 |
ניתוק תושבי שלושת הכפרים מאדמות החקלאות והמרעה וממקורות המים הטבעיים שלהם – במקביל להתרחבות שטחן הבנוי של ההתנחלויות ולהתפשטות שטחי החקלאות והמרעה שלהן – ערער את חיי התושבים הפלסטינים, דרדר רבים מהם למצוקה כלכלית וכפה עליהם מציאות של עוני, תלות בגורמים חיצוניים וחוסר ביטחון תזונתי וחברתי. אובדן הגישה למשאבים אלה – כמו גם למרכזים עירוניים, לדרכים ולקהילות בעלות דפוסים תרבותיים וכלכליים דומים – גרם להריסתו של אורח החיים ושל מאפייני הזהות התרבותית הייחודיים לאזור. (צפו בבלוג צילום)
בשבועות האחרונים מתנהל דיון ציבורי סוער במאמצי הממשלה להימנע מפינוי המאחז עמונה. עיני רבים נישאות אל עבר כמה עשרות קרוואנים על גבעה, אבל מאחורי הגבעה הבודדת הזאת מסתתרות יותר ממאתיים התנחלויות החולשות על יותר משלושה מיליון דונם. בדו״ח שפרסמנו אנו מציעים מבט אחר על מנגנון הסיפוח הממוסד של אדמות הגדה המערבית, המהווה חלופה לפרשנויות צרות שמסיטות את הדיון מרוב השטחים ומרוב הפלסטינים וממקדות אותו רק בזכויות הקניין הפרטי של אותם תושבים פלסטינים שבית המשפט הישראלי הכיר בבעלותם על אדמותיהם.
גם אם תפונה עמונה ותועתק לאדמות סמוכות שייגזלו בדרך אחרת – רשמית וחוקית לכאורה על פי פרשנות מעוותת ומניפולטיבית של הדין – מציאות הגזל והנישול של פלסטינים מאדמותיהם תימשך ושגרת הכיבוש תעמוד בעינה. את מאחז עמונה צריך לפנות, אך דין עופרה, אריאל ואלון מורה כדין עמונה – מפעל ההתנחלויות כולו אינו חוקי, ושום אקרובטיקה משפטית לא תעזור.
שלכם,
אדם אלוני
מחבר הדו״ח
|
| |
|
|
 בשכונת בטן אל-הווא שבלב סילוואן מתנהל מהלך הגירוש הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים. בסיועם ובתמיכתם של הממשלה ובתי המשפט, עמותת "עטרת כהנים", המחזיקה כבר ב-6 מבנים בשכונה, מתכננת לפנות 81 משפחות פלסטיניות מבתיהן. תושבי השכונה, הסובלים כמו יתר הפלסטינים במזרח ירושלים מאפליה חמורה בהשקעות ובשירותים, נאלצים להאבק גם על הזכות לגור בבתיהם. מהלך זה הוא חלק בלתי נפרד מפעילות הרשויות ועמותות המתנחלים לייהוד אגן העיר העתיקה. כ-2,800 מתנחלים כבר מתגוררים בלב שכונות פלסטיניות בעיר העתיקה ובסביבתה, ונוכחותם גוררת נוכחות מוגברת של כוחות הביטחון ומאבטחים פרטיים. אלה מפעילים אלימות נגד התושבים ומשבשים את החיים באזור, שבו חיים כ-100,000 פלסטינים. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
|
|
 על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי הוגשו בין ינואר לאוקטובר 2016 7,267 בקשות להיתרי כניסה על-ידי חולי סרטן ו-2,042 מהן נדחו או שטרם נענו. בשל היקף השליטה ברצועה שהותירה ישראל בידיה, האפשרות לפתח שירותי בריאות בעזה, כמו גם יכולתם של תושביה לקבל שירותים כאלה מחוץ לרצועה - תלויים גם היום בישראל. אלא שההגבלות שמטילה ישראל מעכבות את פיתוח המערכת המקומית, ובה בעת היא מצמצמת את מספר החולים שלהם היא מאפשרת לצאת לטיפול בתחומה או בגדה המערבית. אף שחולים רבים אינם יכולים לקבל מענה במערכת הקיימת בעזה, ישראל מגבילה מאוד את מתן ההיתרים לטיפול בשטחה ומאז "מבצע צוק איתן" צמצמה עוד יותר את מספר ההיתרים שהיא מנפיקה. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
