ניוזלטר

החודש השלימו הרשויות הישראליות את פתיחתו מחדש של הכביש המחבר את הכפר הפלסטיני ביתין ואת הכפרים שבצפון-מזרח מחוז רמאללה לעיר רמאללה דרך מחסום ה-DCO. הכביש נפתח רק למכוניות פרטיות ורק בכיוון אחד, אולם גם השיפור הקל הזה בחופש התנועה של תושבי האיזור היה קצר מועד: יום בלבד לאחר פתיחת הכביש המתוקשרת, חסמו אותו דחפורי הצבא בסלעים. הרשויות טענו שחלק מהנהגים הפלסטינים לא צייתו לתמרור עצור שהוצב עליו כדי לתת זכות קדימה למתנחלי בית אל. עצם הצבתו של התמרור ממחישה היטב את מדיניות הרשויות הישראליות, המעדיפה תמיד את האינטרסים של המתנחלים, מעטים ככל שיהיו, על אלו של האוכלוסייה הפלסטינית.

א-שיח' סעד וא-סאווחרה א-שרקייה הם כפרים שהופרדו ממזרח ירושלים באמצעות גדר ההפרדה. קודם לכן התקיים רצף אורבאני בינם לבין מזרח ירושלים ובפרט לג'בל אל-מוכבר וא-סוואחרה אל-ר'רבייה. בין הכפרים התקיימו קשרים משפחתיים, מסחריים ותרבותיים ענפים. מאז הקמת הגדר נותרו תושבי הכפרים מבודדים ומנותקים מבני משפחותיהם, ממקומות עבודתם וממוקדי השירותים שנותרו בצדה השני. בנוסף, הטילו הרשויות על התושבים שורת הגבלות שרירותיות שהחריפו את בידודם. על ישראל להסיר את הגדר הקוטעת באופן מלאכותי רצף אורבאני, היסטורי ותרבותי ומשבשת קשות את חייהם של עשרות אלפי בני אדם. כל עוד אינה עושה כן, עליה לאפשר מעבר סדיר בין הכפרים הללו למזרח ירושלים, באופן שיאפשר חיים תקינים לתושבי הכפרים שבודדו.

בתחילת חודש אפריל האחרון עברו בני משפחת אבו חייה מסכת הטרדות ואיומים ממושכת מצד כוחות הביטחון בחברון. במסגרת מסכת ההטרדות, חיילים עיכבו את מאהר אבו חייה בן ה-14 בטענה שהיה מעורב ביידוי אבנים שהתרחש בקרבת בית המשפחה. לאחר שדחה את טענת החיילים ואף הסביר שאינו מכיר את מיידי האבנים, איימו החיילים על מאהר כי אם יבחינו בו באזור פעם נוספת בעת שמתרחש יידוי אבנים, הם יעצרו אותו גם אם לא יהיה מעורב. בנוסף, הגיעו החיילים במהלך השבוע שוב ושוב לבית המשפחה והטרידו את יושביו. בני המשפחה, שברשותם מצלמות וידיאו של בצלם, תיעדו חלק מאירועים אלה.

באפריל הורה המינהל האזרחי למאות פלסטינים בצפון בקעת הירדן להתפנות מבתיהם לפרקי זמן שונים לצורך אימוני הצבא. למשפחות לא היה מקום מוסדר לשהות בו והפינוי היה כרוך בקשיים רבים, ואף הסב נזקים כספיים לקהילות, המתפרנסות מגידול צאן וחקלאות: חלק מבני הצאן שנותרו מאחור מתו בהיעדר טיפול והשגחה. דלקות התפתחו עקב האימונים ואדמות מרעה ושדות מעובדים נשרפו. שדות אחרים נרמסו על-ידי הכוחות. הצבא הגביר בשנים האחרונות את אימוניו בבקעה באופן מוצהר, כדי להקשות על חיי התושבים הפלסטינים בשטחים שישראל הגדירה "שטחי אש", שהם 46% משטח הבקעה. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות לצורכי אימונים, וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים להתפנות מהאזור.

בעקבות הנחיית ראש הממשלה לשר הביטחון להקפיא את תכנית הפיילוט להורדת הפועלים הפלסטינים מאוטובוסים המשמשים מתנחלים, נראה כי הביטוי המוחצן והגלוי ביותר של משטר ההפרדה והאפליה יידחה לעת עתה, ככל הנראה בשל הנזק ההסברתי הכבד שהוא מסב. אולם יש לזכור שמדיניות ההפרדה והאפליה נגד פלסטינים קיימת בשטח כבר מזמן, והיא המשכו הישיר של משטר הכיבוש וההתנחלות. לאחר 48 שנים בהן יצרה מדינת ישראל שתי מערכות חוק נפרדות למתנחלים ולפלסטינים בשטחים, כולל מדיניות רשמית של הפרדה במרכז העיר חברון וכבישי הפרדה במקומות אחרים, אין זה מפתיע שעכשיו אדוני הארץ דורשים הפרדה גזענית באוטובוסים.

ב-13.5.11 נפצע אנושות הנער בן ה-17 מילאד עייאש מירי חי שנורה לעברו מההתנחלות בית יהונתן שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים. למחרת היום מת עייאש מפצעיו. הירי נחקר הן בידי המחלקה לחקירות שוטרים והן בידי המשטרה, ושתיהן סגרו את תיקי החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". בצלם הגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את החקירות, ובו עמד על מחדלי חקירה חמורים. הרשלנות שבה בוצעו החקירות וסגירת התיקים מעידות על זילות חיי פלסטינים בעיני הרשויות הישראליות.