ביום שבת, ה-24.10.20, שהו בני הזוג עבד אל-באסט (52) ומייסאא (52) אחמד, הורים לשישה, בביתם. כמה מילדיהם ונכדם היו גם הם בבית באותה שעה. בסביבות השעה 15:30 התקשר תושב הכפר למשפחה, והודיע כי הבחין במתנחלים המתקרבים לבית. עבד אל-באסט יצא החוצה והבחין בכ-20 מתנחלים שהגיעו למקום, וניסה למנוע מהם מלהתקרב לביתו.
בתגובה, התחילו המתנחלים החלו ליידות בו אבנים. אחת מהן פגעה בראשו, שהחל לדמם.
לאחר כשעה הגיע למקום ג'יפ צבאי, והחיילים שנסעו בג'יפ השליכו מספר רימוני הלם לעבר תושבים שהתאספו כדי להגן על הבית המותקף. המתנחלים התרחקו כמאה מטר מהמקום, כשהם מלווים על-ידי כמה מהחיילים, ששמרו שהם לא יתקרבו. חיילים אחרים נשארו בסמוך לבית. לאחר כחצי שעה עזבו החיילים והמתנחלים את המקום.
עבד אל-באסט אחמד טופל בבית חולים רפידיא בשכם, ראשו נחבש והוא שוחרר לביתו. בעדות שמסר ב-25.10.20 לתחקירנית בצלם, סלמא א-דיבעי, סיפר על המתקפה שספג:
היינו בבית עם אשתי, כמה ילדים - מוחמד, אניס וביסאן - והנכד שאם. בשבתות אני בכוונה לא הולך לעבודה ונשאר בבית בגלל שהמתנחלים נוהגים לתקוף את הבתים שלנו. בסביבות 15:30 בצהריים התקשר אחד התושבים מהכפר והודיע לי שקבוצה של מתנחלים עושה את דרכה לכיוון הבית שלנו ממזרח.
עליתי מיד לגג וראיתי בערך 20 מתנחלים רעולי פנים מאחורי הבית הסמוך, השייך לבן שלי, רפיק. ירדתי למטה וביקשתי מאשתי לסגור את כל החלונות והדלתות. יצאתי החוצה כדי לצעוק על המתנחלים שיתרחקו, כי פחדתי שהם יכנסו לבית.
שלושה מטרים הפרידו ביני לבין המתנחלים, וכשהם ראו אותי הם ישר התחילו לזרוק עליי אבנים. ניסיתי להתחבא מאחורי הגדר, והרמתי מקל שהיה על הרצפה כדי להפחיד אותם ולהרחיק אותם, אבל הם המשיכו לזרוק עליי אבנים. שמעתי את אשתי צועקת וקוראת לעזרה, אבל ידעתי שהשכנים שלנו במסיק ואם יש מישהו נמצא בבתים סביב זה רק נשים וילדים.
המתנחלים זרקו עליי המון אבנים שפגעו לי ברגליים, בכתפיים ובידיים. אחת האבנים פגעה לי בראש ושמעתי אחד מהם אומר: "דם!". עניתי שלא קרה כלום, ופתאום ראיתי המון דם נוזל. בדיוק אז הגיעו תושבים מהכפר והמתנחלים התרחקו קצת והמשיכו לזרוק עלינו אבנים. אחרי שעה בערך הגיע ג'יפ צבאי מכיוון ההתנחלות יצהר, החיילים התקדמו אלינו, זרקו להערכתי ארבעה רימוני הלם וירו כמה יריות באוויר. אחד מהם אמר שהוא הקצין, שהוא לא רוצה בעיות ושהמשטרה בדרך.
המצב נרגע קצת ואמרתי לאנשים מהכפר שהמשטרה תגיע ואנחנו נגיש תלונה. המתנחלים התרחקו בערך מאה מטרים ושישה חיילים שהיו איתם מנעו מהם להתקרב אלינו. שאר החיילים נשארו לידינו כדי למנוע מאיתנו להתקרב למתנחלים.
בערך שעה אחרי האירוע ראש מועצת הכפר לקח אותי לבית החולים, שם תפרו לי את הפצע ושחררו אותי הביתה. כשהגעתי הביתה התברר לי שהמשטרה בכלל לא הגיעה והחיילים נשארו באזור עד הלילה ועזבו.