ניוזלטר

ב-30.12.15 הגישה פרקליטות מחוז המרכז כתב אישום נגד שני החיילים שירו והרגו את סמיר עווד, בן 16, ליד גדר ההפרדה בבודרוס ב-15.1.13. עובדות המקרה המתוארות בכתב האישום דומות מאוד לתוצאות תחקיר בצלם ועולה מהן בבירור כי לירי בסמיר עווד לא הייתה כל הצדקה והוא נעשה בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. הפער בין חומרת ההתנהלות ובין הסעיף הקל שבו הואשמו החיילים בלתי נתפס ומקומם והוא משדר מסר ברור לאנשי כוחות הביטחון בשטחים: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, ותחרגו מההוראות, נפעל כדי לטייח ולוודא שהדבר יסתיים בלי דין וחשבון אמתי.

החודש פורסם כי השב"כ נקט "אמצעים מיוחדים" נגד חשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה. זהו שם קוד להתעללות פיזית ונפשית שהיא חלק ממשטר החקירות שגיבש השב"כ בעקבות פסיקת בג"ץ שאסרה על עינויים לפני 16 שנה. שריפת בית המשפחה על יושביו היא אחד ממעשי האלימות המחרידים שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים. רשויות אכיפת החוק חייבות לפענח אותו ולהעמיד לדין את העבריינים. אולם, אל להן לעשות זאת תוך הפרה של זכויות החשודים. על הרשויות גם לבטל גם את איסור מפגש עם עורך הדין שהוטל על כל הנחקרים הפלסטינים, ולהפסיק את משטר ההתעללות והעינויים המופעל כשגרה נגד נחקרים פלסטיניים.

ב-9.12.15 ירו חיילים שאיישו מחסום פתע בכביש שבין הכפרים עין יברוד לסילוואד על מכונית שהסיעה תלמידים, לאחר שזו נבדקה במחסום והמשיכה בדרכה. הירי ניפץ את השמשה האחורית, חדר למכונית ונתקע בשמשה הקדמית. ארבעת הקטינים שנסעו במכונית, בני 16-8 לקו בחרדה. לטענת הצבא אחד התלמידים השליך על החיילים מברג, אך עדויות הנהג והתלמידים סותרות טענה זו ואין לה כל ראייה. גם לו היה ממש בטענה זו, לא הייתה כל הצדקה לירי על המכונית והוא בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש. למרבה המזל, איש לא נפגע מהירייה שחדרה לתוך המכונית.

ב-24.11.15 עצרו כוחות הביטחון שני קטינים בני 8 ו-12 מבית אומר לחקירה. ח'טאב אבו מאריה בן ה-12 נעצר ברחוב ולפי עדותו אנשי כוחות הביטחון בעטו בו והכו אותו בקתות רוביהם. יוסף עלאמה בן השמונה נלקח בכוח מבית הוריו על אף שהוא מתחת לגיל האחריות הפלילית. כוחות הביטחון לא איפשרו להורי הילדים ללוותם, החזיקו אותם במשך שעות ארוכות וחקרו אותם ללא נוכחות מבוגר מטעמם. התעלמותם זו מהגנות בסיסיות החלות על קטינים והאלימות שהופעלה כלפיהם במהלך המעצר, מתווספות למקרים שתיעד בצלם בעבר, בהם הצבא הפר באופן בוטה את זכויותיהם של קטינים, בגיבוי משפטי.

בתקופה האחרונה נמנע הצבא מהחזרת גופותיהם של פלסטינים רבים שנהרגו במהלך גל האלימות למשפחותיהם, ובהם גופותיהם של קטינים. צעד זה אינו מעניש את המתים אלא את בני משפחותיהם, שלא היו מעורבים במעשים ואינם נושאים באחריות להם. הסירוב לאפשר למשפחות לקבור את מתיהן מסב להן סבל רב. אי החזרת הגופות היא מדיניות רשמית ומוצהרת שאותה מצדיקה הממשלה בשם ההרתעה. אולם, "הרתעה" אינה מילת קסם היכולה להצדיק כל מעשה, בוודאי לא מדיניות כמו זו, הפוגעת פגיעה כה קשה בכבוד האדם. מדיניות זו אינה רק בלתי מוסרית בעליל, היא גם מהווה המחשה נוספת לזילות בחיי פלסטינים כמו גם במותם, בעיני הרשויות הישראליות. ישראל השיבה בהדרגה חלק מהגופות וב-1.1.16 פורסם כי ישראל תעביר לידי הרשות 23 מהגופות.

מאז תחילת אוקטובר 2015 אירעו עשרות תקיפות שבהן הרגו פלסטינים 16 אזרחים ו-3 אנשי כוחות הביטחון הישראליים. עד ל-11.12.15 הרגו כוחות הביטחון או אזרחים 71 מהתוקפים. גל התקיפות הוא מזעזע וברור שעל כוחות הביטחון להגן על הציבור. גם החוק ברור: ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק במקרים שבהם הוא מסכן חיי אחרים. לעומת זאת, ניתוח של 12 מקרים שפורסמו בהרחבה בכלי התקשורת ונבדקו על ידי בצלם משרטט תמונה חמורה ומפחידה של שימוש מופרז וחסר הצדקה בירי קטלני, שהגיע בחלק מהמקרים לכדי הוצאה להורג ללא משפט של התוקפים או החשודים בתקיפה.

בתחילת החודש הרסו כוחות הביטחון את בתיהן של שתי משפחות במחנה הפליטים שועפאט ובשכם, כענישה קולקטיבית על פיגועים שבני משפחותיהם ביצעו או הואשמו במעורבות בהם. מעוצמת הפיצוצים ניזוקו קשות 6 דירות נוספות, שהפכו גם הן לבלתי ראויות למגורים. בכך הותירו כוחות הביטחון ללא קורת גג 27 בני אדם, בהם 16 קטינים, שלא נחשדו בדבר. מדיניות ההריסה של בתי משפחותיהם של חשודים בביצוע פיגועים מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על פי המשפט הבינלאומי. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, בג"ץ מאשר אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.

בין ה-26-ל-30 בנובמבר הרשויות הרסו והחרימו אוהלים בקהילת אל-חדידייה שבצפון בקעת הירדן בשלושה מועדים שונים. שתיים מהמשפחות שאוהליהן הוחרמו, המונות 15 נפשות כולל ארבעה קטינים, נותרו ללא מחסה בקור ובגשם. ב-3.12.15, חזרו אנשי המנהל האזרחי והצבא לקהילה והחרימו שבעה אוהלים שנתרמו לה יום קודם לכן על ידי ארגון סיוע צרפתי. ארבעה משבעת האוהלים כבר הוקמו והיו בשימוש. ההתעמרות המתמשכת של הרשויות הישראליות בתושבי קהילת אל-חדידייה היא חלק מהמאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C, בניגוד להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הדבר מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש, בין אם הוא נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית.