שלום רב,  עזה נדמית לנו לפעמים כמו יקום אחר, רחוק מהעין ומהלב. דומה שההתנתקות של ישראל מרצועת עזה הרחיקה אותה מכולנו – אם אנחנו לא שם, אין זה מענייננו מה מתרחש שם. אבל המציאות מורכבת יותר: ישראל ממשיכה לשלוט על היבטים רבים של חיי היומיום בעזה ובתחומים אלה היא ממשיכה להיות אחראית להפרה של זכויות האדם של תושביה. כדי שעזה לא תישכח מהלב בצלם החליט להביא בניוזלטר זה שלוש דוגמאות ממציאות חיים זו.הראשונה נוגעת לשליטתה של ישראל כמעט בכל המעברים לרצועה. ההגבלות החמורות שהיא מטילה על הכנסת חומרי בניין וחומרים נוספים והאיסור הכמעט מוחלט שהיא מטילה על הייצוא, תורמים לאבטלה הקשה הקיימת בתוך הרצועה ולמצוקה קשה בעיקר בקרב הצעירים. דוגמה שנייה עוסקת במעבר רפיח, המצוי בשליטה מצרית. מעבר זה מהווה את דרך המוצא היחידה לחו"ל שנותרה פתוחה בפני תושבי הרצועה. אולם, הוא אינו פועל באופן סדיר וגם כשהוא פתוח, הוא אינו מאפשר העברת סחורות, אינו מאפשר לתושבי הרצועה להגיע לגדה, והמעבר דרך מצרים לארצות אחרות כרוך בנסיעה מפרכת ואף מסוכנת. ישראל, שמונעת הסדרה של תחבורה אווירית או ימית מהרצועה, חייבת לאפשר לתושבי הרצועה לצאת דרך שטחה שלה. בצלם ימשיך לעקוב אחר הדרכים שבהם ישראל ממשיכה להשפיע על החיים ברצועת עזה, להאיר היבטים שונים של הנושא ולדרוש כי ישראל תעמוד בחובותיה הבינלאומיות. בברכה, סוהיר עאבדי רכזת מידע ואחראית על נושא רצועת עזה | | |  ההבנות שהושגו בין הצבא לחמאס בתום מבצע "עמוד ענן" כללו הקלות בגישה של תושבי הרצועה לשטחים חקלאיים באזור גדר המערכת. עד אז הטיל הצבא הגבלות חמורות על הגישה לאזורים אלה, שבהם כשליש מהאדמות החקלאיות ברצועה, ואכף אותן, בין השאר, באמצעות ירי. מעדויות שגבה בצלם עולה כי למרות הקלות מסוימות הצבא עדיין מגביל מאוד את הגישה לאזורים אלה באמצעות ירי חי, והחקלאים מתקשים לעבד את אדמותיהם. על ישראל לבטל את ההגבלות המוטלות על חקלאים ולאפשר להם לעבד את אדמותיהם. כל עוד ההגבלות בתוקף, על הצבא להימנע משימוש בירי חי לאכיפתן. | | להצגת ההמשך >> | | |  ביום שבת, 26.10.13, הגיעו בני משפחת נעסאן מהכפר אל-מור'ייר שבמחוז רמאללה למסוק זיתים במטע המשפחה, שבסמוך אליו הוקם המאחז עדיי עד. מתנחלים רעולי פנים תקפו את המוסקים באבנים, ואלה השיבו ביידוי אבנים. לאחר מכן תקפו מתנחלים את ר'תיב נעסאן, בן ה-75 ואת אחיינו יאסר נעסאן מתנדב בפרויקט "חמושים בצלמות" של בצלם, שניסה להגן עליו. יאסר נעסאן הותקף במוט ברזל ובזכוכית שבורה, ונפגע בידו ובראשו. דודו, שניסה להימלט במכוניתו, הותקף באבנים והשמשה הקדמית של המכונית נופצה. בני המשפחה הזעיקו את כוחות הביטחון, שהגיעו למקום רק לאחר שהמתנחלים התחילו לחזור לכיוון המאחז. ככל הידוע לבצלם, החיילים לא עשו שום ניסיון לעצור את המתנחלים או לעכבם עד להגעת המשטרה. | | להצגת