בצלם בקצרה + דוח חדש

 

 
 

חברות וחברים,

לפני כעשרים שנה התקבל במשרד בצלם פקס ממשרד המשפטים, שנשא את הכותרת "תזכיר חוק לטיפול בתביעות בשל פעולות כוחות הביטחון ביהודה והשומרון וחבל עזה (פטור מאחריות והענקת תשלום), התשנ"ז-1997". במסמך שהגיע מצאנו, להפתעתנו, נוסח של הצעת חוק חדשה שנועדה להעניק למדינה פטור מוחלט מתשלום פיצויים בגין נזקים שגרמו כוחות הביטחון לפלסטינים בשטחים.

ההצעה עוררה התנגדות נחרצת בקרב ארגוני זכויות האדם ומשפטנים בארץ ובעולם ונגנזה. ואולם המדינה לא זנחה את כוונתה להפסיק ולשלם פיצויים לפלסטינים, והמשיכה לפעול להשגת מטרתה זו. בהדרגה, שורה של תיקונים לחוק הרחיבו את הפטור מתשלום פיצויים שכבר היה קיים בחוק בגין "פעולה מלחמתית" והציבו מכשולים ביורוקרטיים וראייתיים בפני פלסטינים המבקשים להגיש תביעות. תיקונים אלה, בשילוב פרשנות מרחיבה של בתי המשפט, הפכו לאפסיים את סיכוייהם של תושבי השטחים לקבל פיצויים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון. בסופו של דבר, תכליתה המקורית של הצעת החוק הגנוזה – הושגה.

צפו בסיפורה של בסמה מנסור, אם לעשרה ילדים, שנפצעה מירי חיילים כשעמדה ליד חלון בתוך ביתה בשכם.

במאי 2016, פרסם בצלם את דו"ח "עלה התאנה", שעסק במערכת אכיפת החוק הצבאית. בדו"ח נימקנו את החלטתנו להפסיק להפנות תלונות למערכת זו, שמתפקדת בעיקר כמנגנון טיוח ויוצרת מראית עין של אכיפה יעילה של החוק. כך במישור הפלילי. אלא שגם במישור האזרחי טורחת ישראל על יצירתה של מראית עין: לכאורה, פלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון בשטחים יכולים, אם רק ירצו, להגיש תביעת פיצויים, אולם רק בודדים יצליחו לחצות את המכשולים שהציבו בפניהם המדינה ובתי המשפט.

תכליתם של מנגנונים אלה היא לאפשר לישראל להתחמק מנשיאה בתוצאות כלשהן בגין הפגיעה בפלסטינים, תוך שימור מראית עין של שלטון החוק. ההפקה המוקפדת הזו, עליה טורחות רשויות המדינה השונות, נועדה בעיקר לאפשר לישראל לשמר את שלטון הכיבוש, הנמשך כבר חצי מאה. ישראל מבקשת למזער את מחירו, אנחנו דורשים לסיימו.

קראו את הדו״ח החדש -  פטוּר בלא כלום - כיצד מועלת ישראל בחובתה לשלם פיצויים לפלסטינים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון.

עו״ד יעל שטיין,
מנהלת מחלקת המחקר
בצלם
 

תודתנו ל-124 הישראלים שתרמו לנו בפברואר, כמחצית מהם תורמים חודשיים.
 
  • המנהל האזרחי ממשיך להרוס מבנים ותשתיות ולשבש את חייהם של קהילות פלסטיניות בבקעת הירדן.

בינואר ופברואר המנהל האזרחי הרס תשתיות מים והותיר חקלאים פלסטינים ללא מקור מים למשפחותיהם, לצאנם ולגידוליהם החקלאיים.
ב-20.2.17,  המנהל האזרחי הרס קרוואן שנתרם לקשישה בקהילה סמוכה לח'אן אל-אחמר וצינור מים בבקעת הירדן.
ב-19.2.17, המנהל האזרחי חילק צווי הפסקת עבודה לכל המבנים בקהילת ח'אן אל-אחמר, כולל בית הספר.

בשנת 2016 הגיע מספר בתי המגורים שהרסו הרשויות הישראליות ברחבי הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, בתואנה של בנייה ללא רישיון, לשיא מאז החל בצלם לתעד את הנושא. 88 בתים במזרח ירושלים ו-274 בתים בשאר הגדה המערבית. זאת, בשעה שישראל היא המונעת מפלסטינים במכוון בנייה חוקית באזורים אלה. מדיניות זו פוגעת אנושות בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של עשרות אלפי פלסטינים באופן ישיר ובמאות אלפים נוספים באופן עקיף – ומעידה כאלף עדים על כוונותיה ארוכות הטווח של ישראל, להוסיף ולשלוט בשטח תוך דיכוי ונישול של תושביו.
 
