ביום שלישי, ה-10.3.20, נסעו שניים מתושבי תורמוסעיא, מוסא אבו עוואד וחתנו טארק א-רפאעי, בדרך עפר המובילה אל כפרם. איתם במכונית נסעו אדם ונור – תאומים בני שנתיים וחצי, ילדיו של טארק. כשחלפו לא רחוק ממאחז עדי-עד, הגיחו מאחוריהם שלושה מתנחלים, רכובים על אופנועים, עקפו את הרכב וחסמו את דרכו.
המתנחלים ירדו מהאופנועים וניגשו לרכב, צועקים בעברית ובערבית "למה הגעתם לפה? מה אתם עושים פה? נירה בכם ובילדים שלכם!". הם דרשו לראות את תעודות הזהות של הנוסעים, ולאחר דין ודברים אבו עוואד וא-רפאעי הושיטו את תעודותיהם. כאשר בעלי התעודות ניסו לקבל אותן חזרה, והמתנחלים לא מיהרו להשיבן להם, התפתחה במקום תגרה קולנית שהעירה את התאומים משנתם והם החלו לבכות.
בשלב הזה האירוע הקצין באחת: אחד המתנחלים הושיט את ידיו כדי להוציא את אדם מהמושב האחורי, ורק לאחר דחיפות ומשיכות אבו עוואד וא-רפאעי הצליחו לחלצו מידיהם ולהיכנס חזרה למכונית.
א-רפאעי סובב את המפתח בסוויץ' כדי להימלט מהמקום. או אז, לפרידה, שבר אחד המתנחלים את החלון האחורי של מכוניתו באמצעות קת הרובה שלו.
דרך חלונות המכונית המתרחקת הבחינו הנמלטים במתנחלים חוזרים למאחז עדי עד.
טארק א-רפאעי תיאר את שעבר עליו, על בניו ועל חותנו באותו יום קשה, בעדות שמסר לתחקירן בצלם, איאד חדאד:
אחרי התקיפה הילדים היו מבוהלים ומפוחדים. הם לא יכלו לישון באותו לילה. גם אני לא יכולתי לישון, נשארתי ער ומוטרד וחשבתי על האירוע. היו לי מחשבות מחרידות.
אחרי שהגשתי תלונה, אחד הקצינים מהמת"ק הישראלי יצר איתי קשר ושאל אותי על האירוע. זאת היתה שיחת ועידה עם נציג מהמת"ק הפלסטיני, ואחרי שתיארתי מה קרה, הוא אמר "המעשה הזה לא מקובל ומגונה, והניסיון לפגוע בילדים מהווה קו אדום ואסור לשתוק על זה". אחר כך הוא אמר: "אנחנו מקווים שלא יהיו תגובות מצידכם...".
הקצין הבטיח לי שיחקרו את האירוע וביקש ממני להגיש תלונה בתחנת המשטרה הישראלית בבנימין. אמרתי לו שאנחנו אנשים שלא עושים בעיות, שהילדים שלי בעלי אזרחות אמריקאית, וש"המתנחלים האלה פוגעים קודם כל בכם ובמוניטין שלכם, כי הם מתנהגים כמו שודדים וכנופיות". הוא ענה: "כן... אלה נוער הגבעות. פורעי חוק! אנחנו רודפים אחריהם ואני מבטיח לך שנטפל בנושא".
10.3.20, תורמוסעיא – מתנחלים מעכבים רכב פלסטיני, מאיימים על הנוסעים, מנסים לחטוף תינוק ושוברים את חלון הרכב בקת הרובה שלהם.