 |
השבוע כבר ארבעים ושמונה שנים, בעוד שנתיים חמישים לכיבוש. תחשבו על כל האנשים שסביבנו שנולדו אל תוך המציאות הזו, פלסטינים וישראלים, שלא מכירים ישראל אחרת, שלא מכירים פלסטין אחרת. אנשים שלא מכירים מציאות אחרת חוץ מהמצב "הזמני" הזה שמתקרב כבר אל שנת היובל שלו. המצב ה"זמני" בו ישראל היא תמיד הכובשת והפלסטינים הם תמיד תחת כיבוש. מיליונים של אנשים שחיים כך ושלא מכירים מציאות אחרת. אני אחד מהם: נולדתי אחרי 1967. אינני מכיר מציאות אחרת. אינני יכול להוסיף ולשאת את המציאות הנוכחית.
יום יבוא והמציאות הזו תשתנה. מתי ואיך בדיוק קשה לדמיין כעת. בינתיים, ישנו דבר אחד שעלינו לסרב לו: לסרב להוסיף ולכנות מציאות זו – בה בשם הזמניות מיליוני אנשים אינם שותפים להכרעת עתידם ואינם לוקחים חלק בבחירות למוסדות השולטים בחייהם – בשם התואר "דמוקרטית", ולסרב להוסיף ולשתף פעולה עם השקר כאילו השליטה הישראלית בשטחים היא תפיסה לוחמתית "זמנית".
המציאות הזו איננה זמנית ואיננה דמוקרטית. ואם כך, כיצד ייראה בשנים הקרובות המאבק לשינוי מציאות זו? במקביל לעבודתנו השוטפת, אנו עושים מאמץ גדול לתת פשר לכוונותיה ארוכות הטווח של ישראל בנוגע לשטחים. המאמר שפרסמתי בתחילת השבוע בשם בצלם במהדורה הבינלאומית של הניו-יורק טיימס הוא חלק ממאמץ זה, כמו גם נייר העמדה שבצלם פרסם עוד בשנה שעברה בנוגע לאי "זמניות" הכיבוש.
בהמשך ניוזלטר לא-חגיגי זה אפשר לקרוא עוד הן על עבודתנו השוטפת לשיפור מצב זכויות האדם בשטחים - והן על שקר הזמניות. כי כל עוד הכיבוש נמשך - אנו נאבק בהפרות זכויות האדם להן הוא גורם: גזל האדמות, מניעת הפיתוח, השימוש הקבוע בכוח צבאי נגד אזרחים, מערכות הדינים הנפרדות, בירוקרטיית האישורים השולטת בכל היבטי החיים – בניית בית, עבודת האדמה, חיי משפחה, תושבות, יציאה לחו"ל. וכדי שהפרות אלו תיפסקנה, אנחנו חושפים את שקר הזמניות ונאבקים למען המטרה האחת שתביא לתום הפרות זכויות האדם בשטחים: סיום הכיבוש. בברכה, חגי אלעד, מנכ"ל בצלם | | | בג"ץ אפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר ח'ירבת סוסיא ובפועל לגרש את תושביו, עוד לפני שתוכרע עתירת התושבים נגד פסילת תוכנית המתאר שהגישו. המנהל האזרחי עלול להרוס בכל רגע את בתי התושבים ולהותיר אותם ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. כך פועלות הרשויות הישראליות כדי לאפשר השתלטות על אדמות נוספות ולגרש קהילות פלסטיניות משטחי C. סיפוח פורמלי? בפועל, הסיפוח והנישול כבר כאן. הצטרפו אלינו במאבק לעצירת הגירוש! SAVESUSIYA# | | להצגת ההמשך >> | | | החודש השלימו הרשויות הישראליות את פתיחתו מחדש של הכביש המחבר את הכפר הפלסטיני ביתין ואת הכפרים שבצפון-מזרח מחוז רמאללה לעיר רמאללה דרך מחסום ה-DCO. הכביש נפתח רק למכוניות פרטיות ורק בכיוון אחד, אולם גם השיפור הקל הזה בחופש התנועה של תושבי האיזור היה קצר מועד: יום בלבד לאחר פתיחת הכביש המתוקשרת, חסמו אותו דחפורי הצבא בסלעים. הרשויות טענו שחלק מהנהגים הפלסטינים לא צייתו לתמרור עצור שהוצב עליו כדי לתת זכות קדימה למתנחלי בית אל. עצם הצבתו של התמרור ממחישה היטב את מדיניות הרשויות הישראליות, המעדיפה תמיד את האינטרסים של המתנחלים, מעטים ככל שיהיו, על אלו של האוכלוסייה הפלסטינית. | | להצגת ההמשך >> | | | א-שיח' סעד וא-סאווחרה א-שרקייה הם כפרים שהופרדו ממזרח ירושלים באמצעות גדר ההפרדה. קודם לכן התקיים רצף אורבאני בינם לבין מזרח ירושלים ובפרט לג'בל