בצהרי יום שישי, ה-23.10.20, מסקו בני משפחת זיבן זיתים במטע שלהם שמדרום לכפר. פתאום הופיעו במטע כשבעה מתנחלים, הקיפו את בני המשפחה והחלו ליידות עליהם אבנים.
האחים עימאד (58) ובשיר (64) זיבן תפסו מחסה מאחורי עץ זית, בעת ששלושה מבני המשפחה צעקו על המתנחלים וניסו להרחיקם מהמקום. בנות המשפחה, שמסקו זיתים כעשרים מטרים מהמקום, הזעיקו תושבים שעבדו בחלקות סמוכות.
בשלב זה הגיעו למקום כעשרים מתנחלים נוספים, חלקם רעולי פנים, חמושים במקלות עץ ומוטות ברזל. המתנחלים המשיכו ליידות אבנים על המוסקים ואחת מהן פגעה בראשו של מוחמד זיבן, בן 32, שפונה מהמקום. מוחמד טופל ושב למטע על גב סוס. המתנחלים נבהלו והתרחקו מהמקום.
מוחמד זיבן, שסבל מסחרחורת לאחר האירוע, נלקח לבית החולים רפידיא בשכם שם אובנו קרע בקרקפתו ודימום באוזנו. הוא הועבר לבית החולים אל-איסתישארי ברמאללה, שם אושפז לצורך מעקב ושוחרר לביתו כעבור יומיים.
אביו, עימאד זיבן, תושב בורין בן 58 ואב לארבעה, מובטל ומסגר במקצועו, סיפר על התקיפה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי:
ביום שישי, ה-23.10.20, בסביבות 7:30 בבוקר, הגענו עם אשתי דלאל (54) והילדים שלי, מוחמד (32) ומוסא (28), אחותי כיפאח (53), אחי בשיר (64) אשתו באסמה (56) והבן שלהם אחמד (34), לחלקת האדמה שלנו שנמצאת בצד הדרומי של הכפר - באזור שנקרא "ח'לת אל-ר'ול". בערך קילומטר מהחלקה הוקמה ההתנחלות יצהר, שיושבת על האדמות של הכפר שלנו והכפרים הפלסטיניים הסמוכים.
האדמה שלנו משתרעת על פני שטח של ארבעה דונם, וגדלים עליה קרוב ל-100 עצי זית, 15 שקדיות ושני גפנים. את כל העצים נטע סבא שלי, זכרונו לברכה, וכולם גדולים ופוריים.
אני אוהב את האדמה שלי ועובד בה הרבה. לא צריך תיאום כדי להגיע אליה ואני עובד שם בכל העונות. גם בעונות של השקדים והענבים.
אני קשור מאוד לאדמה הזאת ותמיד מגיע עם המשפחה למסיק למרות שיש לי בעיות גב ואני לא ממש יכול למסוק. אני אוהב להיות שם עם המשפחה ורוצה לשמור עליה מפני המתנחלים.
אחרי שהגענו לאדמה התיישבתי ועקבתי אחר המתרחש. בסביבות 12:30 פתאום עפו עלינו אבנים. אחת מהן עברה מעל לראש שלי ושמעתי את הבנים שלי צועקים. המתנחלים הגיחו מאחורי העצים שבצד המזרחי של המטע. הם התקרבו אלינו בלי שנרגיש בכלל. הם היו בערך שבעה, רעולי פנים, והם עמדו במקום קצת יותר גבוה מאתינו, במרחק של איזה ארבעה מטרים, וזרקו עלינו אבנים.
אני ואחי בשיר, שהיה לידי, ניסינו למצוא מחסה מאחורי אחד העצים.
הבנים שלנו ניסו להגן עלינו ולהרחיק את המתנחלים. בנות המשפחה שעבדו כעשרים מטרים מאתנו ולא נפגעו, הזעיקו תושבים מהכפר שעבדו בחלקות הסמוכות. בינתיים הגיעה עוד קבוצה של בערך 25 מתנחלים, והם הקיפו אותנו מכל הצדדים. ראיתי שחלקם מחזיקים מקלות עץ ומוטות ברזל.
הבן שלי, מוחמד, נפצע מאבן שפגעה לו בראש ונפל על האדמה. אחיו מוסא הרחיק אותו משם ושאר הבנים שלי ניסו להגן עלינו uיידו אבנים בחזרה על המתנחלים. המתנחלים המשיכו לזרוק עלינו אבנים.
בסוף הבן שלי מוחמד חזר על סוס והבריח משם את המתנחלים. בינתיים הגיעו גם כמה תושבים מהכפר. מאוחר יותר מוחמד הרגיש סחרחורת אז לקחתי אותו לבית החולים רפידיא שבשכם.
בבית חולים עשו לו צילום רנטגן, והתברר שיש לו קרע בקרקפת ודימום באוזן. העבירו אותו לבית חולים "אל-איסתישארי" ברמאללה כי חשבו שהוא יצטרך ניתוח, אבל בסוף החליטו שזה לא נחוץ כי המצב שלו התייצב והוא הרגיש יותר טוב. הוא שוחרר מבית החולים ב-25.10.20.
כקילומטר מחלקת האדמה של משפחת זיבן הוקמה ההתנחלות יצהר.