  • דוקומנטרי אינטראקטיבי חדש בהפקת בצלם מזמין את הציבור לסיור וירטואלי בין החומות השקופות של הכיבוש.
בפרויקט "החומות השקופות של הכיבוש" מוזמן הציבור לסייר בבורקה, פרבר כפרי של רמאללה שנותק ממנה בשל הגבלות שונות שהטילה עליו ישראל. באמצעות סיור וירטואלי המובל על-ידי תושבות ותושבי הכפר המשמשים כמעין מדריכי תיירים, הפרויקט מציג את סיפורו של הכפר וממחיש היבטים שונים בשגרת חייהם של פלסטינים תחת הכיבוש. 
 
  • נשים תושבות רצועת עזה סיפרו על החיים ללא חשמל במרחק שעה וחצי מתל אביב.
תושבי רצועת עזה מקבלים אספקת חשמל בתורות, למשך בין ארבע לשמונה שעות בכל פעם. בעזה סובלים ממחסור חמור בחשמל מזה עשור, מאז הפציצה ישראל את תחנת הכוח של עזה בשנת 2006. ישראל מונעת את שיקום התחנה, מעכבת תיקונים ושדרוגים במערכת החשמל ומחייבת את הרשויות לקנות דלק ממנה בלבד במחיר שהתושבים מתקשים לעמוד בו.
 
  • שברון לב: על אכזריותה של מדיניות פיצול המשפחות הישראלית

״"קשה מאוד כששוללים ממך את הזכות הכי בסיסית. לפגוש את הילדים שלך מתי שתרצה, לחבק אותם. קשה מאוד לדכא את הגעגועים. אני כל-כך רוצה לחבק את הבת שלי. אדם אינו יכול לצפות מראש את הגעגועים או התשוקה לחבק את הילדים או הנכדים שלו. שללו לנו את החוויות האלה, ואת הזכות לראות את האנשים הכי יקרים ללבנו."
לעדויות של משפחות המפוצלות בין הגדה המערבית ועזה.
 
  • חייל דחף קשישה בת 80 שאיבדה את הכרתה, במהלך פשיטה שנועדה להרתיע תושבי כפר פלסטיני מהשתתפות במחאה לגיטימית.

החיילים, שהיו רעולי פנים, התנהגו באלימות ובבריונות, איימו על תושבי הבתים – לרבות ילדים, ודחפו קשישה שנפלה ואיבדה את הכרתה. החיילים איימו עליהם לבל ישתתפו בהפגנות השבועיות המתקיימות בכפר מאז 2011, אז הועבר הכביש המחבר בין הכפר לשכם לשימושם הבלעדי של מתנחלים. איומים אלה, פוגעים בזכות הביטוי, המחאה וההפגנה בכפר.
 
  • המנהל האזרחי עקר כאלף עצי זית כדי לסלול כביש עוקף על 104 דונם מקרקעות הכפר עזון במחוז קלקליה.

ב-15.1.17 החלו כוחות המנהל האזרחי בעקירת עצי זית ובשיטוח קרקע הסמוכה לכפרים הפלסטיניים עזון וא-נבי אליאס. ההפקעה נעשתה בתואנה של טובת "הציבור", אך מדיניות ישראל הרואה בשטח C כזה שנועד לשימושה הבלעדי, כמו גם לחצי המתנחלים למען סלילת הכביש והצהרות כוזבות שהושמעו בעבר בדבר הפקעת קרקעות פלסטיניות למען "האינטרס הציבורי" מלמדים על המדיניות הישראלית ומטרותיה.
 
  • מקרה נוסף של הרוג שלא סיכן איש: חייל ירה למוות באחמד ח׳רובי בן ה-19.

בלילה שבין ה-21-22.12.16 נכנסו כוחות הביטחון לכפר עקב כדי לאטום את ביתו של אדם שביצע פיגוע, וירו למוות באחמד ח'רובי, בן 19, תושב אל-בירה, שהגיע למקום עם חבריו כדי למחות נגד האטימה. 
 
  • הצבא העניש את 10,000 תושבי עזון במשך שבועיים וחצי על מעשי יחידים.

ענישה קולקטיבית אסורה על-פי סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית הקובע שאין להעניש אדם על עבירה שהוא עצמו לא ביצע. החל מחודש ינואר חסם הצבא את הכניסה הראשית לכפר עזון לכלי רכב למשך שבועיים וחצי, באופן כמעט רציף, כעונש קולקטיבי על יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה וירי בכביש ראשי העובר בסמוך לכפר. חסימת הכביש השפיעה גם על 6,000 תושבי כפרים נוספים באזור.
 
Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list
 

 

 

Date