איאד חוסיין, בן 42 ואב לשניים, יצא לטייל בחלקו הצפוני של כפרו עינבוס ביום שבת, ה-16.5.20, והתיישב לנוח מתחת לעץ. הייתה זו שעת הצהריים כששמע פתאום קולות, וכשהסתובב ראה שלושה מתנחלים במרחק של כמה עשרות מטרים ממנו. המתנחלים החלו להשליך עליו אבנים ואחת מהן פגעה במצחו, שהחל לדמם.
חוסיין קם ונמלט לכיוון הכפר, כשהמתנחלים דולקים אחריו, ובדרך נפל ונפצע בידו. הוא התרומם והמשיך לנוס על נפשו, אך למזלו המתנחלים ויתרו על המרדף וחזרו על עקבותיהם, ככל הנראה לכיוון המאחזים שליד ההתנחלות יצהר – מאחזים שהוקמו במרחק של כקילומטר מהכפר.
כשהגיע לעינבוס, התקשר חוסיין לגיסו, שהגיע והסיע אותו למרפאה בחווארה. במרפאה נחבשה ידו והפצע במצחו נוקה. חוסיין הועבר לבית החולים רפידיא בשכם, שם עבר צילומי רנטגן, הפצעים בידו נתפרו והוא שוחרר לביתו.
לפני מספר חודשים, מתנחלים הציתו כיתת לימוד בבית ספר יסודי בעינבוס וריססו כתובת נאצה על קיר חיצוני של הבניין, כ-200 מטרים מהמקום שבו הותקף חוסיין על-ידי מתנחלים.
יומיים לאחר האירוע, תיאר איאד חוסיין את תחושותיו בעדות שמסר לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי:
לא הייתה לי ברירה אלא לברוח. כשהם רדפו אחריי – הרגשתי כמו טרף של המתנחלים. הם רדפו אחריי ואני פחדתי מאוד. הלב שלי כמעט עצר מרוב פחד. הרגשתי סחרחורת ותשישות.