חברו, שישב במושב האחורי בזמן התקיפה, נסע איתו. השוטרים המליצו למוסטפא רמדאן, שנשאר במכונית, להגיש תלונה במשטרת אריאל - אך הוא לא ראה טעם לעשות כן.
בינתיים הגיעו גם המתנחלים התוקפים לזירת התאונה והחלו ליידות אבנים על מכוניות פלסטיניות שהמתינו בפקק. חיילים שהגיעו למקום הרחיקו אותם.
רמדאן המשיך לבית החולים רפידיא, שם פגש את חבריו, ולאחר בדיקות וטיפול ראשוני חזרו השלושה לבתיהם. תיקון הנזקים שנגרמו למכונית הסתכם ב-1,200 ש"ח.
יוסף מרעי, תושב תל, תיאר את התקיפה בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:
נסעתי עם שני חברים שלי לרמאללה. כשהתקרבנו לצומת חווארה, ראיתי שלוש או ארבע מכוניות עם לוחיות רישוי ישראליות עומדות בצד שמאל של הכביש. כשהגענו למרחק של 15-20 מטר מהן יצא מביניהן פתאום נער, שנראה בן 15 לכל היותר, ובידיו שתי אבנים. הוא זרק על המכונית שלנו את האבנים ופנה לעמוד לפניה.
אני נהגתי לאט, במהירות של לא יותר מ-50 קמ"ש, ונאלצתי לעצור כדי לא לדרוס אותו. או אז יצאו ממכוניות נוספות יותר מ-15 מתנחלים והתחילו לזרוק עלינו אבנים. אחת האבנים פגעה בשמשה הקדמית וסדקה אותה ואבן אחרת פגעה בשמשת החלון הצדדי שלי, שברה אותה ופגעה בכתף שלי.
ניסיתי לחזור אחורנית, אבל פתאום נעצרה מאחורי עוד מכונית של מתנחלים וירדו ממנה ארבעה או חמישה מתנחלים.
ניסיתי לצאת מהאוטו כדי להתגונן, אבל אחד המתנחלים סגר את הדלת בחבטה חזקה, תפס אותי בצוואר ודרך החלון התחיל לדחוף אותי בכוח. מתנחלים אחרים ניסו לפתוח את הדלת האחורית.
הרגשתי סחרחורת. בקושי החזקתי מעמד. הם היו כמו חיות פרא. הרגשתי שנפלנו לתוך מלכודת. הם צעק וקיללו, ודרשו מאיתנו - בעברית ובערבית - לצאת מהאוטו.
הצלחתי רק בקושי להתניע שוב את המכונית. נסעתי מהר וגם המתנחלים נסוגו קצת מאיפה שהיו. אחרי נסיעה של כמה עשרות מטרים עצרתי שוב, כי לא הייתי מסוגל לנהוג. ביקשתי ממוסטפא להחליף אותי. התחלפנו ובינתיים המתנחלים התחילו לרוץ אלינו.
מוסטפא רמדאן, אב לשניים, תושב תל שבמחוז שכם, תיאר את מה שאירע לאחר שהחל לנהוג:
התקדמתי בערך 200 מטרים וכשהיינו לפני כיכר יצהר/חווארה, נתקלנו בתאונת דרכים בין שתי מכוניות ישראליות. היו שם ניידת משטרה ואמבולנס.
התקדמתי אליהם ואמרתי לשוטר שמתנחלים תקפו אותנו ואחד מאיתנו פצוע. הוא סימן לנו לעצור וקרא לאחד הפרמדיקים. הפרמדיק ניסה להרגיע את יוסף, שהיה מותש וסבל מהתכווצויות בחלק השמאלי של הגוף, בזרוע וברגל. המצב שלו הדאיג אותי. אחר כך הגיע אמבולנס של הסהר האדום ופינה אותו לבית החולים.
בינתיים הגיעו המתנחלים והתחילו ליידות אבנים על מכוניות פלסטיניות שנעצרו בגלל התאונה. הם עשו את זה בנוכחות משטרה וחיילים פגעו בכמה מכוניות.
אני נשארתי במכונית עד שהמתנחלים התרחקו. השוטרים רשמו את הפרטים שלי ושל החברים שלי, ואת התיאור של מה שקרה לנו, וביקשו שנגיע שלושתנו לתחנת המשטרה באריאל כדי להגיש תלונה. אף אחד מאיתנו לא הלך כי אנחנו לא רואים בזה שום טעם.