|
|
 ב-3.11.16 נכנסו חיילים באישון לילה לבית משפחת סאלם במחנה אל-עמארי שבמחוז רמאללה, ערכו חיפוש אלים, העירו ילדים משנתם ועצרו שמונה מבני המשפחה. אם המשפחה שוחררה בשעות הערב והשאר – למעט אחד, שעודנו עצור – שוחררו לבתיהם לאחר שבוע, בהם קטין בן 15. המקרה ממחיש את השימוש הגורף שעושה מערכת הביטחון בסמכויותיה, תוך היתלות בהצדקות ביטחוניות קלושות ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה מופרעת שגרת חייהם – הרעועה ממילא – של תושבי הגדה. כניסות ליליות לבתים, הכרוכות בהטלת אימה על התושבים, פגיעה בכבודם והרס רכושם, מתרחשות מדי לילה ברחבי הגדה והפכו כבר מזמן לחלק אינהרנטי משגרת הכיבוש. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
|
|
 כבר למעלה מעשרים שנה שישראל מנהיגה בחברון מדיניות של הפרדה תוך אפליה, המיושמת בעיקר באמצעות מחסומי קבע רבים. מאז חודש אוקטובר 2015 הרחיב הצבא את התשתית במחסומים הקיימים, החמיר את הבידוק והחל להגביל את כניסת הפלסטינים לחלק מהשכונות. בכך נוספו על מדיניות ההפרדה תוך אפליה שאוכפת ישראל במרכז העיר חברון נדבכים נוספים של ענישה קולקטיבית חמורה המוטלת על התושבים הפלסטינים. התנהלות זו, שאינה מאפשרת שום שגרת חיים נורמלית באזור, מאלצת את תושביו לנטוש אותו, ובכך מקדמת את הטרנספר השקט והמתמשך של פלסטינים ממרכז העיר. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
|
|
 ב-25.10.16 התפרסם בכלי התקשורת כי תחקיר צבאי קבע ש"כוחות צה"ל ומשמר הגבול היו יכולים לנהוג אחרת בתקריות הירי שהתרחשו בשבועיים האחרונים ובחלקן אף להימנע מירי". מתחקיר בצלם עולה כי בשלושה מהמקרים הרגו כוחות הביטחון שני פלסטינים, אחד מהם בן 15, ופצעו פלסטיני נוסף בן 15, ללא כל הצדקה. למרות זאת, מערכת הביטחון בחרה להתמודד עם המקרים בדרכים שלא יובילו לשינוי מהותי בהתנהלות החיילים בשטח או לנקיטת צעדים כלשהם נגד האחראים לירי, ולא יימנעו את הישנותם של מעשים דומים בעתיד. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
|
|
 בשבועות האחרונים שב הצבא וקיים מספר פעמים אימונים בתוך שטחי מגורים או מרעה של קהילות פלסטיניות בטענה שמדובר ב"שטחי אש". זאת על אף העובדה שקהילות אלה חיות ורועות את צאנן באדמות אלה מזה שנים ארוכות. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות גורמים להפרעה חוזרת ובלתי נסבלת, אשר מערערת את עצם יכולתן של קהילות אלו להמשיך ולחיות בבתיהן. ישראל ככוח כובש אינה רשאית להשתמש בקרקע לצרכים צבאיים כלליים כמו אימונים, ובוודאי שאינה רשאית לפגוע בפרנסת תושבים מוגנים באמתלה זו ולפעול לגירושם מבתיהם. |
| להצגת ההמשך >> |
| |
בצלם בתקשורת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