ההמשך >> | | |  ח'אלד אל-עאזייזה, תחקירן "בצלם" ברצועת עזה, ממשיך להראות לנו את עזה שלו. פרק שני בסדרה, המתפרסם גם באתר מאקו: בפרק הקודם הפניתי את המצלמה פנימה, אל הבית והמשפחה שלי ואל בית הקפה השכונתי. הפעם נצא קצת החוצה, ונבקר אצל האחיין שלי מואמן. מואמן והחברים שלו הם צעירים משכילים שסיימו לא מזמן לימודים על תיכוניים, אבל במקום לצאת לשוק העבודה ולמצוא פרנסה, הם מצטרפים לשכבת האוכלוסיה הכי מתוסכלת בעזה - המובטלים. האבטלה בקרב אנשים בני פחות משלושים ברצועה מגיעה ל-45%. או כמו שמואמן קורא לזה - "דור מנחוס". | | להצגת ההמשך >> | | |  משפחת ג'אבר גרה על גבעה במרחק של כ-300 מטרים מדרום לקריית ארבע, ומתפרנסת מגידול ירקות סביב הבית. בחודש יולי תיעדה בת המשפחה, מתנדבת בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, שני מקרים שבהם מתנחלים עקרו גידולים של המשפחה ושתלו במקומם שתילים משלהם. בשני האירועים נראים בתיעוד אנשי כוחות הביטחון כשהם עומדים בסמוך ואינם עושים דבר על מנת למנוע את החבלה. בצלם פנה לצבא בדרישה לבחון את התנהלות החיילים. | | להצגת ההמשך >> | | |  החודש הודיעה המדינה על הסכמתה להליך הגישור שהציעו שופטי בג"ץ בנוגע לכוונתה לגרש כ-1,000 תושבי כפרים בדרום הר חברון מבתיהם בטענה שהשטח שבו הם גרים הוא שטח אש שנועד לאימונים צבאיים. זאת במסגרת עתירות של התושבים לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר. | | להצגת ההמשך >> | | |  ביוני ביקרו תחקירני בצלם בשני מחסומי כניסה ישראל - תרקומיא ואייל, ותיעדו המתנה ממושכת של עובדים פלסטינים בתורים וצפיפות רבה. רשות המעברים היבשתיים דחתה את טענות בצלם. בתחילת ספטמבר שבו התחקירנים למחסום תרקומיא ובדקו בנוסף את מחסום שער אפרים שבצפון הגדה. גם הפעם נתקלו בעובדים שנאלצו להגיע למחסום באישון לילה בשל התורים הארוכים ושמעו תלונות על מחסור במסלולי בידוק ותנאים קשים. נוכח החורף המתקרב על משרד הביטחון להתאים בדחיפות את התנאים במחסומים למספר היתרי הכניסה שמנפיק המנהל האזרחי לעובדים פלסטינים ולדאוג לכך שזכויות העובדים נשמרות. | | להצגת ההמשך >> | | |  מאז ההתנתקות ממשיכה ישראל לשלוט בכניסה לרצועה וביציאה ממנה, למעט דרך מעבר רפיח. ישראל אינה מאפשרת תנועת מטוסים או אניות מהרצועה ורק במקרים חריגים היא מתירה לתושביה יציאה לחו"ל דרך מעבר אלנבי שבגדה. פלסטינים אינם מורשים כלל לטוס לחו"ל דרך נמלי תעופה בישראל. הפגיעה הקשה בחופש התנועה של תושבי הרצועה הוחמרה מאז יולי בשל הגבלות קשות שמטילה מצרים במעבר רפיח. שליטתה של ישראל על רוב נתיבי הכניסה לרצועה והיציאה ממנה מטילה עליה חובה לאפשר לתושביה לממש את זכותם לחופש התנועה, וזכויות נגזרות לפרנסה, השכלה, קיום קשרי משפחה ועוד. כל זאת, בכפוף לבידוק ביטחוני פרטני. | | להצגת ההמשך >> | |
| |