אל-מוכבר וא-סוואחרה אל-ר'רבייה. בין הכפרים התקיימו קשרים משפחתיים, מסחריים ותרבותיים ענפים. מאז הקמת הגדר נותרו תושבי הכפרים מבודדים ומנותקים מבני משפחותיהם, ממקומות עבודתם וממוקדי השירותים שנותרו בצדה השני. בנוסף, הטילו הרשויות על התושבים שורת הגבלות שרירותיות שהחריפו את בידודם. על ישראל להסיר את הגדר הקוטעת באופן מלאכותי רצף אורבאני, היסטורי ותרבותי ומשבשת קשות את חייהם של עשרות אלפי בני אדם. כל עוד אינה עושה כן, עליה לאפשר מעבר סדיר בין הכפרים הללו למזרח ירושלים, באופן שיאפשר חיים תקינים לתושבי הכפרים שבודדו. | | להצגת ההמשך >> | | | בתחילת חודש אפריל האחרון עברו בני משפחת אבו חייה מסכת הטרדות ואיומים ממושכת מצד כוחות הביטחון בחברון. במסגרת מסכת ההטרדות, חיילים עיכבו את מאהר אבו חייה בן ה-14 בטענה שהיה מעורב ביידוי אבנים שהתרחש בקרבת בית המשפחה. לאחר שדחה את טענת החיילים ואף הסביר שאינו מכיר את מיידי האבנים, איימו החיילים על מאהר כי אם יבחינו בו באזור פעם נוספת בעת שמתרחש יידוי אבנים, הם יעצרו אותו גם אם לא יהיה מעורב. בנוסף, הגיעו החיילים במהלך השבוע שוב ושוב לבית המשפחה והטרידו את יושביו. בני המשפחה, שברשותם מצלמות וידיאו של בצלם, תיעדו חלק מאירועים אלה. | | להצגת ההמשך >> | | | באפריל הורה המינהל האזרחי למאות פלסטינים בצפון בקעת הירדן להתפנות מבתיהם לפרקי זמן שונים לצורך אימוני הצבא. למשפחות לא היה מקום מוסדר לשהות בו והפינוי היה כרוך בקשיים רבים, ואף הסב נזקים כספיים לקהילות, המתפרנסות מגידול צאן וחקלאות: חלק מבני הצאן שנותרו מאחור מתו בהיעדר טיפול והשגחה. דלקות התפתחו עקב האימונים ואדמות מרעה ושדות מעובדים נשרפו. שדות אחרים נרמסו על-ידי הכוחות. הצבא הגביר בשנים האחרונות את אימוניו בבקעה באופן מוצהר, כדי להקשות על חיי התושבים הפלסטינים בשטחים שישראל הגדירה "שטחי אש", שהם 46% משטח הבקעה. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות לצורכי אימונים, וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים להתפנות מהאזור. | | להצגת ההמשך >> | | | בעקבות הנחיית ראש הממשלה לשר הביטחון להקפיא את תכנית הפיילוט להורדת הפועלים הפלסטינים מאוטובוסים המשמשים מתנחלים, נראה כי הביטוי המוחצן והגלוי ביותר של משטר ההפרדה והאפליה יידחה לעת עתה, ככל הנראה בשל הנזק ההסברתי הכבד שהוא מסב. אולם יש לזכור שמדיניות ההפרדה והאפליה נגד פלסטינים קיימת בשטח כבר מזמן, והיא המשכו הישיר של משטר הכיבוש וההתנחלות. לאחר 48 שנים בהן יצרה מדינת ישראל שתי מערכות חוק נפרדות למתנחלים ולפלסטינים בשטחים, כולל מדיניות רשמית של הפרדה במרכז העיר חברון וכבישי הפרדה במקומות אחרים, אין זה מפתיע שעכשיו אדוני הארץ דורשים הפרדה גזענית באוטובוסים. | | להצגת ההמשך >> | | | ב-13.5.11 נפצע אנושות הנער בן ה-17 מילאד עייאש מירי חי שנורה לעברו מההתנחלות בית יהונתן שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים. למחרת היום מת עייאש מפצעיו. הירי נחקר הן בידי המחלקה לחקירות שוטרים והן בידי המשטרה, ושתיהן סגרו את תיקי החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". בצלם הגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את החקירות, ובו עמד על מחדלי חקירה חמורים. הרשלנות שבה בוצעו החקירות וסגירת התיקים מעידות על זילות חיי פלסטינים בעיני הרשויות הישראליות. | | להצגת ההמשך >> | |  בצלם בתקשורת | | | | | |
|
| |
|  |